כשאהבה ותיעוב נפגשו לראשונה פרק -15-

תהנו.. הפרק הבא ביום ראשון..

פרק -15

סופי פתחה את דלת חדר האמבטיה ולפתע התחילה לצרוח בבהלה. מספר שלדים עמדו מחוץ לחדר והתחילו לשיר איזה שיר מוגלגי שסופי הכירה.
במשך כמה שניות היא אחזה בליבה, משכנעת את עצמה לנשום עמוק ואז היא הסתכלה בכעס על השלדים המרקדים. היא לקחה את שרביטה ובהינף יד העלימה אותם.
היא ישבה על המיטה מספר רגעים ואז אמרה לעצמה בשקט, "דניאל!"
היא יצאה מהחדר בכעס, לא שמה לב שהיא עטופה במגבת לעבר מועדון גריפנדור. אף אחד לא היה שם ולכן היא עלתה במהירות לעבר חדרו של דניאל. היא פתחה את הדלת בסערה רואה את דניאל מציע את מיטתו לשינה. הוא הסתובב במהירות וראה את סופי מסתכלת עליו בזעם.
"דניאל, הגזמת! אתה חצית את הקו האדום! אתה נורמאלי? מה עבר עלייך בראש? אתה-"
אבל היא הפסיקה לדבר כי היא שמה לב שדניאל בכלל לא מסתכל עליה אלא על גופה, ואז התחוור לתודעתה שהיא במגבת והיא התחילה להסמיק. היא הסתובבה לצאת אבל מספר פרצופים סקרניים הביטו בהם.
היא טרקה את הדלת ואמרה במבוכה, "אתה יכול להלוות לי חולצה ומכנסיים?"
הוא הנהן, עדיין לא גורע את מבטה מגופה. הוא הוציא מארונו סווטשירט ומכנסים אפורות והביא לה.
"תודה," אמרה ונכנסה לאמבטיה. היא החליפה את הבגדים בזריזות והסתכלה על עצמה במראה. הסווטשירט היה גדול ממנה בכמה מידות וכך גם המכנסיים אבל זה חימם אותה וזה הספיק לה.
היא יצאה מהאמבטיה, דניאל ישב על המיטה. הוא הרים את מבטו והסתכל עליה בחיוך עקום.
היא התקרבה לעברו והחטיפה לו סטירה. "זה על שאתה חרא של בן אדם." ובמילים אלו היא יצאה מהחדר.
דניאל ישב על המיטה בהלם ואז נגע קלות בלחיו. הוא פשט את בגדיו, נכנס למיטה ונשכב לישון.
למחרת בבוקר סופי התעוררה בהרגשה רעה. היא זכרה מה קרה בינה לבין דניאל ולא היה לה כוח להתעמת איתו גם היום. היא יצאה מהמיטה והתארגנה בזריזות, כעבור רבע שעה היא הייתה מוכנה. היא התכוונה להעיר את ג'ניפר אבל היא ראתה שהמיטה שלה ריקה ופתק מונח על הכר. היא הרימה את הכר וקראה את הכתוב:
"סופי!
ירדתי לאכול ארוחת בוקר, לא רציתי להעיר אותך כי נראית כל כך שלווה ועייפה.
מחכה לשמוע את כל הפרטים!!
ג'ניפר."
סופי חייכה, לקחה את חפציה וירדה לעבר האולם הגדול. כבר מרחוק היא ראתה את דניאל, ג'ניפר ודון מפטפטים בעליזות. היא נאנחה והתקרבה לעברם.
"בוקר טוב," אמרה סופי והתיישבה ליד ג'ניפר.
"בוקר," אמרה ג'ניפר בחיוך רחב. "בייקון?"
סופי הנהנה ושמה בצלחתה בייקון וביצה. סופי ראתה את דניאל מסתכל עליה אך היא התעלמה ממבטו.
"דון, אתה יכול להביא לי את המלח?" שאלה סופי במתיקות.
דון הסתכל עליה מופתע והתכוון להגיש לה את המלח אבל דניאל תפס אותו והגיש לה. היא העלמה ממנו ואמרה, "ג'ניפר, הסלט בבקשה."
ג'ניפר לקחה את הסלט והתכוונה לתת אותו לסופי אבל דניאל תפס את הסלט והגיש לסופי את הסלט.
סופי נעצה בו מבט זועם ואמרה, "ג'ניפר, הלחם בבקשה."
דניאל הוריד את הצלחות על השולחן, לקח את הכיכר לחם מיידה של ג'ניפר והגיש לסופי.
"אוקי, מה הבעיות שלכם?" שאלה ג'ניפר, מעט כועסת.
דניאל וסופי התעלמו ממנה נועצים אחד בשנייה מבטים. "דון, הלחם."
דון התכוון לקחת את הלחם מידו של דניאל אבל הוא עצר אותו בהינף יד.
"מה הבעיות שלכם?" שאלה ג'ניפר בכעס.
"את זה תשאלי את דניאל!" אמרה בכעס, לוקחת את הסלט מהשולחן, ושמה בצלחתה.
ג'ניפר הסתכלה על דניאל שעדיין נעץ מבטים בסופי ואז אמר, "סופי נבהלה כי הצלחתי להגניב לה שלד רוקד מחוץ לחדר האמבטיה."
ג'ניפר הסתכלה על דניאל, מופתעת. ואז התחילה לחייך.
"זה לא מצחיק!" אמרה סופי בכעס.
"את רואה אפילו החברה שלך לא מבינה למה את מתעצבנת," אמר דניאל והתקרב לעבר סופי. הם עמדו פנים מול פנים נועצים מבטים זועמים ואז סופי לא יכלה לשלוט בעצמה היא לקחה את עוגת שוקולד שהייתה על השולחן ואמרה, "אתה רוצה מצחיק, הנה." והיא תקעה את העוגה בפרצופו של דניאל.
דניאל נסוג אחורה בבהלה וכמעט נפל על הרצפה. שאר העוגה נפלה על השולחן, מתיזה שוקולד לכל עבר.
סופי נעמדה ואמרה, "אתה רוצה משחק, אז הנה, המשחק מתחיל." והיא הסתובבה משאירה את דניאל המלוכלך ואת ג'ניפר ודון ההמומים.