חברים יש בכל מיני צבעים.

דיברתי עם חבריי אתמול.
הם שינו את צבעם.
עכשיו אני יכול להגיד,
שחברים יש בכל הצבעים,
בדיוק כמו ששיר הילדים הקיטשי ההוא שר.
שאלתי אותם אם הם רוצים לשחק בכדור
או לצייר ציור.
הם אמרו שאני מפריע להם להתרכז.
אז הלכתי, רואה מהאופק את צבעם
הירוק.
חברים יש בכל מיני צבעים.
אז הלכתי אליהם ושאלתי אותם
אם הם רוצים להתנדנד בנדנדה
או להתגלש במגלשה.
הם אמרו שאני מפריע, מפריע להם לצ'וטט.
או מה שזה לא יהיה.
אז הלכתי ושיחקתי לבד.
צבע הדשא הזכיר לי אותם.
בסוף היום, כאשר הכוכבים הופיעו והחשיך,
הלכתי הביתה.
חשבתי עליהם. על החברים שלי.
הם לא היו כל כך חבריים בזמן האחרון.
הם לא הרגישו שמחים, הסקתי.
אולי זה בגלל הצבע הירוק?
ששואב להם את היצירתיות?