-בלי שם, פשוט צריך משהו בכותרת-

אני מרגישה שעברתי שינוי מסוים ושאני יודעת הרבה יותר ממה שידעתי בהתחלה. אני חושבת שמי שמכיר את הכתיבה שלי אז ועכשיו יכול לזהות בקלות את השינוי.
אני לא מתביישת להגיד שהוא עצום, ממש מהקצה אל הקצה.
הכתיבה שלי היתה בקושי בסיסית, ומלאת שגיאות. העלאתי כל דבר כשאני מלאת היסוסים, אבל תמיד הקשבתי לתיקונים שנתנו לי בתגובות, ותמיד חיפשתי את הדרכים הכי נכונות לכתוב את המילה הזו או אחרת.
היתה כאן מחברת אחת שכתבה פעם סיפור ממש חמוד שמסביר בצורה קלילה איך לדעת מתי צריך ע' ומתי צריך א', ואני מודה שאחרי שקראתי את הסיפור שלה התחלתי לקרוא שוב דברים שלי ושמתי לב למקומות שבהם טעיתי.
לפעמים כשאני מתקנת אחרים אני מרגישה כאילו אני מעליבה אותם, אבל אז אני אומרת לעצמי שבסך הכל אני מנסה לעזור להם לכתוב טוב יותר, כמו שאני הייתי רוצה שיעזרו לי.
(אני יודעת שזה לא מעניין, הרי לאף אחד לא באמת אכפת מזה, אבל פשוט הרגשתי צורך לכתוב את זה.)
וזהו, אין לי ממש מה לכתוב עוד.