ערפל לבן וערפל שחור-אנדי-פרק7

אנדי השתדל לא להעלות אף נושא שיחה כשהוא הלך בחורשה יחד עם יוגי. הבחור היה די מרתיע, אנדי היה חייב להסכים.
הוא העביר אצבעות בשיער השחור שלו. רוח נשבה בו. השמש החלה לשקוע.
לאנדי זה לא עזר בדיוק. הוא ממש לא היה רוצה להיתקע בתוך חורשה חשוכה עם רוצח לשעבר.
הוא החליט לנסות לעוף מעל היער כדי לסרוק את הסביבה ולראות היכן הם נמצאים.
הוא עופף מעל העצים. כמו סופרמן, טוב… לא בדיוק.
הוא ראה מערה קטנה וכמה אנשים עומדים בכנסיה, לא רחוק מהם צעדו רבקה ולי.
הוא נחת לצידם.
"אנדי?" שאל לי. הוא הסתובב בבהלה.
"כן, יש בסביבה כאן איזו מערה, אני חושב שכדאי לבדוק אותה, יש שם כמה אנשים." אמר אנדי.
"למה אתה מחכה בדיוק? לך תביא את יוגי!"
אנדי לגמרי התחרט שהזכיר את המערה. בכניסה שלה עמדו שני גברים עצומים בגודלם עם עור בצבע ירוק זית. לא תזמון טוב.
"מי מאז להפריע לגבירה?" דרש לדעת אחד מם, הוא היה משוריין כמו, אחיו? אנדי הניח.
"אנחנו צריכים לדבר איתה אז אם תואילו בטובכם לזוז…" אמר לי. אחד מהם חבט אותו עד לעץ הקרוב.
"לי!" קראה רבקה.
"תן להיכנס!" אמר אנדי.
יוגי גרם לשני גושי השרירים העצומים לרחף עד לגובה של שלושה מטרים.
"תיכנסו! הם כבדים!" אמר יוגי.
אנד פתח בריצה והסיט וילון קטיפה ששימש כדלת מאולתרת.
"אנדי!" צווחה סנדרה. היא הייתה קשורה לעמוד טוטם במרכז המערה יחד עם פייפר ואסיה. השיער של פייפר היה אסוף בקוקו והיא לבשה שמלת משי בגוון אפרסק, זה קצת הפתיע את אנדי.
על המיטה במרכז המערה ישבה מישהי, היה לה שיער כסוף עד למותנים ועיניים זהובות כשמש. המבט בהן גרם לעיניו של אנדי לבעור. הוא הסיט את מבטו.
רבקה, יוגי ולי נחתו על אנדי. "צאו מכאן!" שאג אחד הגברים.
"תסתום, ריאן!" האישה רטנה. "שמי, סילביאה, ואתה?"
אנדי ממש רצה להגיד. כל כך הולך להתחפף מכאן! אבל יצא לו:
"אנדי, אנדי קיפר, גברתי."
סילביאה קמה מהמיטה. שולי השמלה שלה גלשו עד הרצפה.
"מעניין, עוד לא הגיע אלי אף אביר בשם אנדי." היא ליטפה את לחיו. "אני אשאיר אותך כאן."
אנדי לא הבין למה היא מתכוונת.
סילביאה התקדמה אל לי. "אני אקח גם אותך, מה שמך?"
"לי." הקול שלו היה סמכותי, כמו של איזה מפקד בצבא.
"אני לא רוצה אותו," אמרה סילביאה. היא הביטה ביוגי בגועל. "ריאן! פלסון! קחו מכשפה בשביל עצמכם!"
ריאן ופלסון נדחקו לתוך המערה הצפופה.
"זאת!" פלסון הצביע על פייפר. "יפה…" התמוגג ריאן.
"לפני כן! למה לא תגידי היכן מסתתר המפתח ל-" אמר לי. סילביאה נעצה בו מבט זהוב וזועם.
"אחד מכם יתמודד בדו-קרב עם ריאן ופלסון, ואז נראה מה בנוגע למפתח." אמרה סילביאה.
"אני מתנדבת!" הכריזה רבקה. "כל כך מהר? חשבתי שזה ייקח שנים!" נאנחה סילביאה.
"בחרי כלי נשק." היא החוותה בידה על ערמה שצצה משום מקום ליד המיטה.
"את זה." רבקה נטלה חרב עשויה שנהב.
אנדי ידע שזה לא יגמר טוב. הייתה לו תחושה שללי ממש מתחשק לעזור לה. אבל הוא היה חייב את המפתח.
"בחרי זירה!" פקדה סילביאה. "במחנה החורשה, ריק לחלוטין." אמרה רבקה.
אנדי גילה את עצמו בזירה בהבזק אור. הוא ישב על ספסל אוהדים רחב. לידו ישבו, לי, יוגי, אסיה, סנדרה ופייפר, לא, היא ישבה בצד השני, בלי רצון, עם השומרים של סילביאה שיצאו במהירות לזירה והדביקו לה נשיקות רטובות על המצח. הייתה לאנדי תחושה שזה לא נעים במיוחד.
הקרב התחיל.
שני הטרולים, על פי הסברה של סילביאה התכוננו. הם מתחו זרועות ועמדו, חמושים באלות מול רבקה.
"תתחילו!" אמרה סילביאה.
ריאן הכה באלה שלו אבל פספס את רבקה. היא הייתה יותר זריזה ממה שנדמה לו.
"רגע!" צעקה רבקה.
"מה קרה?"
"שהטוב מביניכם יתמודד מולי. ראשון, אז מי הטוב מביניכם?"
"אני!" צעק פלסון. "לא! אני!" אמר ריאן.
שניהם החלו להתקוטט. פלסון הכה באלה שלו וחבט בשריון הזהב של ריאן. כתגובה הוא הסיר מראשו של פלסון וחבט בו. הטרול קרס ונעלם, הוא הפך לסלע ענק במרכז הזירה.
"אח שלי!" נאנק ריאן. "את תשלמי מכשפה!" הוא התנפל על רבקה.