"ואם הלב שלי עוד מחפש מילים… אתה החצי שאותי משלים…"- פרק 3 :)

במשך כל היום לא יצאתי מהחדר שלי, לא היה לי שום חשק לעשות את זה למרות שידעתי שהמכשפה הבוגדנית כבר הלכה לעבודה שלה.
בשלב מסוים ביום אבא שלי חזר מנסיעת העסקים שלו אבל לא הייתי מסוגלת להביט בו לכן כשהוא נכנס לחדרי עשיתי את עצמי ישנה והוא סגר את הדלת והניח לי לשארית היום.
היום שלי עבר ברובו בניסיוניות כושלים לישון, מידי פעם בדקתי בטלפון הנייד שלי עם יש איזה עדכון חם על זוג חדש שנוצר אחרי הנשף, נראה היה שגם לפייסבוק אין חשק לחיות כי הוא היה שומם כמו מדבר.
בכל פעם שעצמתי את עיניי יכולתי רק לדמיין את הצללית של הגבר הזר, וולטר, מנשקת את גבה החשוף של אימי. צמרמורת, רעד ובחילה הכו בי לאור המחשבות האלה.
אחרי ניסיונות מאין ספור לישון קצת ירדתי למטבח והכנתי לעצמי קצת תה. השעה הייתה קרובה לחמש אחר הצהריים וידעתי שאמא שלי אמורה לחזור בכל רגע, החכרתי את עצמי להישאר בסביבה כדי שאוכל לראות מה קורה, לראות עם היא באמת מספרת לאבא שלי את האמת.
ישבתי על יד הדלפק במטבח והתעסקתי בידית של הספל כששמעתי את רעש החריקה המוכר של המדרגות וידעתי מה פרוש הדבר, אבא שלי בדרך למטה, אלי.
"חומד, סופסוף התעוררת," אבי חייך חיוך לבבי, הוא היה נראה הרבה פחות צעיר מאימי, שיערו היה אפור והוא לא טרח לצבוע אותו ועיניו היו שחורות ועייפות, פניו היו מלאות כמטי זיקנה וצחוק כאחד.
"הייתי עייפה בגלל… הנשף," אמרתי בהיסח דעת וישרתי עליו משהו שהיה אמור להיות חיוך.
"הו, תספרי לי איך היה בבקשה?" הוא התיישב מולי על יד הדלפק.
"רוצה תה?" שאלתי בחיוך. הוא הנהן ואני התרוממתי מהדלפק לכיוון השיש והתחלתי לספר לו על הנשף ולהכין לו תה במקביל, זו הייתה הדרך היחידה לא להסתכל לו בעיניים.
"נשמע שממש נהנת, אני רק מקווה שלא שתית יותר מידי ועשית שטויות," הוא אמר וצחק.
"אולי הלכתי קצת בזיגזגים," צחקתי גם אני.
"מי נהג בדרך חזרה?" הוא הרצין מעט.
"חזרתי במונית אבא, תרגע," צחקתי אפילו יותר והגשתי לו את התה.
בדיוק כשחשבתי שהכל יהיה בסדר הנלת נפתחה לרווחה ואימי נכנסה הביתה בקולי קולות.
"הו בעלי היקר, כל כך התגעגעתי עליך," היא רצה לחבק אותו. היא תמיד הייתה כזאת מלכת דרמות, הבטתי בה במבט זועם והיא רק התעלמה ממנו.
"לא הייתי פה רק יומיים," אמר אבי, ידעתי שהוא נהנה מהחיבוק המוגזם שלה, עם הוא רק היה יודע…
"אני חושבת שאני יעלה לחדר שלי, נראה לי שיש לכם הרבה על מה לדבר," זייפתי חיוך לעבר אימי, לקחתי את התה שלי ועליתי לחדרי במהירות. עם היא לא תספר לו עכשיו אני אספר לו, אני לא מוכנה להעמיד את האבא היקר שלי לצחוק.