ילדי הירח -הקדמה-
-הקדמה-
"אתה בטוח שאתה רוצה לעשות את זה דין ?"
"איזה עוד ברירה יש לי ?"
"הילדה המסכנה הזאת…" לחשה אמליה , בזמן שהיא צופה אל תוך חדר הלידה של גברת סול מקליברד. אישה נורמלית , ללא שינוי ניכר, בעלת שיער בלונדיני שהיה בדרך להשחמה , ועיניים ירוקות ועייפות. היא הייתה בעלת העסק הנחשב 'טווילטוד' , החברה לרכישת נכסים , אולם , בזמן שסול הייתה אישה פשוטה לחלוטין , הדבר שהלך וצמח בבטנה , היה לא פשוט לחלוטין.
"את בטוחה שסידרת הכל כפי שצריך אמי?" שאל דין , כאשר ראה את המבט המרחם בעינייה של אמליה והתחיל לפקפק באמינותה.
"לצערי ,זה הדבר הכי נוראי שאי פעם הייתי צריכה לעשות , אבל זה למענה.." אמרה וקרעה את עיניה ממבטה המאושר של סול , כאשר בעלה אדמונד , ליטף את בטנה המנופחת בחיוך מוקסם.
"אחח!" סול צעקה
"תודיעי לקווין שהילד השני עומד להיוולד כל רגע." אמר דין ,לוטש עיניו במחזה.
שלושה רופאים ואחות התקדמו במהירות אל תוך חדר הלידה והוציאו את אדמונד
"אני אוהב אותך סול! הכל יהיה טוב!" אמר ונשק לה במצח. זה היה כל כך מרגש שאפילו דין הרגיש טיפה נקיפות מצפון על מה שהוא הולך לעשות. אבל הוא חייב לעשות את זה.
הפלאפון שלו צלצל בזמן שרופאים יצאו ונכנסו מחדרה של סול
"הלו ?"
"יש בעיה." ענתה אמליה מהצד השני.
"מה קרה ?" הוא הרגיש את ההיפוך בבטנו ואת הרגשת הלחץ.
"אני לא מוצאת את החדר של סמנת'ה ,"
"את רצינית ?" מבטו התרחב לכיוון חדרה של לוס כששמע שהצעקות גדלות.
"אתה חושב … שזה הם ?" היא שאלה , והיה אפשר לשמוע את קולה החרד.
"אין סיכוי! איך בדיוק ? היא עדיין לא נולדה! יש רק 12 שעות שליקוי החמה יגמר ויתחיל ליקוי הירח!" הוא צעק , אנשים מסביבו תלשו בו מבטים, ולא הבינו מה פשר השיחה המסתורית כל כך.
"אני לא יודעת דין! אני לא מוצאת את החדר של סם בשום מקום! אני חושבת…אני חושבת שאולי הם העבירו אותה." היא לחשה
"אז מה את עוד עושה ?? לכי למצוא אותה וכדאי לך מאוד שזה יהיה לפני שהיא תלד , מה שמשאיר לך פחות מ-12 שעות אמי!" הוא צעק וניתק מייד למשמע קול צרחה עדינה של תינוק
אדמונד, שעד עכשיו רק בכה ודיבר עם קרוביו , נכנס אל תוך החדר וחיבק חזר את סול ואת בנם שרק נולד. דין בהה בהם במחשבה 'אני באמת הולך להרוס את זה ?'
"אני כזה חרא של בן אדם.." הוא התחיל לדבר עם עצמו.
"אני בטוחה שאתה לא כזה גרוע." נעמדה לידו קים
"אתה הולך לבצע את זה ? או שאני אבצע ?" שאלה בשובבות , מבטה הקר הביט לכיוון לוס ובנה , ואיך הרופאים לוקחים אותו כדאי לעשות את הרשומות.
"תתרחקי מפה. עכשיו קים." אמר דין ומבטו התרחב בפחד.
"או , למה ? פעם היית אוהב שאני לידך דין," היא צחקקה
"אני אמרתי , תתרחקי לעזאזל מפה , עכשיו." הוא אמר וקולו נשמע מאיים יותר עם כל מילה
"תרגע קצת , מתוק , יש לי זכות להיות פה בדיוק כמוך לא ?" חיוכה התרחב
"אני יודע מה את מנסה לעשות קים , זה לא יעבוד לך , התינוק הזה שלי." לחש דין וגבותיו התקווצו
"טכנית…-"
"טכנית כלום קים! לכי מכאן! עכשיו!" הוא צעק
"אתה יוצא מדעתך דין יקירי..שכחת למה אני מסוגלת ?" היא ליטפה בעדינות את לחיו של דין שהיו בה מפוזרים כמה זיפים. הוא תפס את ידה והחזיק בה חזק
"תפסיק את זה דין!אתה מכאיב לי!" היא התפתלה מכאבים
"את יודעת , החיובי שיצא מזה שהיינו ביחד , זה שאני יודע בדיוק , איפה הנקודות תורפה שלך , ועכשיו , כל מה שאני צריך , זה רק ללחוץ." הוא חייך והפעיל עוד לחץ על זרועה
"אני אלך! דין בבקשה רק תשחרר!" היא יבבה מבטו של דין סרק את הסביבה , כולם היו עסוקים בלידתו של התינוק , ואף אחד לא שם לב למה שקרה עם קים.
"בואי לכאן." הוא אמר וגרר אותה לכיוון דלת צהובה , שהתגלתה כחדר אחסון.
"מה אתה הולך לעשות ? גם אם תנעל אותי , אני אשתחרר." היא לחשה
"אני יודע , זה למה , אני לא רק אנעל אותך." הוא חייך
"למה אתה מתכוון ?.." פום! נשמע קול חבטה וקים נפלה על הרצפה.
"אני באמת מצטער על זה קימי." הוא לחש , מסיט קצוות שיער מעינה ומסדר אותה בעדינות על הרצפה. "אבל כל זה לא היה צריך לקרות בכלל..אילו רק היית אומרת לי את האמת מההתחלה…הכל היה שונה אז." הוא לחש ונישק אותה בעדינות.
הוא יצא במהירות מהחדר ונעל אותו , והתחיל להתקדם לכיוון התינוקיה בצעדי ענק.
"איפה היית ?" לחשה דניאלה שפתחה לו את הדלת.
"מצטער , הייתי צריך לסדר משהו." אמר
"מה קרה ?" היא הובילה אותו לכיוון התינוק של סול
"קים." הוא סיכם במהירות
"זה הוא." לחשה דניאלה מחליפה לו תחבושת ביד
"מה קרה לו ?" שאל דין , מחזיק בו בעדינות
"שום דבר מיוחד. זה רק הכתם שיש לכולם." היא אמרה באדישות
"תיקח אותו. עכשיו. ג'ון כיבה את המצלמות אז כדאי שתמהר כי א יקח עוד הרבה זמן עד שהן יופעלו." היא לחשה
"ומה איתך ?" הוא הסתובב
"אני אשאר..רק למקרה שגם התינוקת השנייה תגיע." אמרה דניאלה , מביטה מסף המשקוף כדי לראות שאף אחד לא מגיע.
"לך! מהר! תקח את המטוס של היום דין , אין לנו זמן." היא אמרה ודין התחיל לרוץ במהירות מהתינוקיה , והפעוט שרק נולד בידו.
"אני כל כך מצטער…לחש וליטף את שערו." אבל אם הם היו תופסים אותך…זה היה יכול להיות נוראי…אבל אל תדאג. עכשיו אתה בידיים טובות , ואני מבטיח לך , שאני לא אתן לאף אחד לפגוע בכך." חייך דין על התינוק הקטן שחייך אליו חזרה. הוא היה עטוף בשמיכה מהבית חולים וידו עדיין דיממה טיפה.
"טוב , פרחח , לפי מה שסיפרו לי , כל ילד צריך שם. אז אני חושב..אני חושב שאני אקרא לך ג'ו.."
"אוחח לא זה שם גרוע.. אפילו אין לו משמעות! אולי דני? זה שם יפה לא?" הוא הביט בתינוק
"אני אקרא לך כריסטובל. כי ככה שמעתי שאימך רצתה לקרוא לך.." לחש דין
"אני תוהה , אם אי פעם תגלה את האמת , האם תסלח לי? אני הרי רק ניסיתי להגן עלייך." כריסטובל תפס באפו של דין וסובב אותו טיפה.
"אני מניח , שזה הולך להיות מהנה ביותר לגדול לידך. נולדת לגדולות ילדון." חייך דין ועלה למטוס.
תגובות (10)
תמשיכי, הסיפור ממש יפה.
מוזמנת לקרוא את הסיפור שלי.
~גונבת שמות~
חחחחח סתם , אהבתי. תמשיכי :)
אווו תודה! אין לכם מושג בכלל כמה זה מחזק אותי! :)
אני אמשיך בקרוב :)
כדאי לך.
אני חייבת להגיד שתמונת הפרופיל שלך ממש משכה לי את העין אז נכנסתי לכאן (סיבה דיי מטומטמת).
השמות כאן גם אמריקאים וגם ישראלים. תחליטי על מקור אחד. יש כאן נניח ג'ון ודניאלה. זה פשוט לא מש מעיד על מקום העולם.
יש לך כתיבה יפה מאוד רק אחרי שמדברים לדוגמא:
"פילים פילים פילים?" אמר לקים.
—
שימי לב ששמתי נקודה אחרי המילה 'קים'.(פיסוק אחר אם צריך בסיטואציות אחרות).
מקווה שהבנת (אני מודעת לכך שאני קטנונית מאוד), אוהבת ותמשיכייי♥
חחחחחח זה בסדר, אני אוהבת שמעירים לי.
ואני שמחה שהתמונה שלי קיימת אם זה מה שגרם לך לקרוא (;
האמת היא שלא ממש חשבתי על כל הקטע של השמות, אני אשים לב מעכשיו!
תודה ♥
ממש יפה תמשיכי
רק אני שמתי לב לכך שתמונה של עין משכה לך את העין?
(לא יודעת, אבל זה די מצחיק אותי ><)
בכל מקרה, אני מסכימה עם מילים. הרשי לי רק להוסיף:
1. אם כתבת "-הקדמה-" בכותרת, אין טעם לכתוב זאת גם בקטע (זה לא ממש קריטי, אבל סתם משהו שהבחנתי בו).
2. אין רווח לפני סימני פיסוק\קריאה\שאלה. רק אחריהם (למעט מרכאות. כלומר צריך לכתוב כך: "למה?" ולא כך "למה? ").
3. משהו בניסוח "צופה אל תוך" הפריע לי. הוא לא מדויק. זה או "צופה ב(טלויזיה, טלסקופ, משקפת)" או "צופה על( החדר, השטח)". בשני זה יותר במובן של מתצפתת, משגיחה, משקיפה.
4. "אישה ללא שינוי ניכר" גם הוא צירוף שמפריע לי. "ללא שינוי ניכר" אומרים לאחר שקרה דבר מה, אבל שלא היו לא השלכות שניתן לראות. היה נכון יותר לכתוב "ללא שוני ניכר", "ללא שונות ניכרת", "ללא ייחוד נראה לעין" וכדו'.
5. יש לך הרבה מאוד פסיקים. התפקיד של פסיק הוא לסמן מרווח לנשימה. אני ממליצה לך לקרוא (או לפחות לדמיין) בקול את הקטע שלך ולראות היכן צריך נשימה. מובן שיש אפשרויות רבות למיקום הפסיקים כדי לבטא דברים שונים. ועדיין. אף אחד לא נושם כל כך הרבה.
6. מעולם לא נכחתי בלידה, אבל אני די בטוחה שאף בעל לא היה "מחייך חיוך מוקסם", במיוחד לפני הלידה של נראה-לי בתו הראשונה.
7. סימני קריאה נועדו, ובכן, לקריאה. כאשר מישהו מכריז, קורא בקול, צועק. לא כשהוא פשוט אומר.
8. כתבת הרבה פעמים "לוס" במקום "סול".
9. לא נראה לי שאנשים "תלשו" מבט, אולי התכוונת ל"לטשו" מבט. ועדיין, עדיף לא לחזור על אותו הפועל אם לא נעשה בו אמצעי של חזרה.
10. דין פשוט עומד לצרוח, בתוך כל המחלקה, את הדברים האלה? לא שולחים אנשים לא מנוסים לחטוף ילדים, ודין בהחלט לא מנוסה אם הוא צועק ככה.
11. מאיפה קים צצה?
12. איך זה שאדמונד וקרוביו לא שמעו את כל הצעקות של דין?
13. מבטו לא יכול להתרחב מפחד. האישון יכול – אבל לא המבט. התרחבות מבט הכוונה שטווח הראייה שלו מתרחב. התרכזות גדולה יותר בטווח הראייה יכולה בהחלט לנבוע כתוצאה מפחד, אבל נראה לי שהתכוונת שעיניו או האישון התרחב.
14. היו הרבה פעמים שכתבת שלוש או שתי נקודות.
[א] אפשר לכתוב רק או נקודה אחת או שלוש. לא שום מספר אחר.
[ב] צריך לעשות רווח אחרי נקודה\שלוש נקודות.
[ג] לא היה צורך בכל השלוש-נקודות האלו.
15. מאיפה צץ לו מטוס?
אני יודעת שזה הרבה מאוד "להוסיף" אבל אני מקווה שזה יעזור לך. מלבד אלו, ומה שכבר העירו לך, ההקדמה הייתה מעניינת מאוד. כל עניין החטיפה הזה היה מסקרן ומותח. ובכלל, דין נשמע בסדר.
רק שברור שהוא לא עשה מעשה רע, כי רק אימא שממש תשנא את הילד שלה תרצה לקרוא לו "כריסטובל" XP
לא היו לא= לא היו לו
בת הראשונה=בנו הראשון
חחחח וואו. זאת אולי התגובה כי ארוכה שאי פעם כתבו לי.
טוב, דבר ראשון- אני מודה לך ממש. הביקורות האלו ממש עוזרות לי ונותנות לי נקודות למחשבה איך ואיפה כדאי לשנות את הסיפור
אבל למשל לגבי 12- אני חושבת שכבר כתבתי שאדמונד שאר הקרובים, היו יותר עסוקים בלשמוע את את סול מולידה תינוק מאשר מישהו משוגע שצורח דברים מוזרים במסדרון.
15-אני די חסכתי בפרטים פה, אבל כשדין יצא מהבית חולים עם כריס, הוא נסע לשדה התעופה.
6- החיוך המוקסם היה האמת לפני הלידה חחחח, והוא היה מוקסם מהבטן שלה.
11-קים היא תעלומה בפני עצמה
לגבי השאר- תודה רבה! ניגשת מיד לתקן! :)