מה זה לאהוב ? פרק 26.

נקודת המבט של בר:
״ותשמור על עצמך!״ קראתי לתחנת האוטובוס שזוהר ניצב בה כשהאוטובוס הגיע. שבוע האפטר של זוהר הגיע לסיומו והייתי צריכה להכין את עצמי לשבוע וחצי של געגועים בלתי רגילים, ״ניסע?״ אלמוג שאל ואני הנהנתי, הוא לקח היום את זוהר לתחנה מכיוון שאביהו בסיס, במהלך השבוע, הכרנו את אלמוג, אלה אחותו שעברה את מה שאני עברתי, כל המקרה עם סם האונס וליהי חברה שלו, שיפה באמת בצורה בלתי רגילה, היא יפה ברמות שלא הכרתי, וזה לא שלאלמוג חסר משהו, גם הוא חתיך ממש, אבל היא יפה, וכשאומרים ׳יפה בכמות של כלה׳ מדברים עליה. ״את באה איתי לאסוף את אלה?״ שאל, ״היא לא אמורה לבוא אליי?״ החזרתי בשאלה, ״אני מביאה אותה אלייך מפגרת, אני פשוט לא רוצה לעשות סיבובים סתם ככה את יודעת…״ אמר ואני צחקתי. ״אה״ אמרתי והתפרסתי על מושבי. ״תגיד רגע, מה היה עם דוד באותו יום?״ שאלתי, זוהר לא סיפר לי מה קרה שם, אני פשוט יודעת שאירע מפגש. ״מה שהיה היה חיים שלי, תתמקדי בזה שהוא לא יטריד אותך יותר.״ אמר מתחמק גם הוא, אוף. אני חייבת לדעת מה קרה שם. ״מתי אתה מתגייס?״ אמרתי אחרי כמה דקות של שתיקה. ״עוד חודשיים״ הוא קרן, אלמוג בן 18 וקצת וליהי קטנה ממנו בשנה, זאת אומרת כיתה יא, זאת אומרת עולה ליב, אנחנו בחופש הגדול עכשיו. אלה לעומת זאת בגיל שלנו, אבל כולנו מחוברות כאילו נולדנו יחד. בעצם, ליהי עכשיו ביום כיף עם מעיין כי אני התעקשתי שאצטרף עם אלה יותר מאוחר. ״לאן?״ חייכתי גם אני, ״גולני״ החזיר והחיוך ירד מפניי, נזכרתי בבת אחת בעמרי והתעצבתי קצת, לא רציתי שלאלמוג יהיה סוף דומה, בר…. חשיבה חיובית!!!! ״תשמור על עצמך״ אמרתי והנחתי את ידי על כתפו, ״מבטיח״ הוא חייך, יש לו חיוך מושלם, לא יותר משל זוהר, אבל מושלם. ״אז אתה לא מתכוון לספר לי מה קרה עם דוד באותו יום אני מבינה״ נאנחתי, ״אם היה מה לספר הייתי מספר, זה היה ונגמר, לא יותר מזה.. כמה שהוא היה חבר טוב שלי אני לא יכו… בן זונה!!!״ צעק ואני נבהלתי, הבטתי מקדימה וראיתי את דוד ואלה, דוד מנסה להתקרב אליה בעוד שהיא מנסה להתרחק ממנו, הוא תפס אותה בידו והיא נאבקה בו. ״והלווווו״ יצא אלמוג מהאוטו, דוד שחרר את אלה ואני בתגובה מיד אספתי אותה לחיקי, היא באמת משהו מיוחד הילדה הזאת, ״הוווו תראו מי פה״ צחק דוד, הוא שתוי? ״מה לא היה ברור בלהתרחק מבר ואחותי הא? אתה צריך עוד קצת מכות ממני ומזוהר כדי להבין את זה??״ צעק אלמוג והחלה להתבהר לי תמונה לגבי מה שקרה בערב הזה, ״אני שם עלייך אלף זין נשמה, תראה מה נהיה ממך במקום לזיין איתי את החבר החדש שלך, אתה הולך איתו, טפייייייי שוטר.״ צעק-צחק-כעס-שמח לא היה ברור מה דוד הרגיש באותו רגע. בבקשה תגידו לי שאני לא מתנהגת ככה כשאני שיכורה. ״החבר החדש שלי יותר טוב ממה שהיית בשבילי כל החיים שלך, שוטר עאלק, חפש אותי בדפי זהב ימתרומם מסריח.״ החזיר לו אלמוג והוסיף גם יריקה. ״ככה?״ שאל דוד והתקרב אליו, הבנתי לאן זה עומד להתפתח ויש לי תחושה שגם אלמוג ידע, ״בר כנסי לאוטו עם אלה ותנעלי אותו.״ ביקש אלמוג, דוד גיחך, ״אלמוג בבקשה א..״ התחלתי להגיד והוא קטע אותי ״שמעת מה אמרתי?״ צעק ואני עשיתי כדברו, ידעתי שהוא רק רוצה להגן עליי ועל אלה. נכנסנו לאוטו וראינו איך בין אלמוג לדוד מתפתח רחב של ממש, אלמוג דימם בדומה לדוד, אחד הרביץ לשני וזה לא נגמר, אלמוג היה מוטל על הריצםה ודוד הוציא סכין קטנה ״תנעלי אחריי״ אמרתי לאלה ויצאתי מרכב, אלה עשתה כדברי, אחזתי בידו של דוד והתחננתי שיעיף את הסכין, הוא העיף אותי כמה פעמים ״טוסי מפה יסתומה את לא מבינה מה אומרים לך??״ צעק עליי דוד, ״אני מתחננת, תעיף את הסכין הזאת״ בכיתי לו, ״זה בגללך קרה בכלל כלה בלאגן הזה, אם לא היית מספרת לחבר ההומו שלך שום דבר מזה לא היה קורה״ הוא הסתכל עליי במבט שלא הצלחתי לפרש, ״אני מצטערת בבקשה תעזוב אותנו״ התחננתי שוב כמעט וירדתי על ברכיי. דוד התקרב אליי כל פעם קצת ואני בתגובה הלכתי אחורה, כשתא היה לשנינו לאן להתקדם הוא הצמיד את הסכין לבטני, ״זה על זה שאיבדתי את החבר הכי טוב שלי״ אמר והרגשתי את הסכין מתחילה לחדור לבטני, אלמוג הגיע בדיוק בזמן והזיז את דוד ממני, אחזתי בטני שדיממה קצת, ״הולכים״ אלמוג אמר לי, הוא היה נראה כועס, ״מה לא הבנת בלהישאר באוטו?״ הוא צעק כשנכנסנו, לא יכלתי לענות לו הייתי שקועה בדוד שהיה שרוע על הריצפה עד שעוברת אורח עזרה לו לקום, ״אני מצטערת הוא הוציא סכין ו..״ התנצלתי, ״את בסדר?״ הוא שאל, ״חתך קטן, לא משהו שכמה תפרים לא יכולים לפתור״ אמרתי ובפנים זעקתי מכאב. הוא לא קטן וכמה תפרים לא יעזרו לי, ״תתקשרי לליהי שתבוא לבר״ ביקש אלמוג מאלה והיא עשתה כדברו, ״מה הוא רצה ממך בכלל?״ שאל את אלה כשניתקה ״הוא בא להגיד לי שהייתי הכי טובה שלו ושהוא חייב סיבוב שני…״ גמגמה, ״והוא גם אמר שכדאי לי לעשות מה שהוא אומר אחרת אנשים שאני אוהבת, אתה, ייפגעו.״ הוסיפה. ״בן זונה בן זונה בן זונהההההה!!!!״ צעק אלמוג באוטו, המצב הזה אך ורק באשמתי. ״אני מצטערת….״ דמעתי, ״על מה?״ שאלו אלה ואלמוג ביחד, ״אם לא הייתי מספרת לזוהר על זה שום דבר מזה לא היה קורה, בגללי איבדת את החבר הכי טוב שלך ואת נסחטת על ידו.״ בכיתי, ״דבר ראשון הוא לא חבר, דבר שני אף אחד פה לא סוחט אף אחד, אלה ממש לא הולכת לעשות משהו אומר ואנחנו נחייה ונראה מי ייפגע.״ אלמוג מיהר לקטול כל דבר שאמרתי ואלה רק בכתה איתי. ״אל תבכו יפות שלי, אנחנו נסתדר, אנחנו תמיד מסתדרים.״ הוא חייך וליקק את שפתו המדממת.
״אומייגאד״ צעקה ליהי כשנכנסנו הביתה, אני מיהרתי ללכת לחדר להחליף בגדים והשארתי את אלה להסביר מה קרה, אחרי כמה דקות מעיין באה אליי לחדר. ״יפה שלי״ היא חיבקה אותי ואני התרחקתי, כי כאב לי החתך, אפשר לקרוא לזה דקירה בכלל? ״מעיין זה הכל באשמתי, תראי איך אלמוג נראה וזה הכל אני״ בכיתי לה, היא היחידה שמבינה אותי, ״תות שום דבר לא קרה באשמתך, אני יודעת מה את חושבת שלא היית צריכה לספר לזוהר, אבל את חייבת להבין שלא הייתה לך ברירה אחרת ואושר אמיתי גובה קורבנות…״ היא הסבירה, אין בן אדם שמכיר רותי טוב יותר ממנה, שיכול להרגיע אותי כמוה. ״בואי למטה אני אטפל בך..״ החלפתי חולצה וירדתי למטה, ליהי טיפלה באלמוג ואלה עזרה במה שרק יכלה, ״אני כל כך מצטערת.. אתה בסדר?״ התנצלתי בפעם האלף בפני אלמוג, ״תגידי לי עוד פעם אחת סליחה ואני דוקר אותך, זה לא אשמתך תביני כבר!״ הוא הזעיף פנים ומיהר להרפות אותן מהכאב. ״זו באמת לא אשמתך יפה שלי, הוא תמיד היה ילד חרא ועכשיו כולם רואים את זה״ ליהי גם מיהרה להרגיע אותי, למה אני לא קונה את זה??? מעיין שתמיד הייתה המוצלחת עשתה קורס מד״א ולכן יכלה לעזות לי תפרים שידעתי שישאירו סימן, זעקתי מידי פעם מכאב ואלה מיהרה להחזיק את ידי. ״שזה לא יגיע לאביהו וזוהר, הם יהרגו אותו אם הם רק ישמעו על טיפת דם שירדה לי או לך בגללו. הבנתם?״ פניתי לכולם אחרי שאני ואלמוג התנקינו מהפצעים והתיישבנו ארבעתנו לראות סרט. בשעה שלוש אביהו חזר הביתה. ״אה גברררר״ נתן לאלמוג כיף חברי ונישק את ארבעתנו, ״מה זה מה קרה לך בפרצוף?״ שאל אביהו כשהתישבנו לאכול, השתתקנו. אביהו הניח את הסכום ונעמד, ״אם תגיד לי עכשיו שזה דוד אני מבטיח שאני ארחם עליו, אם אני אחכה עוד קצת זה יהיה הסוף שלו.״ אמר אביהו והתחיל להאדים, ״מאמי… הוא לא פגע רק באלמוג…״ אמרה מעיין ושלחתי לה מבט כועס, ״מה את מעדיפה שהוא ישמע את זה ממנו?״ שאלה אותי והבנתי שהיא צודקת, ״אולי תשב? אלה את יכולה להביא לו מים?״ ביקשה מעיין ואלה עשתה את שביקשה, היא צייתנית כזאת. ״אתה לא עושה כלום, אתה עומד להיות אבא ואתה תא יכול להסתבך עכשיו.״ הפצרתי בו מעיין נישקה את כתפו. ״בר אל תשחקי איתי, מה הוא עשה?״ אוקיי, הוא כועס. ״יכול להיות שבטעות נחתכתי מהסכין שלו, ממש בקטנה כזה״ נסיתי לייפות את מה שישאיר לי צלקת וכנראה שתמידית, אביהו העיף את הצלחת לריצפה, ״הוא עשה מה????״ אביהו צעק והרעיד את כל הבניין, ״זה בקטנה כזה היא רק שיפשפה אותי״ חיפיתי על דוד שכנראה הולך לחטוף מכות, ״איך הגעתם אליו שוב???״ הוא צעק ״הוא בא להגיד לי שהוא רוצה סיבוב שני ממני אחרת הוא ייפגע באלמוג…״ גמגמה אלה, אביהו נשם עמוק לרגע, ״אל תדאגי אלה יהיה בסדר, תישארי לישון פה, בר, תראי לי מה הוא עשה לך״ הוא דרש, הרמתי את חולצתי והראיתי לו את החתך בצד שמאל שפתאום לא נראה קטן כל כך, ״זה שפשוף??? מה זה דקירה????״ הוא צעק ואלמוג רק התרתח עוד יותר, ״אני אטפל בו ואתה חי בסרט אם אתה חושב שאתה הולך להסתבך לפני הלידה של מעיין״ אמר אלמוג, מעיין חייכה לתודה, ״זה רק מתחיל עכשיו, אני נשבע שזה לא נגמר.״ קבע אביהו ועלה לאמבטיה, מעיין בעקבותיו.