בז קריאה | פרק ראשון.

כמו בכל יום הנערה נכנסה למערה שהוסתרה בעזרת שיחים פראיים ונכנסה לבריכת המים החמים שבקצה המערה הקטנה, המים הרגיעו את הנערה מהלחץ של הגעת הספינה והמדורה שהדליקה לפני כן סיפקה אור יפהפה שהשתקף על הקיר, שיערה הארוך של הנערה צף במים והתערבל בצורה מרהיב. הנערה נשמה נשימה עמוקה וצללה, ככל שצללה עמוק יותר המים התקררו יותר ואחרי מעט זמן הנערה עברה במעבר שנחצב באבן לפני שנים רבות, הנערה יצאה מבריכה אחרת אל תוך חלל מערה גדול ורחב יותר. המערה הזאת שימשה לה כבית וכמקום מסתור.
פנתר שחור הגיח מהפתח השני שהוסתר בגבעת האבן, הנערה הביטה עליו ושרקה שריקה מיוחדת שנשמעה כמו שיר של ציפור, הפנתר זינק לעברה והתיישב ליד רגליה.
הפנתר החל לגרד את ראשה ברגליה של הנערה בעוד היא מתחילה לצחוק.
"שלום," אמרה הנערה "התגעגעת אליי? נכון, נואה?"
הנערה רכנה לעבר נואה והחלה ללטף אותה בעוד הפנתרה משמיעה קולות חרישיים, הנערה חייכה ותפסה בשקיק האוכל שלה, הנערה פתחה את השקיק והוציאה ממנו בשר שנתנה לפנתרה, נואה קפצה על הבשר והחלה לאכול אותו.
"מגיעה הנה ספינה."
הפנתרה הרימה את ראשה מהבשר לאות הפתעה. כמו הנערה, גם נואה לא פגשה איש מלבד הנערה, אפילו לא את הוריה שהגיעו לפני שמונה עשרה שנים.
"מה תעשי?"
"אני לא יודעת," אמרה הנערה והתיישבה לצידה "אולי אבריח אותם, אולי נילחם בהם… אין לי שמץ של מושג מה לעשות!"
"תצפי בהם מרחוק," ענתה נואה באותם צלילים חרישיים והחלה לקפוץ על הסלעים שבמערה "ואם הם ינסו להרוס את האי תתקפי אותם!"
הנערה הנהנה.
"תוכנית טובה." ענתה הנערה וכבר הספיקה להישמע צפירה חזקה שהקפיצה אותה.
"הם כאן!" נהמה נואה "לכי לעקוב אחריהם!"
הנערה הסתלקה מהמערה במעבר של גבעת האבן ויצאהנ אל השטח הפתוח, היא התחבאה מאחורי כמה סלעים שנמצאו בחוף ותיצפתה על הספינה.
כמה אנשים ירדו מהספינה חלקם נראו צעירים ובגילה של הנערה, היא הבחינה בילדה גבוהה בעלת שיער שחור ארוך מאוד שנראתה דומה לה ואז הנערה הבחינה כי צבע עורה של הילדה בהיר בהרבה.
הנערה עקבה אחרי קבוצת האנשים והסתכלה בחטף על שאר הילדים. ילדה עם שיער שחור ועור בצבע חום זהבהב, ילד עם שיער שנראה כמו ערבוב של חום וצהוב ביחד עורו היה בגוון חום יפה, ילד חיוור עם שיער שגלש לעיניו.
"ילדים…" מילמלה הנערה "בואו אליי…"
הילדים עצרו בהפתעה והסתכלו לצדדים.
"מי את?" גימגמה הילדה בעלת העור הבהיר "מה את רוצה מאיתנו?"
"אני פה…" המשיכה הנערה, מתעלמת מהילדה "ממש מעבר לשיחים…"
הנערה המשיכה במשחק הזה עד שהובילה את הילדים אל אזור מרוחק משאר הקבוצה שלהם ורק אז ניגלתה לפניהם.
"מי אתם ומה אתם עושים באי שלי?!" צרחה הנערה והניפה את החנית שלה.
גואר צווח לצידה, הבז היה בעל ברית נאמן ביותר.
"אנחנו… אנחנו רק מטיילים כאן!" פלט הבן החיוור "לא רצינו להפריע לך!"
"בני אדם לא רצויים כאן!" נהמה נואה שהופיעה לצד הנערה וחשפה שיניים לעבר הילדים.