חבר שלי ערפד ואני לא יודעת מזה 2-פרק 1-פרק ראשון לעונה-מוקדש לכל הקוראות והמגיבות!

סוף הפרק האחרון
נמ הארי
ואז נפל לי האסימון
לור נהפכה לערפדה מהדם של שיין מה שאומר ש…..
"לא… לא….."
מילמלתי לעצמי אחרי התובנה שלי-מתקשה להאמין למה שעליתי עליו
"מה?"
היא שאלה מבולבלת
"אני לא מאמין…"
לחשתי שוב
"אתה מוכן להסביר לי?"
היא שאלה בהיסוס
"את הפכת לערפדה מהדם של שיין"
היא הנהנה
"אני חושב שקיבלת ממנו את הרצון להרוג את דז…."
אמרתי בלחישה והיא נראתה מזועזעת ממה שנודע לה הרגע-
שהיא רוצה להרוג את החברה הכי טובה שלה
"וזה אומר גם שכל מי ששיין הפך לערפד אי פעם רוצה להרוג את דז…"
הטלתי את הפצצה הנוספת

אני מקדישה את הפרק לכל הקוראות שלי
ובמיוחד למגיבות המדהימות שלי שכל הזמן מחזקות אותי ונותנות לי כוח להמשיך!
אני מצטערת שהתעקבתי עם ההעלאה של העונה השניה!
עונה 2 פרק 1
כעבור שבוע
נמ הארי
סיפרתי לדז ולהורים שלה(שהם ערפד ומכשפה) את התובנה שהגעתי אליה.בשבוע הזה עשינו עוד כמה ניסיונות כדי לבדוק את התאוריה שלי והגענו ביחד-אני,דז,ההורים שלה ולור;לעוד כמה תובנות.
בפעם השניה שנתנו ללור להיות בקרבת דז,כמובן שבפיקוח שלי ושל אשטון ושל לילך(ההורים של דז),היא לא נמשכה לדם כמו בפעם שעברה,בלי שליטה.היא נמשכה איו כי היא ערפדה חדשה אבל לא יותר מזה,לא יותר מ'משיכה בסיסית'.
וככה הגענו לעוד תובנה.הדם של דז מעביר את המשיכה,את הרצון לפגוע בה ולהרוג אותה.
כמובן שטום,אח של דז,לא יודע מכלום.(טום זה אח של דז,הוא בן 15 וחצי).
במהלך השבוע אימנתי את לור כדי שנוכל לבצע את התוכנית שלנו,התוכנית להציל את דז משיין ו'לרפא' את שיין.
אמא של לור טסה כבר לחול ולור נפרדה ממנה,למרות שהיה לה קצת קשה בגלל הדם היא שרדה ואמא שלה גם שרדה.ככה שעכשיו לור עברה לגור איתי.אנחנו מפספסים כבר משהו כמו שבוע בית ספר כדי להתכונן לתוכנית.אבל אנחנו ערפדים ככה שבית ספר נוכל לעבור גם עוד 20 פעם עם נרצה!
עכשיו כשהאימונים נגמרו ואנחנו אמורים להתחיל את התוכנית,כל שנותר לי לקוות זה שהתוכנית תצליח ושדז תהייה בסדר.

נמ דז
(אני לא חוזרת על מה שארי כבר אמר אז אני רק אוסיף דברים)
דיברתי עם לואי אחרי הרבה מאוד זמן שלא דיברתי איתו והוא סיפר לי על החברה החדשה שלו,ניקול.משהו בה לא נראה לי,לא מריח לי טוב,אני לא יודעת למה.
לואי דיבר עליה והתלהב אז לא אמרתי לו כלום כדי לא לבאס אותו סתם,לפני שאני יודעת שזה באמת אמיתי ולא סתם חשדות.
חוץ מזה דיברתי גם עם אמה וגיליתי עליה משהו-שהיא כמו אמא שלי,מכשפה.
~~~~~~~~~~~~~פלשבק-נמ דז~~~~~~~~~~~
הגעתי לביתה של אמה כמו שהיא ביקשה ממני,כדי שהיא תוכל להראות לי משהו.לא הבנתי מה,היא דיברה במיסתוריות וזה קצת הדאיג אותי,בכל זאת-היא החברה הכי טובה שלי.
היא הושיבה אותי על המיטה בחדר שלה ושמתי לב שהכל היה מלא נרות-על הרצפה,השידה,שולחן האיפור-הכל היה מוצף נרות.
"תקשיבי.גיליתי משהו ואני לא יודעת מה לעשות אז החלטתי לספר לך ולשמוע מה דעתך."
היא אמרה
"אוקי.מה קרה?"
שאלתי בדאגה.
"אני לא יודעת איך להגיד את זה אבל אני חושבת שאני…מכשפה או משהו"
היא אמרה ואני הסתכלתי על החברה הכי טובה שלי והמחשבה היחידה שעברה לי בראש הייתה:אז גם היא כמו אמא שלי-מכשפה?!זה אומר שבאמת יש מכשפות טובות….
"תראי…"
תוך שניה כל הנרות בחדר נדלקו ובערו בלהבה גדולה.החלונות נפתחו ורוח נשבה פנימה,מעיפה איתה עלים מהעץ שבחצר.
"תבחרי איזשהו חפץ שיש בחדר."
היא אמרה
"הקלמר שלך שעל השולחן?!"
שאלתי,מבקשת ממנה אישור שזה בסדר.פתאום הקלמר שלה ריחף ונחת לי ביד
"ואווו…."
"עכשיו את מאמינה לי?"
היא שאלה בתקווה שאני אענה בחיוב.
"אני לא יודעת מה לעשות!
אני מתחרפנת.את היחידה שיכלתי לספר לה על זה,ההורים שלי היו חושבים שזו איזו מתיחה"
"תקשיבי.את צודקת-את כנראה באמת איזו מכשפה…"
עניתי
"את לא חושבת שהשתגעתי?! את לא מפחדת ממני?! את לא חושבת שמכשפות לא קיימות?!"
היא שאלה
"מכשפות קיימות,ועוד איך קיימות.אמא שלי מכשפה."
אמרתי והבעת פליאה התפשטה על פניה
"אבל…"
היא אמרה ואני סיפרתי לה את כל הסיפור עלי ועל הארי ושיין ולור ועל לוטם,התאומה שהייתה לי ואיננה, ועל העולם העל-טבעי שגיליתי לא ממזמן,העולם שנמצא מתחת לאף של כולנו.
~~~סוף פלשבק~~~~~~~~~;
נמ דז-המשך
אני סיפרתי את זה לאמא שלי ולאבא שלי ולהארי וללור.
אמא שלי נפגשה עם אמה ואמה הראתה לה את כל מה שהיא הראתה לי.אמא שלי מאמנת עכשיו את אמה,למרות שהיא לא תשתתף במבצע שלנו,בתוכנית.
אני ואמה היחידות מביננו שהולכות בכלל לבית ספר.אמה הולכת כל יום לבית שלי ואמא שלי מאמנת אותה והארי ולור מתאמנים כל היום לקראת התוכנית שאני מקווה שתצליח כי אם לא אני אהיה בבעיה גדולה מאוד.
דיברתי עם החברה אבל המחשבות שלי כל היום מסתובבות סביב התוכנית,אני לא מצליחה להתרכז בכלל בבית הספר.
תגיבו ותדרגו!!!!!!!!!!!!!