אהבה ממבט ראשון❤️- פרק 16 תגיבו !!

פרק 16
*למי שלא יודעת ליאור, בוא אח של עידן. הילד שמרביץ לגאיה. ובגלל שנווה הרביץ לו, ליאור רוצה להתנקם.*
____________________________________

מנק׳ המבט של חן-

בבוקר התעוררתי מצליל האייפון שלי.
״תני לי מעט ממך שוב להרגיש את השלמות שלך ..״ היה מוצג על המסך: ״אבי המפקד״
זה היה אבי, המפקד מהבסיס. עניתי לו:
״הלו?״ שאלתי.
״מה קורה חן?״ ענה אבי.
״אני אחלה איתך ?״ אמרתי לו, לא מבין מה הוא רוצה ממני.
״אממ.. תקשיב חן. אני צריך שתחזור לבסיס״ אמר במוזרות.
״אוקי, מתי?״ שאלתי נאנח.
״היום בצהריים.״ אמר מובך.
״היום ??״ שאלתי בשוק.
״אני מצטער, אבל אנחנו צריכים שאתה ויונתן תיהיו כאן.״ אמר.
״אוקי. אני אבוא.״אמרתי.
וניתקתי את השיחה.
ראיתי את הנסיכה שלי ישנה לי על הכתף.
לא רציתי להעיר אותה, היא לא הרגישה כ״כ טוב אתמול. אבל הייתי חייב.
״תותי?״ אמרתי בלחש.
״מממ…?״ היא מילמלה פוקחת לאט לאט את עינייה היפות.
״חנוש? מה רצית?״ היא שאלה אותי.
״חיים שלי, עכשיו קיבלתי שיחת טלפון מאבי המפקד. הוא אמר שאני צריך לחזור לבסיס.״ אמרתי מגרד בראשי.
״מתי?״ היא שאלה ברוגע.
״היום.״ עניתי לה.
״מה ?? אבל בכלל ולא הספקתי להיות איתך !! בגלל שהייתי חולה! זה לא פייר!״ היא התעצבנה.
״חיים שלי! אני מצטער זה לא בשליטתי.״ עניתי לה מנשק את כל פניה.
״מתי אתה תחזור ?״ שאלהבאנחה קלה.
״אני אשאל את המפקד״ מלמלתי מלטף את שיערה הרך.
״אוף,״ היא מלמלה. ״כלכך רציתי להיות איתך.״
״יש לי רק שנה לצבא. ואז אני כולי שלך״ מלמלתי וליטפתי את לחייה.
״ביי, אהובי״ היא מלמלה וחיבקה אותי חלשות.
״ביי, אהובתי״ נשקתי את שפתיה חלשות, ולאחר מכן נישקתי את מצחה יוצא מהחדר. נכנסתי לשירותים ועשיתי את ארגוני הבוקר שלי, לובש את המדים.
״התארגנת ?״ שאלתי את יונתן. הוא הנהנו ופתח את דלת הכניסה.
״צריך לעבור קודם בבית של אוראל״ הוא גירד בראשו. חיוך קליל עלה על פניי וגיחכתי.
״הצליח לך ?״ שאלתי והכנסתי קלות את מרפקי בתוך צלעותיו. הוא הנהן וגירש בעורפו במבוכה.

-מנק׳ המבט של אראל-
התעוררתי בבוקר, עודה ארגונים וחוזרת לשכב במיטה עם האייפון מול עיניי. דפיקות קלות נשמעו
״אמא !״ קראתי. לא היה מענה ״אמא !״
לא ענו. קמתי באנחה עצבנית וירדתי לסלון, פותחת את הדלת ומגלה את יונתן במדים.
״היי,״ מלמלתי. ״מה אתה עושה פה ?״
״אממ… רציתי להגיד ביי לפני שאני נוסע חזרה לבסיס״ הוא מלמל מגרד בעורפו.
״אתה חוזר ?״ שאלתי בכמעט צעקה. הוא הנהו בחיוך מצטער.
״אבל בקושי הספקת להיות פה״ מלמלתי באנחת עצב.
״אני אחזור בקרוב״ הוא אמר ונשק את שפתי בעדינות. ככה במשך כמה דקות.
״מצטער להפריע לקטע ה… מרגש. אבל יונתן אנחנו ממהרים״ חן הגיע בפתאומיות וקטע את נשיקתינו.
״ביי. נדבר ?״ שאלתי בגיחוך דוחפת בקטנה את חן מהכתף שצחק.
״ברור, ביי״ יונתן וחן אמרו ויצאו.

מנק׳ המבט של סתיו-
חן הלך לבסיס, ואני נשארתי לבד. טוב אני אתקשר לארי קצת זמן איכות.
חייגתי לארי: ״ אחותי התאומה״ היה מוצג על המסך.
״הלו ?״ ענתה.
״חיים שלי בואי אלי קצת״ אמרתי בהתחננות.
״אוקי, אמא שלי יוצאת לעבודה. אז היא תקפיץ אותי.״ אמרה.
״סבבות, אני מחכה לך.״ אמרתי.
אחרי 5 דק׳ נשמעה דפיקה בדלת.
פתחתי וראיתי את ארי, בפתח הדלת.
״הישוש תאומוש !״ אמרתי בציחקוק.
״חיים שלי מה נישוש?״ שאלה. ותוך שנייה התפקענו מצחוק.

-מנק׳ המבט של אראל-
״אוקיי, אני גוועת״ מלמלתי ורצתי למטבח. קלטתי את נווה יושב שם. הוא היה נראה מצוברח.
״או היי,״ מלמלתי בחיוך קטנטן. הוא גלגל עיניו ובא ללכת.
״נווה מה נסגר ?״ שאלתי טיפה עצבנית.
״הכל אחלה.״ הוא חייך חיוך מזויף ועבר אותי. נשכתי את שפתי התחתונה בשוק. לא הכרתי את נווה ככה. עשיתי משהו לא במקום ?
״טוב,״ סתיו מלמלה מובכת מהמצב.
״א… אני הולכת לדבר איתו״ מלמלתי עדיין בשוק.
״תעשי את זה כמה דקות. אנחנו חייבות לעוף ל…ליאור״ היא מלמלה בשקט את המילה האחרונה. הנהנתי ורצתי לכיוון החדר של נווה
עליתי לחדר של נווה.
וראיתי אותו שוכב על המיטה, וזורק את הכדור לתקרה ותופס. ראו שהוא ממש עצבני.
נכנסתי לאט לחדר, והוא הביט בי.
״היי״ לחשתי.
״היי״ הוא לחש אבל בכעס.
״תגיד נווה מה קורה לך בזמן האחרון ?״ שאלתי.
״לא קורה כלום, למה שיקרה?״ ענה במוזרות.
״כי פתאום אתה מאוד מרוחק ממני. אני רוצה שתיהיה קרוב ולא תתרחק !״ אמרתי בכנות.
״אני מבטיח שאני לא אתרחק. אני אשאר קרוב.״ אמר.
נתתי לו נשיקה קטנטנה בלחי.
״טוב.. אני וסתיו יוצאות קצת, אני אדבר איתך יותר מאוחר סבבות?״ שאלתי באי נוחות.
״סבבות״ אמר וגיחך.
יצאתי מהדלת לעבר החדר של סתיו.
ראיתי שהיא לבושה במכנס גינס שחור וארוך. וחולצה לבנה עם פסים שחורים. כן היא אוהבת שחור לבן.
״זזנו?״ שאלתי.
״יאפ !״ אמרה במרץ.
נכנסו למכונית, וסתיו נהגה.

-מנק׳ המבט של סתיו
הגענו לבית של ליאור, עמדנו מחוץ לדלת הרגשתי את הפחד בלבי אבל ניסיתי להתעלם כמה שיותר..
"תקשיבי, תישארי פה אני אכנס לא משנה מה תישארי פה ועל תודיעי לאף אחד שאנחנו פה אוקיי?" שאלתי את אראל "כן" אמרה באתי לדפוק על הדלת ואז היא עצרה אותי "תזהרי" אמרה לי ברצינות
"מבטיחה" אמרתי בחיוך מפוחד אבל מעודד.
"תעמדי בצד שהוא לא יראה אותך" אמרתי לה אחרי שדפקתי על הדלת.
"היי" אמר ליאור "מה את עושה פה?" שאל "אני צריכה לדבר איתך" אמרתי עצבנית ונכנסתי ללא הזמנתו.
"בואי לסלון" אמר לי, התקדמנו והתיישבתי על הספה.
"תקשיב לי ותקשיב לי טוב" אמרתי לו ברצינות.
"כדאי מאוד שאח שלך יתרחק מאחותי או ש.." אמרתי.
והוא קטע אותי, "או שמה?" אמר בחיוך מתגרה.
"עדיף לך לא לדעת" אמרתי לו מרגישה את העצבים עולים.
"את לא יכולה לאיים אליי" אמר לי.
"את כולך קטנה" אמר. והתקרב עליי קמתי מהספה הולכת לאחור, והוא מתקרב אליי.
הלכתי עד שנתקעתי בקיר של ביתו. הוא שם את ידו האחד על הקיר ליד ראשי ואת ידו השנייה על צווארי, מתחיל לנשק אותי בחוזקה ובכל פניי יורד לאט לאט לצווארי. "יש לי רעיון את תתני לי לעשות איתך מה שאני רוצה ומתי שאני רוצה ואני אגיד לאחי לעזוב את אחותך" אמר בחיוך תחמן.
לא ידעתי מה לעשות מצד אחד אני לא רוצה בכך.. אני לא רוצה לבגוד בחן אני אוהבת אותו! אבל.. אני לא יכולה לתת שיפגעו כך באחותי.. הנהנתי לאט לאט ובכאב.
לא הסתכלתי אבל יכולתי להרגיש את החיוך על פניו.
פתאום הרגשתי את שפתיו על צווארי יורדות לעבר צווארי ואז לעבר החזה שלי.. הוא הוריד את בגדיי במהירות והשאיר אותי עם בגדיי התחתונים, הוא השכיב אותי על הספה.
וחזר לנשק אותי.. הדמעות לא איחרו לרדת, ואיתם הכאב בליבי גדל..
תוך שניות אחדות הוא הוריד את בגדיי התחתונים בחן את גופי, חייך וחזר לנשק את כל גופי. רציתי למות, הרגשתי מלוכלכת, מגעילה, הרגשתי שבגדתי באהבת חיי.. בגדתי בחן..
לאחר כחצי שעה הוא קם מעליי והתחיל להתלבש.
"מעכשיו את חברה שלי, תיפרדי מהחייל הזה שלך" אמר לי כאשר הוא התלבש.
"אה ו.. עם תעזי לומר לאחים שלך או לחייל שלך משהו אח שלי ימשיך לעשות מה שבאלו לאחותך" אמר ודחף אותי מביתו.
ברגע שהאו דחף אותי אראל יצאה וחיבקה אותי חזק..
הוצאתי את כל הדמעות שנאספו בתוכי עליה.
"ששש.. זה בסדר תבכי ישלך מה לפרוק שמעתי הכל" אמרה בשקט.
ואני? לא יכולתי להפסיק עם הדמעות..