זה סתם סיפור תגידו לי מה דעתכם

אמת או חובה

11/07/2014 841 צפיות אין תגובות
זה סתם סיפור תגידו לי מה דעתכם

שלום אני רתם (עם חולם חסר) ואני בת 13 ובשם האמיתי שלי הוא ג׳וליט. לפני שנתיים עליתי מניו יורק לארץ עם אמא שלי כי ההורים שלי התגרשו ואמא תמיד רצתה לגור בישראל. אני מנסה לקלוט את אורח החיים הישראלי בינתיים כדי ליהיות בעניינים.
הגעתי לבית הספר החדש באמצע כיתה ה\\\' ולא ידעתי מה לעשות כולם היסתכלו עליי כאילו נפלתי מהשמיים ולא הרגשתי שייכת בכלל. קודם כל ראיתי מה הולך פה מי נגד מי איך המורות פה ממי כדאי להיזהר וכולי… אם יש משהו אחד שלמדתי ניו יורק הוא שאם תגידי למשהי שילד
מאוהב בא היא תהפוך לחברה הכי טובה שלך רק כדי לשמוע את זה שוב ושוב אז בחנתי.
היום הראשון זה היום הכי חשוב אפשר ליהיות בשקט להתבונן ולהסיק מסקנות. לקחו לי שבועיים עד שמצאתי את החברה הראשונה שלי כי עדיין קצת דיברתי באנגלית. קוראים לה טול או איך שאני קוראת לה טולי ולמרות שהיא לא כל כל טובה באנגלית היא הסתדרה . אחרי שבוע הכרתי עוד חברה ,נוי, שתרגמה אותי והסבירה לי דברים שלא הבנתי. יצרנו לנו חבורה קטנה כזאת שהסתובבנו ביחד כל הזמן כאילו הם חיכו לי כל הזמן הזה… לאט לאט הילדות שקיבלו אצלי רושם ראשוני רע הצטרפו ניבו לחבל ועזבו כשראו שזה לא מצליח. הפכנו למשפחה קטנה ותמיד היינו יחד. בסוף השנה התחילו לקרוא לנו השלישיה והאמת שזה היה די נחמד לא רק בגלל שהרגשתי כאילו אנחנו באמת אחיות אלא בגלל שהיינו דמות זו לזו. בחופש הגדול נפגשנו הרבה והתלכדנו מאוד .
התחילה כיתה ו והחלטתי להשקיע בלימודים השנה . ביום הראשון של השנה קרה משהו ששינה אצלי הכל. יחד חדש הגיע לבית הספר! וברגע הראשון שראיתי אותו התנפך לי הלב. עמדתי במרום קפואה למשך כמה דקות המחשבות והרגשות הציפו אותי. זה היה כל כך מוזר. בגלל שההורים שלי גרושים עברתי הרבה דירות ולכן אף פעם לא התאהבתי במשהו עד לאותו הרגע. זה היה קסום כל כך ממש כמו באגדות … למזלי טולי הגיעה והחזירה אותי למציאות. במשך השיעור נסעתי ליהיות מרוכזת אבל לא יכולתי המשכתי להסתכל על דן (הילד החדש)ועל העיניים החומות שלו.. כנראה שטולי ונוי ממש מכירות אותי כי מיד אחרי שהמורה יצאה הן התנפלו עלי בשאלות שלא הספקתי לענות עליהן כי השיעור הבא התחיל. בהפסקה סיפרתי להם הכל במקום המסתור שלנו פעם אחת טלי החליקה ונפלה על שיח והיא ראתה כמה מדרגות ישנות ומאז הפכנו את זה למחבוא שלנו . הם שמחו כל כך. בשיעור אחרי המורה הודיעה על שביתה אז השתחררנו הביתה ואני והבנות החלטנו לעשות מסיבת פיג׳מות. הכנתי את הבית כל היום ובשבע הם סוף סוף הגיעו דיברנו הרבה על הילדים החדשים שהגיעו אבל אני לא שמתי לב לאף אחד חוץ מדן. למחרת כמנו והתארגנו לבית הספר. יצאנו מהבית והגענו לבית ספר בדקה התשיעים. ושוב דן….. טולי ונוי בצעו תוכנית מאחורי הגב שלי וארגנו משחק של אמת או חובה והחריכו את דן וחברים שלו להשתתף (כדי שזה לא יראה חשוד). הם סובבו את הבקבוק עד שהוא נעצר על דן ועליי כשדן הוא השואל. הוא שאל אמת או חובה אמרתי חובה כי פחדתי להגיד אמת. הוא אמר חובה עלייך …. פתאום המנהלת בקשה ממנו שיעזור לה עם הארגזים של הספרים והוא אמר חובה עלייך לעזור לי עם הספרים. הסכמתי הריי מתי תהייה לי עוד הזדמנות ליהיות איתו לבד. הוא לקח שני ארגזים ואני לקחתי אחד ואני עם הקלמזיות שלי הפלתי את הארגז וכל הספרים נפלו… הייתי ממש נבוכה ונראלי שהסמקתי אחרת איך הוא ידע להגיד לי הכל בסדר.. הוא הניח את הארגזים והתחיל לאזור לי לאסוף את הספרים. קמנו מהריצפה וסיימנו אם הארגזים והכל בשתיקה מוחלטת. המנהלת שלחה אותנו לכיתה ושוב השלומיאליות החלקתי , החלקתי ונפלתי. כשפתחתי את העיניים דן היה מעלי ואני הייתי על המיטה של האחות . קיבלת מכה חזקה בראש הוא אמר לי . כנראה עניתי. ופתאום הוא אמר את זה ההישנות כמו ילד קטן ״ את יודעת את מוצאת חן בעיניי״ מזל שלא הייתי מחובקת למגונה אחרת היה רואה את פעימות הלב שלי ! יצאנו מהחדר של האחות ולא יאומן נפלתי שוב! אבל הפעם נפלתי לזרועות שלו וברגע קסום אבל לא מובן אמרתי לו ״ אתה יודע אתה מוצא חן בעיניי והוא נתן לי נשיקה קטנה לא בלחי ולא במצח בשפתיים.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך