זה שאת אוהבת-פרק 2

אוקיי. בפרקים הקודמים דיי רפרפתי בשעות מאוחרות בלילה אתמול ולא היה לי כוח ממש לביקורת אז אני אכתוב עכשיו. סליחה אם תעלבי או תרגישי פגועה- הביקורת הזו באה *רק* מתוך אכפתיות ובמטרה לשפר אותך.
שנתחיל?

1. מחק? באמת? סלחי לי, אבל זה דיי פתטי. אין לי מילה אחרת. אני יודעת שחשבת שזה אולי מקרה דיי נדיר- הוא נדיר בצורה שלילית. סליחה.

2. הפרק שלך כל כך קצר. האמת? יכול לעשות אותו ארוך הרבה יותר מזה. לפחות פי שלוש אם היית מתארת מחשבות, רגשות ותיאורים כלליים.

3. ראיתי גם את שתי הפרקים הקודמים שלך- ממש לא. הכי לא. לא צריך לכתוב בשתי פרקים מלאים על 22 ילדים. את התחביבים והאופי מוסיפים במעשים ובדיבורים ובכלל- בכלליות. ואת המראה שלהם אפשר להוסיף בתיאורים. נניח לכתוב בסיפור: "אלין משחקת בעשרה השטני והגולש, היא מרגישה מעט נבוכה."
הבנת איך לשלב את השיער השטני שלה בסיפור? זה ממש פשוט ^^

4. סימן קריאה/שאלה אחד. לא יותר מזה! לא כותבים "!!!!!!!" מספיק רק "!". אין יותר מאחד. גם לא שתיים.

5. תיאורים? מחשבות? איפה הם באים לידי ביטוי כאן? אני אקח כמה משפטים מהסיפור שלך, ברשותך, ואהפוך אותם למתוארים הרבה יותר. שימי לב:
"אליסי!" שמעתי את רונן רונן צועק מאחוריי. סובבתי את ראשי והבטתי בו. שיערו החום בעל התלתלים גלש על פניו ועיניו העכורות נצצו יותר מבדרך כלל. הוא לבש את הטי-שרט שלו וג'ינס שנראה חדש יחסית. הוא התנשף מעט והביט אליי.
"כן?" הבטתי בו בחיוך קטן. גומת החן הימנית שלי בלטה. הוא חייך אליי גם הוא.
"מחק?" שאל בקצרה וחיכה לתשובה. עיניו סקרו אותי ונשימותיו נהפכו לרכות יותר.
"שכחתי, סליחה." מלמלתי לעברו. הוא התקדם אליי קצת יותר ולחש לאוזני, "זה בכוונה אה? עליתי עליך!" צחוק קטן פילח את האוויר המתוחה.
שנינו המשכנו להקדם בשביל לבית הספר, הגגות האדומים שעל הבתים בלטו לעיניים. השמיים באותו היום הפכו ליפים מרגע לרגע.
אתה תעזור לי להשיג את בן בכל זאת?" שאלתי לאחר כמה דקה קטנה שנמשכה כמו נצח בשתיקה.
"כן, אין לי בעיה עם זה." הוא חייך שנית את החיוך שלו. לפחות יצא משהו טוב מהמחק האדיוטי שלי.
טוב לך." הסמקתי מעט, מוזר לי שדווקא רונן יעזור לי עם בחור.
~~
טוב נו, יצא דיי כושל מה שכתבתי פה אבל אני מניחה שהבנת את פואנטת התיאורים והמחשבות קצר יותר לעומק.

6. על משלב שפה גבוה שמעת? את ממש חייבים מילים רהוטות שיוצגו בתיאורים. ממש כפי שכתבתי במספר 5.
7. לא כותבים ~למחרת~ או דבר דומה לזה. כותבים "ביום למחרת התעוררתי בבוקר…" וכ'ו וכ'ו.

8. היא התעוררה בבוקר והתלבשה ותוך שנייה כבר בדרך לבית ספר שרונן קורא לה? קצת מוזר לי. תרחיבי את התארגנות הבוקר והיציאה מהבית.

9. בחרת את השם 'אליס' והשם 'רונן'. זה שם אמריקאי וזה שם ישראלי. תחליטי לאיזה כיוון הולך הסיפור.

10. תאריכי את הפרק כמה שאפשר שיגיע בערך ללפחות 8 דקות ממוצע קריאה (כתוב למעלה כמה זמן לוקח לקורא. לפרק שלך לוקחות 2 דקות קריאה שזה ממש מעט).

מקווה שלא נעלבת, ושוב- הכל כאן לטובתך.
אוהבת ותמשיכי :-*

קודם כול, תודה על העצות.
ויש לי כמה דברים להגיד
1 לילדה בכיתה השנייה אצלי קראו לה אליס
2 בסיפור הילדה עלתה מארצות הברית בגיל 4
3 לערוך את הפרק הזה וגם את הראשון?
4 ההקדמה היתה אצלי אסון יש לכם גם טיפים איך לעשות את זה מסודר?

בנוגע לשלוש ולארבע:
3. כן. תמיד טוב לחזור ולשפר.
4. אני אלך ואעיר, אבל לא תמיד דרושה הקדמה. אני אלך לקרוא ואחווה את דעתי.

קראתי עשו את הסיפור שלך , והאמת היא שאני מסכיה עם רוב הביקורות כאן.
הנושא נשמע חמוד אך חרוש קצת.
בהצלחה בהמשך!

ננתי לך ביקורת (ארוכה יחסית) למה לא ערכת עדיין? 0.0