לעמוד בצל פרק-7 (הפרק המיוחל!!)

הנערה הצטרפה למסע שלנו חזרה, לא הבנתי מה רייבן מוצאת בה. אני לא אשפוט אותה, נהגתי רוב הדרך חזרה רק כדי להתחמק מלדבר עם החדשה לורה.
'למה אתה מתחמק ממני, אני לא אנשוך אותך.' אמרה לי לילה אחד כשהמשכתי נהוג מבלי הפרעות כשכולם נרדמו במקומם מהשיעמום.
'אני פשוט לא מוכן להתמודד עם ההפך שלי, אנחנו אפילו לא יודעים מה הכוח שלך וזה מפחיד אותי למען האמת.' אמרתי לה מאותת לעבור נתיב ולעקוף את המשאית לפניי. היא עברה למושב לידי מקדימה שלא היה תפוס וחגרה את עצמה למקום.
'אתה מתגעגע למשפחה שלך לפעמים?' היא שאלה אותי והבעת עצב שררה עליה ועל פניה.
'לא, לא היו לי חיים טובים לפני שהפכתי לערפד. אל תדאגי אבל, אני בטוח שעוד תראי את אחותך בעתיד.' אמרתי לה מנסה שלא להביט בה יותר מידי ולהשאיר את הריכוז שלי על הכביש.
'חבל, אבל עכשיו הלהקה היא המשפחה שלך! ליה גם חדשה לא?' שאלה אותי חולצת את נעליה ומרימה את רגליה לחזה מחבקת אותן אליה.
'כן, בגלל זה אנחנו חברים טובים. את תתחברי עם כולם אל תדאגי, כולם ממש נחמדים לחדשים ונקוה שלא יהיו בעיות גדולות מידי.' אמרתי מביט בה ונראה כאילו שערה צמח בכמה סנטימטרים מאז הפעם האחרונה שהבטתי בה.
'אמרו שאני אגדל מאד מהר ובתוך חצי שנה אהפוך לבת עשרים, אני לא מבינה איך לאחרים זה לא קורה.' אמרה לי עוצמת את עיניה ונשענת אחורנית במושב שלה.
'את מיוחדת לורה, את אחת הערפדיות החזקות בעולם ואנחנו מבטלים אחד את השני. אנחנו הפכים גמורים וזה מה שמאזן את עולם הערפדים, לכל ערפד יש הפך גמור ואת שלי.' אמרתי לה מנסה להבין גם בעצמי את העניין.
'אתה שותה דם אדם?' שאלה אותי ונראה שלא זזה בכלל ואפילו הפסיקה לנשום.
'כן, אבל רק כדי לקבל את הכוחות שלי. אני לא נהנה מזה למרות שלנו הערפדים זה כמו סם, יש ערפדים שמשתגעים על הטעם שלו ולא מפסיקים לחפש בני אנוש כדי לשתות את דמם.' הפסקתי להסביר לה, היא קטנה מידי לשמוע זוועות כאלה.
'ליה לא שותה דם אדם, למה?' שאלה ועיניה עדיין עצומות כאילו מנסה לראות משהו במוחה אבל לא ראיתי מה.
'אני לא בטוח, היא גם חדשה ונראה לי שזה פשוט מגעיל אותה.' אמרתי מביט אחורה לליה שישנה בנוחות במושב האחורי עם ראשה על כתפו של ג'ייקוב שנשען לנגד החלון.
'טוב, אני עייפה תעיר אותי אם נעצור.' אמרה ונשענה אחורנית והתהפכה על צידה, הילדה הזאת רק בת 12 וכבר ראתה יותר מידי.