התאהבתי בערס ? – לוטן ואלמוג, פרקים 41+42

פרק 41 –

– ״נטע נדבר כבר ?״ הוא הסתובב ואמר לזאתי מאחוריו, מסתבר שככה קוראים לה.
״מה ? אבל רק הגעתי״ היא אמרה.
יאוווו שונאת כאלה שנשארים בכוח.
– ״באותה מהירות שהגעת, תלכי״ הוא אמר.
חחח הכניס לה.
בעצם… מה אני מתלהבת מכל משפט שהוא מנסה להעיף אותה ?
״אתה כל כך לא שווה את זה״ היא אמרה והלכה.
– ״מסכנה.. רק שלא תבכה, אהבה נכזבת״ הוא אמר כשהיא יצאה מהבית וחייך חיוך גאה.
״אתה פשוט מגעיל״ עניתי לו.
איך הוא מתייחס לבנות ? איכ גועל נפש. מה מצאתי בו בכלל ? אלוהים יודע.
– ״אני יודע מה אני שווה, זה משהו אחר״
״וואלה, ומה אתה שווה ?״
– ״הרבה״ הוא ענה וחייך שוב חיוך גאה.
״חיוך מכוער יש לך, תוריד אותו״ אמרתי.
על מה אני מדברת ? החיוך שלו כלכך יפה!
– ״לא, כי שלך יותר טוב״ הוא צחק. צחקתי אחריו, לא יודעת למה.
הפסקתי לצחוק אחרי כמה שניות והיה שקט, אבל שקט מביך. ואז הבנתי… אחרי שבוע שלם של התעלמות מוחלטת משני הצדדים ואחרי תקופה לא קלה בכלל, דיברנו… דיברנו ואפילו צחקנו, ביחד. השתיקה המשיכה, וקלטתי אחרי שניה שהוא מסתכל עלי. לא יודעת למה, אבל ברח לי חיוך צדדי קטן.
– ״חחח עלק את מסמיקה״
״אני ?״ נכנסתי ללחץ. זה מה שחסר לי, שהוא יחשוב שזה בגללו.
הוא שתק וחזר להסתכל עלי. בלי מילים מיותרות, רק שקט.
״למה עשית את זה כל השבוע ?״ שאלתי פתאום, אין לי מושג מאיפה זה בא… זה פשוט נפלט לי בטעות.
– ״עשיתי את מה ?״ הוא שאל והתיישב על הספה.
״אתה יודע למה אני מתכוונת״
דיברתי על זה שכל יום הוא היה עם מישהי אחרת, כל שניה תיעד רגע אחר שלו עם מישהי חדשה והיה חייב להעלות את זה, שכולם יראו כמה "כיף" לו באותו זמן.
הסתכלתי עליו, הוא השפיל מבט. ואו איך הגענו למצב שאלמוג פאקינג סויסה משפיל מולי מבט ?
– ״לוטן את פה ?״ שמעתי את הקול של נועה מלמעלה ואחרי כמה שניות צעדים במדרגות.
״כן כן רדי״ אמרתי לה חזרה והתקדמתי למדרגות.
הסתכלתי על אלמוג, הוא חזר להיות באייפון שלו. כניראה שזה היה רק לרגע.
– ״מתי הגעת משוגעת ?״ היא שאלה.
״עכשיו, אלמוג פתח לי תדלת״
– ״לקח לך מלא זמן״
״שכחתי את האייפון בבית אז חזרתי לקחת אותו״ המצאתי לה איזה תירוץ, רק חסר שהיא תדע על מה שקרה כאן ותתחיל לשאול שאלות לא קשורות.
הבאתי לה את השקית עם השמלה והתיישבתי בספה.
״יאלה תתארגני מהר אני מחכה לך פה״ אמרתי, היא הנהנה ועלתה לחדר שלה.
חזרנו לשקט המביך, הוצאתי את האייפון וסתם הייתי באינסטגרם. נהיה לי משעמם ככה סתם לשבת ולחכות לנועה. אפילו אלמוג לא התייחס אלי…
דפדפתי בדף וראיתי שגל העלה תמונה חדשה.. עם מישהי חדשה. היא נישקה לו את הלחי והוא היה עם חיוך כזה…שנראה מאושר. היתה לי צביטה בלב לשניה, אני לא ישקר.. אבל אחרי דקה זה עבר.
האינסטגרם כבר נהיה משעמם, לא היה מה לעשות. סגרתי את האייפון וקמתי מהספה, אלמוג הסתכל עלי איך שקמתי.. כניראה התנועה שלי הייתה יוצר מדי חדה בשביל שהוא ישים פאקינג לב אלי סוף סוף. העיניים שלו נפגשו, רציתי לקפוץ עליו..
לוטן תשתלטי על עצמך, זה לא הולך לקרות!
״רדי כבר״ צעקתי לנועה, נמאס לי מהמצבים המביכים האלה.
– ״שניה״ היא צעקה חזרה.
הלכתי למטבח, לקחתי כוס מים. הבית שלה הוא הבית שלי כמו שהבית שלי הוא בית שלה. אחרי חמש דקות היא סוף סוף ירדה למטה.
– ״מה זה ? למה אתה לא מוכן ?״ היא שאלה את אלמוג. רק אל תגידו לי שהוא בא איתנו, שוב.
״חשבתי את תרדי עוד שעתיים אז לקחתי תזמן״ הואאמר בציניות, הכל בציניות אצלו.
– ״חה חה חה אלמוג סיפר בדיחה״ היא אמרה לו ועשתה צחוק בכאילו.
חחחחח אני פשוט מאוהבת בילדה השרוטה הזאת!
הם החליפו חיוכים ציניים והוא עלה להתלבש. לקח לו חצי שעה לרדת למטה!! אף פעם לא ראיתי בן שמתארגן כל כך הרבה זמן!
״אפשר לצאת סוף סוף ?״ שאלתי את שיניהם, נועה הנהנה.
״ברוך ה'״
יצאנו מהדלת, אלמוג סגר אותה והלכנו למכונית שלו.
– ״אה רגע, בעצם עדיף מונית״ הוא אמר לשתינו.
כניראה הוא הולך להשתכר שם..

פרק 42 –
הגענו למסיבה, כמו כל מסיבה של שירה, הבית מפוצץ באנשים… כאלה שהיא מכירה וכאלה שלא.
– ״לא להתרחק יותר מדי״ אלמוג אמר לשתינו כשיצאנו מהמונית.
– ״אל תדאג״ נועה ענתה לו ומשכה אותי מאחוריה לכיוון בפנים.
הסתכלתי על אלמוג בקטנה, כבר היו מסביבו 3 בנות. לא התאכזבתי, נהייתי רגילה למצב הזה בנינו…
גם היה רגע אחד של צחוק וחיוך שלנו ביחד, לא אומר שצריך לעשות סטופ לכל מה שהיה לפני ופשוט למחוק את העבר.
נכנסנו למסיבה, הייתה מוזיקה חזקה מאוד וכבר התחיל להסתובב לי הראש. לא הייתי במצב למסיבה עכשיו…
״ניראלי אני יוצאת החוצה לנשום אוויר קצת״ אמרתי לנועה שהייתה לידי.
– ״אל תתני לו להשפיע עלייך״
״על מה את מדברת ?״ לא הבנתי.
– ״הסתכלתי על הפרצוף שלך כשהבנות באו אליו, אני לא סתומה לוטן״
״לא אכפת לי ממנו בכלל מה יש לך״ אמרתי, שקרתי.
– ״בא לך להאכיל את עצמך שקרים, תאכלי״ היא צחקה.
״אני יוצאת, את נשארת ?״ שאלתי.
– ״לא אני יבוא איתך״
יצאנו החוצה, חיפשנו ספסל פנוי. ועם המזל שלי ? הספסל היחיד שהיה פנוי זה הספסל מול אלמוג וחברים שלו.
בלי ברירה התיישבנו שם, ניסיתי עמה שפחות להסתכל עליהם, כדי שלא יקלוט את זה בטעות ויחשוב דברים.
– ״אוף איפה דולב ?״ נועה אמרה לי בעצבים. איך שהיא אמרה דולב, בדיוק ראיתי אותו מרחוק, הייתה לידו מישהי אם אני לא טועה.
״מה יש לך ממנו ?״ שאלתי אותה, באמת הסיפור בניהם לא כל כך מובן.
– ״הוא שלח לי הודעה, מאז אנחנו מדברים״ היא נאנחה.
״בהודעות ?״
– ״גם״ היא חייכה.
לא מבינה אותםם, הם כאלה מתאימים! מה קשה להם להיות ביחד ?
– ״בן זונה״ היא אמרה כשהיא קלטה אותו עם אותה מישהי.
הוא התקרב לספסל של אלמוג, אמר להם שלום והלך למסיבה.
– ״לא אני בהלם!״ נועה אמרה שוב, טוב נו… צעקה.
״מה יש לחמאר הזה ?״
– ״לא יודעת כוסאמאשלווו״
העברתי מבט על הספסל של אלמוג, ישבה עליו מישהי.
בת שרמוטה.
״בנים זה עם חרא״ אמרתי והחזרתי את המבט לנועה.
– ״את כך כך צודקת״

קמתי בבוקר, השיער שלי היה הפוך כולו.
התארגנתי מהר לבית ספר ויצאתי מהבית.
– ״כל מי שלא הגיש לי את העבודה בספרות, להניח לי אותה על השולחן״ המורה אמרה.
פאקקקקק! שכחתי אותה פעם שניה. לא לא לא זה לא קורה לי.
״שכחתי להביא, מה אני עושהה ?״ לחשתי לנועה לידי.
– ״תגידי לה, במקרה הכי גרועה היא תשלח אותך לספריה״ היא אמרה.
את האמת, צודקת.
הרמתי יד בזהירות כזאת, גם ככה אני שונאת את המורה הזו.
– ״כן לוטן ?״ היא אמרה לי.
״שכחתי את העבודה בבית״ אמרתי בזהירות כזו ובקול מצטער, לעשות את עצמי מסכנה עכשיו, הכי יעזור!
– ״שוב ?״
״מצטערת״
– ״תלכי למנהל״ היא אמרה.
״דברי איתי אירי השיעור״ לחשתי לנועה, לקחתי את התיק שלי ויצאתי מהכיתה. לא הולכת לשום מנהל, הולכת להשלים שעות שינה.
יצאתי החוצה, הלכתי למאחורי אולם ספורט, ליד המחששה יש ספסלים. שמתי את התיק בצד אחד של הספסל ונשכבתי לכל האורך שלו.
הוצאתי אייפון וסתם דפדפתי בתמונות באינסטגרם, לא היה מעניין אז סגרתי ועצמתי עיניים. אולי באמת לישון קצת לא יזיק..
– ״את חיה ?״ שמעתי אחרי כמה דקות, קול מוכר.
פקחתי את העיניים לאט וראיתי את אלמוג מולי, כל כך אין לי כוח אליו מאתמול. הוא נתן לי להרגיש שאשכרה אולי יש בנינו משהו, ואז במסיבה כל ההרגשה הזאת ירדה בשניה. למה הוא עושה לי את זה ? אני לא מבינה אותו….
״מה אתה רוצה ?״ שאלתי אותו.
– ״אותך״
״ואו, זו נהייתה המילה הקבועה שלך אה אחשלי ?״
– ״מילה מנצחת לא מחליפים״ הוא אמר וחייך חיוך ניצחון.
איפה החיוך נכנס פה ? ולמה החיוך שלו כזה יפה אוחחחחח
– ״אז מה ?״ הוא חזר לדבר.
״מה ?״
– ״מה איתך ?״
״אני מבינה שקמת על הצד המתעניין שלך״ אמרתי, הוא היה שונה. היו לא אנרגיות, היה לו מצב רוח.. זה לא אלמוג שאני מכירה.
– ״למה ככה נשמה ?״
״נשמה אחותך״ התעצבנתי,
מזה נשמהה ?
– ״לא אמרנו את אחותי ?״ הוא חייך שוב חיוך ניצחון. דיייייי עם החיוכים האלה.
״וואלה אז בתור אח, אתה יכול ללכת ?״ אמרתי והזזתי אותו ממני קצת, אחרי אתמול אני לא יכולה להסתכל עליו בכלל.
– ״לא״ הוא צחק.
נשבר לי ממנו, באמת. עד כמה הוא יכול להיות כזה מעצבן ?
״אז אני הלכתי״
קמתי משם ולקחתי את התיק, שמתי אותו על הכתף ובאתי ללכת. בשניה האחרונה הוא משך לי את היד והייתי צמודה אליו.
– ״די להיות קשה״ הוא אמר וקירב אותי אליו לנשיקה.