זן אפל 2 נקמת טוראיק- פרק 6

פרק 6
נקודת מבט רייצ'ל
"כל יום אנשים גדלים, והחוכמה שלהם גדלה יחד איתם, אבל אצלנו, באוניברסיטת ברווד אתם תפתחו את החוכמה שלכם אפילו עוד יותר, יש את פינות ההרשמה בדלפק שם, תירשמו מהר, כי ברגע שהאישה הנחמדה תאמר שאי אפשר להירשם יותר, שום דבר שתעשו לא ישנה את דעתנו" היא אמרה והצביעה על הדלפק, "שמי הוא דנית, לכל בעיה אתם יכולים לפנות עליי, וזו היא ביתי, אנני" היא אמרה וחייכה, נערה עם שיער חום בהיר ועיניים אפורות מיוחדות, היא נכנסה לבמה ומחאו לה כפיים, "אז יאללה תירשמו" אנני אמרה ולקחה את המיקרופון מידה של אימה בחוצפה, וחייכה, את האמת שהמבט שלה ננעל עליי, כאילו היא מכירה אותי, היא הייתה מוכרת לי מאוד, אבל לא ידעתי מאיפה,
"יאללה בואי מהר מספר המקומות מוגבל שמעת אותה" אמרה קייטי ומיהרה לתור, מיהרתי יחד איתה, אבל עדיין לא יכולתי לדמיין מאיפה אני מכירה את אנני,
התור התקדם מהר, הם עשו את זה מהר, קייטי נרשמה, אני הייתי מיד אחריה, אבל מיד אחרי זה האישה אמרה "אי אפשר להירשם יותר" עיניי חשכו, קייטי הייתה בהלם,
"באנו מרחוק, אתם לא יכולים לא להכניס אותה" אמרה קייטי בעצבנות, המון קולות של נערים מבואסים שמעתי, של נערות בוכות, ורק אני עמדתי שם בהלם,
"אני מצטערת, אין מה לעשות" אמרה האישה והלכה,
"רייצ'ל.." אמרה קייטי וחיבקה אותי,
"תמיד יש שנה הבאה" אמרתי בניסיון לעודד את עצמי,
"רייצ'ל? נעים מאוד, שמי הוא אנני, אני הבת של המנהלת, בואי איתי בבקשה" אמרה אנני והביטה בי, במבט חד,
"אוקי" אמרתי וקייטי הייתה ממש מאחורי,
"אני שמעתי מה קרה לאימא שלך, ששודדים פרצו לה לבית והרגו אותה, אני מצטערת מאוד, ואני נותנת לך להירשם כאן" היא אמרה וחייכה עליי, התרגשתי, עד שכמעט נפלו לי דמעות,
"תודה, תודה תודה" אמרתי וחיבקתי אותה,
"אין בעיה" היא אמרה וחייכה, באמת התחלתי לאהוב את הנערה הזאת.
"היא נתנה לך להירשם לבד, כמו וי איי פי?" שאל תומאס שהיה מופתע בקו השני של הטלפון,
"נשבעת לך, היא הייתה נראית כזאת נחמדה, עם העיניים האפורות האלה שלה-" אמרתי והוא קטע אותי באמצע,
"עיניים אפורות? את לא זוכרת מה היה לפני חמש שנים, שקייטי הזהירה אותך מעיניים אפורות, שלא לסמוך עליה?!" אמר תומאס,
"שיט נכון" אמרתי,
"אני בא אליכם, אתן נמצאות בסכנה" הוא אמר בדאגה,
"לא, אל תבוא, היא תחשוד, צריך שתישאר שם, אני יהיה בסדר, אוהבת אותך" אמרתי וחייכתי מעט,
"גם אני אותך" אמר ונאנח, הפעמון צלצל, פתחתי את הדלת, זו הייתה אנני,
"את תשכחי את השיחת טלפון הזאת עם תומאס" היא אמרה והזריקה לי חומר, אנני הייתה מולי,
"היי" אמרתי,
"היי, טעיתי בדירה, להתראות, ואל תשכחו לבוא למסיבה" היא אמרה וחייכה עליי,
נקודת מבט אנני
"התוכנית עובדת מושלם אדוני, היא לא חושדת בכלום, אבל צריכים להשתיק את תומאס" אמרתי ואפילו לא הבטתי בו מרוב פחד,
"זה יקרה, ברגע שנשק XX יהיה מוכן, מה איתו באמת?" הוא שאל אותי,
"הוא עוד מעט מוכן, הוא פשוט לא רוצה לשכוח את רייצ'ל" אמרתי,
"שישכח אותה, אנחנו חייבים שהוא ישכח אותה, תעשו הכול, אבל הכול כדי למחוק אותה מהזיכרון שלו" הוא אמר
"אין בעיה אדוני" אמרתי והלכתי מחדרו החשוך.