אנחנו עוד ניפגש פרק 6 העניינים מסתבכים (פרק מותח)

בת-אל77 12/07/2014 689 צפיות תגובה אחת

"שמעתי שיש לך חבר" אמא שלה אמרה במבט כועס,
עדי לא הבינה מאיפה היא יודעת, אבל היא פחדה לשאול אותה את זה כי היא נראתה כועסת.
"כן אמא" עדי אמרה לה,
"לא טרחת לספר לי" אמא שלה אמרה בקול כועס,
"לא אמא, אני התביישתי אפשר להבין למה את כועסת" עדי אמרה לו בקול מודאג,
"אני יודעת מי זה חבר שלך ואני לא מסכימה שתסתובבי איתו" אמא שלה אמרה לו ברוגע,
"למה אמא, את לא תאמיני איזה חמוד הוא" עדי אמרה לה,
"כי אבא של נאור רצח את אבא שלך" אמא שלה אמרה לה בקול כועס.
עדי הופתעה לגלות את זה.
עדי עלתה לחדר שלה להירגע קצת, שרון התקשרה אליה בסקייפ אבל היא לא ענתה לה, כי לא היה לה חשק לדבר עם אף אחד, היא לא ידעה מה לעשות, והיא הבינה למה אבא של נאור כועס עליה. אבל היא לא הבינה למה מפילים את זה עליה ועל נאור כי הם בסך הכל ילדים, למה להפיל דבר כזה על ילדים עדי שאלה את עצמה. עדי ירדה למטה, אמא שלה לא דיברה איתה, ואז היא לקחת את הכסף שהיה על השולחן , והלכה לקנות שוקולדים. אחרי כמה דקות אחדות היא הגיעה לבית, עם כמה חפיסות שוקולד של :פסק זמן, קליק, פרה, כיף כיף, קינדר, בונבוניירה של מרסי. אמא שלה ראתה אותה ולא ידעה מה לעשות, אז היא העדיפה להתעלם ממנה. עדי עלתה לחדר עם החפיסות שוקולד, ישבה על המיטה ובכה ואכל שוקולד, אחרי שסיימה לאכול את השוקולד, היא קרעה את האריזה ובכתה. היא אוהבת כל כך את נאור , שזה לא מתאים שהם ינתקו קשר, היא רק חשבה מה נאור יגיד על זה, ומעניין עם הוא יודע. אמא של עדי שמעה אותה בוכה, ועלתה לחדר.
"תעופי מפה" עדי אמר בכעס ודחפה אותה מחוץ לחדר, וסגרה את הדלת של החדר שלה עם מנעול.
"עדי אני מצטערת, אבל אני לא רוצה שתסתובבי איתו, דיי עדי תפתחי את הדלת" אמא של אמרה לה ברוגע,
"לא אמא, את כזאת קטנה, שאת מפילה את זה עליי" עדי אמרה לו בקול כועס,
"שאת ההיית קטנה אבא שלך מת ואני הצטרכתי לדאוג לך, אני עשיתי את הכל, אם זה לא לבכות על אבא שלך ולהישאר חזקה למרות שזה היה מאוד קשה עשיתי את זה בישבילך, כדי שאת לא תראי אותי חלשה" אמא שלה אמרה לו בקול בוכה.
עדי שמעה את זה פתחה לה את הדלת.
"אמא אני מצטערת שהתנהגתי אליי ככה" עדי אמרה לה וחיבקה אותה,
"זה בסדר את לא ידעת" אמא שלה אמרה לה,
"אמא אני רוצה קצת להישאר לבד" עדי אמרה לה.
אמא שלה הלכה מהחדר, ולאט לאט ירד הערב ועדי עדיין הייתה שם, היא הרגישה אשמה בכל מה שקורה, והיא שלחה הודעה לנאור שהיא חייבת לפגוש אותו, נאור אמר לה שתפגוש אותו מחר בעשר בבוקר , בקניון.
אמא של עדי הלכה לישון וגם עדי בסוף נרדמה, אבל נאור לא, כי הוא לא ידע מה לעשות, הוא כל כך אוהב אותה והוא לא רוצה להיפרד ממנה, אבל הוא פוחד שאם הוא ישאר איתה אז יקרה לה משהו.
נאור רק נרדם בחמש בבוקר.
למחרת בבוקר:
אמא של עדי לא העירה את עדי לעבודה מפני שבגלל כל מה שקרה אתמול, אז היא חושבת שהיא צריכה להישאר בבית להירגע קצת, היא אפילו התקשרה לאורלי להגיד לה שעדי לא באה. אמא של עדי הלכה לעבודה, אבל היום היא עובדת בלנקות בתים של קשישים.
עדי כמה וראתה שבדיוק תשע וחצי, אז היא החליטה לא לעבודה בבית הקפה.עדי התלבשה שמה מכנס קצר ג'ינס טורקיז וחולצה שחורה פשוטה, ונעלי עצבה שחורות, ואת השיער היא לא אספה אלא, השיער היה פזור עם שביל ישר.
בנתיים שעדי התארגנה נאור לא התארגן אלא אמר לאבא שלו שהוא הולך לשפוך זבל , נאור יצא עם פיג'מה לכיוון הקניון כאשר הגיעה השעה הייתה 9:50, וראה את עדי עם שער עף ברוח ניגשת לכיוונו.עדי ראתה אותו עם פיג'מה, אבל היא לא צחקה. עדי שאלה את עצמה למה הוא עם פיג'מה.
"נאור תקשיב אני חייבת לספר לך משהו" עדי אמרה ועצרה,
"את יודעת"? נאור שאל בקול מודראג,
"אני יודעת שאבא שלך רצח את אבא שלי" עדי ענתה לו,
"כן גם אני יודע את זה" נאור אמר לה,
"תקשיב נאור אני מאוד אוהבת אותך ואני מאוד רוצה להיות איתך אבל אני לא יודעת מה לעשות , אני מרגישה מבולבלת" עדי אמרה לו,
"טוב תקשיבי אני מבטיח שאנחנו עוד ניפגש, אנחנו רק צריכים לתת לעניינים להירגע, אנחנו עוד ניפגש את תראי" נאור אמר לה.
עדי קצת נרגעה,
"טוב אני צריך ללכת כדי שאבא של לא יחשוד, כי אני אמרתי לאבא שלי שאני הולך לשפוך את הזבל" נאור אמר,
"עכשיו הבנתי למה באת עם פיג'מה" עדי אמרה בגיחוך.
שניהם היחד צחקו, נאור נתן לה נשיקה בלחי והלך לכיוון הבית שלו, גם עדי הלכה לכיוון הבית של אבל בדרך היא הרגישה שמישהו הוא עוקב אחריה, ואחרי כמה שניות באו שני אנשים, אחד סתם לה את הפה ומשך אותה לכיוון האוטו השחור, השני פתח את הבגאז' ושמו אותה שם. עדי לא הספיקה לראות מי אלה , היא רק ראתה בגדים שחורים, היא הרגישה שהאוטו מתחיל לנסוע היא הרגישה מפוחדת.
אחרי כמה דקות אחדות האוטו עצר ביער , שתי האנשים יצאו מהאוטו, הלב של עדי התחיל לדפוק מהר, עדי הייתה לחוצה, האנשים פתחו את הבגאז' והוציאו משם את עדי , עדי ראה את היער. איש אחד הוציא אקדח והחזיק את עדי בצוואר וירה לה בראש, הם ברחו משם והשאירו אותה שם מתה.


תגובות (1)

מה?!?! מה פתאום היא מתה?! [התחלתי לקרוא היום (: ]
איך יכולת???? )':

12/07/2014 12:31
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך