You&I פרק 17

You&I פרק 17:
"אתה מה?!" שאל סיימון וירק את המשקה ששתה. המשקה פגע בפניו של נייל.
"צרוד," השיב נייל מנגב את המשקה שסיימון שתה מפניו.
"מחר יש לנו הופעה!" סיימון נהיה מודאג.
"אני יודע, אני מקווה שעד מחר הקול שלי יהיה בסדר. אולי הבנים פשוט יעזרו לי עם הסולואים." נייל אמר מציע רעיון שאולי ישפר את המצב.
"רעיון לא רע בכלל ואפילו טוב. לואי, ליאם, הארי וזאיין מחר תעזרו לנייל אם הסולואים." אמר סיימון לבנים אומר להם מה לעשות מחר בהופעה.
"בסדר," השיבו הבנים אחד אחרי השני, הארי, ליאם, לואי ואז זאיין, אחרון חביב.
"ונייל, אתה תנסה לשיר כמה שיותר אבל תאמץ את קולך יותר מידי. לא היינו רוצים שחס וחלילה תאבד אותו." אמר סיימון ונייל הנהן לחיוב בהסכמה למה שסיימון אמר.
"תשירו שוב ונייל בינתיים בחזרה אל תתאמץ." אמר סיימון והבנים שרו שוב את Don’t Forget Where You Belong. בסוף השיר ליאם הציע את השיר Gotta Be You. הבנים הסכימו והוא התחיל עם הסולו שלו שפותח את כל השיר. בסוף השיר זאיין הציע את השיר You&I. זהו השיר האהוב עליו מכל השירים שהבנים הוציאו אי פעם. נייל התחיל לשיר את הסולו שלו שפותח את השיר ולא התאמץ. אחרי השיר נייל הלך לשתות מים וליאם הלך אליו. "נייל," אמר ליאם בזמן שנייל שתה מים.
"מה ליאם?" שאל נייל את ליאם.
"אתה חושב שמצבו של הקול שלך יהיה יותר טוב עד מחר?" שאל ליאם.
"אני לא ממש חושב. תודה על הדאגה. אני משער שבקרוב מצב קולי ישתפר." אמר נייל.
"יופי," אמר ליאם וחייך. ליאם ונייל חזרו אל כולם. והם המשיכו בחזרה. כל החזרה ליאם הסתכל על נייל. הוא לא יכול לספר לו מה הוא מרגיש זה יהרוס את כל החברות ביניהם. הוא צריך לנסות לגרום לרגשות להתנדף ממנו. הוא גם צריך שאף אחד לא יחשוד במקרה ויספר לנייל. הוא צריך חברה. כן, חברה זה מה שהוא צריך. אחרי החזרה ליאם הלך אל החברה הכי טובה שלו, סופיה. הוא דפק לה בדלת והיא פתחה. "היי סופיה." הוא אמר.
"שלום ליאם. בוא כנס." היא השיבה מזמינה אותו להיכנס לביתה. הוא נכנס. הם התיישבו על הספה הסגולה וליאם אמר "אני צריך טובה."
"דבר," היא אמרה.
"אני לא רוצה שאף אחד יחשוב שיש לי רגשות אל נייל אז יש לי בקשה. את יכולה בבקשה להיות חברה מזויפת שלי?" הוא שאל אותה.
"כן," היא אמרה. הוא חייך.
"תודה סופיה. את באמת עוזרת לי." הוא אמר וחיבק אותה.
"ליאמו ברור שאני אעזור לך. אתה החבר הכי טוב שלי." היא אמרה ונישקה אותו בלחי. הם חייכו.
"באמת תודה סופיה. את באמת עוזרת לי. בזכותך אני אוכל לשמור על הרגשות שלי בסתר מכולם. ככה אף אחד לא יחשוד שאני מאוהב בנייל. הוא בחיים לא יאהב אותי כמו שאני אוהב אותו. בשבילו אני רק חבר טוב." אמר ליאם לסופיה.
"אני לא מבינה איך אפשר לא להתאהב בך. אם לא היית כמו אח שלי בטח כבר הייתי מתאהבת בך. בטוח. אני מקווה בשבילך שנייל מאוהב בך ואתם תהיו ביחד. ואם הוא לא מאוהב בך אז שהוא יתאהב בך ותהיו ביחד. אני גם מקווה שתפסיק לפחד מהרגשות שלך ותתגאה בהן. אני אעזור לך בכיף אבל לפי דעתי ההחלטה שלך להשיג חברה מזויפת לא נבונה במיוחד. אבל כל אחד וההחלטות שלו." היא אמרה.
"אני מקווה שהרגשות שלי אליו יעברו כי הוא לא מאוהב בי. יש לו חברה. אני יודע מי. ולמרות שאני רוצה אותו בשבילי אני מאושר בשבילו." הוא אמר. "אני הולך."
"ביי ליאמו." היא אמרה.
"ביי סופיה." הוא אמר והלך.
****************************************************************************
נייל שמע צלצול בפעמון ביתו ופתח את דלת ביתו. הוא ראה את אשלי. "היי נייל." היא אמרה.
"היי," הוא השיב.
"אני צריכה להגיד לך משהו." היא אמרה.
"מה?" הוא שאל.
"אני נפרדת ממך." הוא שמע מפיה את המילים שלהן הכי פחות ציפה. הוא רצה לבכות אבל לא רצה להיראות חלש. הוא נאבק בדמעות שלו והפסיד במאבק. הסכר נפתח. הוא נזכר בחוויית הפרידה האחרונה שלו. הוא חושב שעכשיו הוא מבין מה עבר על אליסון, האקסית שלו. כל מה שיצא מפיו היה מילה. מילה אחת בודד שמסוגלת לשאול כל כך הרבה. "למה?"
המשך יבוא..