אנחנו עוד ניפגש לפרק 4 עדי מספרת לאנה
שרון שאלה מה קורה דניאל , שהיא גם חברה שלהם. עדי לא יידעה מה להגיד לה, לפתע עדי בכתה שרון לא הבינה מה קורה לה. ואז עדי לקחה נשימה וסיפרה הכל , על איך שדניאל נשברה בגלל הפרידה של עם רוי והפיצו עליה כל מיני שמועות בבית ספר , והיא התאבדה , וכך זה נמשך כל הלילה. עדי לא אכלה את ארוחת הערב של אמא שלה מפני שלא הייתה רעבה, שרון שאלה יש חדש עם אנה, שהיא גם חברה שלהן, עדי סיפרה לה שאתמול אני ובן חגגו שלוש שנים ביחד. לבסוף עדי הלכה לישון בשעה מאוד מאוחרת.
למחרת בבוקר אמא של עדי העירה אותה מוקדם, למרות שעדי הייתה עייפה מאוד היא קמה מהמיטה והתלבשה לעבודה שלה. שמה ג'ינס טורקיז, וחולצה שחורה שכתוב על קפה אורלי , ונעלי אצבע שוחרות, ועשתה צמה לצד,עדי לא אכלה ארוחת בוקר, כי לא היה לה זמן, אלא הלכה מהר לבית לבית הקפה של אורלי. אחרי כמה דקות אחדות הגיעה לשם ומצאה את אורלי יושבת בחוץ וקוראת עיתון. עדי נכנסה וסידרה את הכסאות והשולחנות.
"איך היה אתמול עם הבחור שלקח אותך לרכיבה"? אורלי שאלה אותה בקול מתעניין,
"היה כיף, יואו את לא תאמיני מה קרה לי" עדי ענתה בקול מתלהב,
"מה קרה, ספרי פרטים ומהר" אורלי אמרה לה בהתלהבות,
"התנקשתי איתו" עדי אמרה לה נרגשת,
" איזה חמודים" אורלי אמרה לה.
אבל הם לא יכלו להמשיך את השיחה הזאת מפני שהגיעו הלקוחות, עדי הגישה ללקוחות את מה שהם ביקשו. אחרי שלוש שעות של עבודה לעדי נגמרה המשמרת, ואביגיל בא כדי להחליף אותה , עדי התחילה ללכת לכיוון הבית של אנה, אחרי כמה דקות אחדות הגיעה לשם ומצאה את אנה יושבת בגינה.
"היי עדי" אנה אמרה לה,
"היי" עדי השיבה לה,
"בואי כנסי" אנה אמרה לה. ופתחה את השער והכניסה אותה.
"אז איך היה שלשום עם בן"? עדי שאלה אותה,
"וואי את לא תאמיני איזה חמוד הוא, הוא קנה לי כרית עם התמונה שלנו, וברכה שהוא כתב לי שאני יכולה לתלות אותה על הקיר שבחדר שלי" אנה אמרה לי ואני רואה בעיניה שהיא אוהבת אותו מאוד.
"אז מה איתך"? אנה שאלה אותה
לפתע עדי חייכה
"מה זה החיוך הזה, האם את מאוהבת"? אנה שאלה אותה בגיחוך,
"כן אני מאוהבת , את לא תאמיני מה קרה לי אתמול" עדי אמרה לה בחיוך,
"מה קרה"? היא שאלה בהתעניינות,
"הכרתי אז מישהו שקוראים לו נאור, אז הוא הזמין לרכב ומשם כבר התנקשנו" עדי אמרה לה בקול מתלהב
"זאת הנשיקה הראשונה שלך" אמרה לה
"את לא מאמינה איזה חמוד הוא" עדי אמרה וחייכה,
"חבל שדניאל לא פה, מעניין איך היא הייתה מגיבה אם היא הייתה שומעת שהתנקשת" אנה אמרה וירד לה דמעה מהעין.
גם לעדי ירדה דמעה, עדי חושבת עליה כל יום היא חסרה לה מאוד, החיוך שלה והצחוק הממכר שלה, לא יאמן שהיא התאבדה רק בגלל רוי, עדי הבינה כמה אהבה יכולה להשפיע על בן אדם.
"טוב יש לי רעיון, בואי נזמין לפה את בן ונאור" אנה אמרה,
עדי הסכימה איתה. אנה התקשרה לבן, ועדי התקשרה לנאור ואמרה לו לבוא לרחוב הרצל. אחרי כמה דקות אחדות נאור ובן באו ביחד כנראה הם נפגשו בדרך. אנה פתחה את השער, ונישקה את בן על השפתיים נשיקה קטנה, ונאור ניגש לעדי ונישק אותה.
"התגעגעתי אלייך" נאור אמר לעדי,
"גם אני אליך" עדי אמרה לו וחייכה,
"באלכם גלידה" בן אמר,
"יאללה בואו נילך לאכול גלידה" נאור אמר.
ארבעתם הלכו לכיוון הגלידרייה , אחרי כמה שניות אחדות הגיעו לשם, וכולם בחרו בטעם שוקולד, אבל אבא של נאור ראה את נאור מנשק את עדי, נאור לא ראה אותו. אחרי כמה שניות אחדות הוא התקשר לאמה של עדי
"את אמרת לי שאת דואגת לה" אבא של נאור אמר לה בקול כועס,
"כן אני דואגת לה" אמא של עדי אמרה לו,
"טוב אז אני רואה את הבן שלי והבת שלך מתנשקים, אני יטפל בזה" אבא של נאור אמר בקול כוס וניתק. וניגש לכיוון נאור ועדי.
תגובות (0)