מוזיאון מונה ליזה פרק 2

בפרק הקודם:
קינגה, אני מצטער," הוא אמר, "אבל בתמורה לזה שאני לא יריתי בך אני רוצה שתקחי אותי לסיור במוזיאון ושתראי לי את כל הדמויות שהתעוררו לחיים."
"בסדר, אבל אסור לך להבהיל אותן" אמרה קינגה.
"בסדר" אמר מנהל המוזיאון ועזר לקינגה לקום.
קינגה קמה והובילה את מנהל המוזיאון ולקחה אותו לסיור במוזיאון, בחשיכה, בסרט האימה המטורף הזה, עם תקתוק של שעונים… תיק תק תיק תק…

פרק 2
"קודם כל אני אסביר לך למה הדמויות מתעוררות לחיים, בלילה, קודם כל הן מתעוררות לחיים כי… אי אפשר להסביר את זה בדיוק… תשאל את לאונרדו דה וינצ'י" אמרה קינגה.
"אבל לאונרדו דה וינצ'י כבר לא בחיים" אמר מנהל המוזיאון.
"ולמה אתה מסתובב פה בלילה?" שאלה קינגה.
"אה… זה סודי," אמר מנהל המוזיאון.
"שמתי לב גם שאתה מתנהג נורא מוזר!" אמרה קינגה.
"יכול להיות" אמר מנהל המוזיאון וחייך חיוך מסתורי.
"טוב, אז אני אסביר לך על הציורים החדשים במוזיאון, שעוד לא ראית, זה ציור של ורד אדום בשמיים ובית קטן למטה, זה ציור לא הגיוני, האומן הזה הוא סורייליסטי." אמרה קינגה ומשכה את מנהל המוזיאון.
"ק!" צרח מנהל המוזיאון.
"מה? מה קרה?" שאלה קינגה.
"ק, זה קדימה!" אמר מנהל המוזיאון.
קינגה משכה את מנהל המוזיאון ולקחה אותו לחדר גדול, הם נכנסו לחדר הגדול ואז זה התחיל… הדבר האמיתי… מנהל המוזיאון ראה ציורים תלויים על הקירות, אבל ציורים משונים: השמיים למטה, והים למעלה.
"סורייליסטי" מלמל מנהל המוזיאון ורשם את זה בפנקס שלו.
"חשבתי שאתה אמור להכיר את המושגים האלו!" אמרה קינגה.
"אה… כן, אני יודע, אני פשוט שכחתי, כי את יודעת, אני לא מרוכז בלילה," שיקר מנהל המוזיאון, הוא נעצר, הוא ראה את מונה ליזה.
"לא! אל תבהיל אותה!" צרחה קינגה.
מנהל המוזיאון התנשם בכבדות ושאל:"מה קורה פה לכל הרוחות?"
"תירגע, אתה כבר פגשת אותה" אמרה קינגה, "פשוט.. מונה מדברת בצרפתית"
"בונז'ור (שלום)" אמרה מונה ליזה וחייכה חיוך מסתורי.
מנהל המוזיאון רעד ואמר:"אני לא מאמין שזה קורה לי. אני לא רוצה שזה יקרה, שכל הציורים שלי יתעוררו לחיים, למה זה קורה?!"
"וואנצ'סה אוריבטו ז'ור?" שאלה מונה ליזה.
"מה?" שאל מנהל המוזיאון.
"היא שאלה אם ראית את המטפחת השחורה שלה" אמרה קינגה.
"אה…. לא!" אמר מנהל המוזיאון.
קינגה לקחה את מנהל המוזיאון לחדר סודי קטן שצריך לרדת אליו עם מעלית.
"בוא, אנחנו יורדים לחדר הסודי של המוזיאון, במעלית הזאת" אמרה קינגה.
מנהל המוזיאון רעד ואמר:"אני עדיין לא מבין מה קורה פה. אבל בסדר, בואי נרד."
קינגה ומנהל המוזיאון ירדו במעלית, המעלית ירדה מהר והדלת שלה נפתחה בקומה 2.
קינגה ומנהל המוזיאון יצאו מהמעלית ונכנסו לחדר הסודי של המוזיאון, בדיוק באותו הזמן נכנסו אליו מהכניסה השנייה אוכלי תפוחי האדמה, מהציור של ון גוך.
מנהל המוזיאון רעד ושאל: "אני יודע מי אלו? אלו אוכלי תפוחי האדמה."
"נכון, ואין לך ממה לפחד, כי הם לא יעשו לך שום דבר" אמרה קינגה.
לפתע, אוכלי תפוחי האדמה התקרבו אל מנהל המוזיאון עם סכין.
"אוי לא!" אמר מנהל המוזיאון.
"אני מצטערת, אבל בשלב הזה של המסע, אני משאירה אותך כאן לבד," אמרה קינגה.