החיים שלי כבר לא אותם חיים מהרגע שפגשתי אותך פרק 27

נקודת מבט מתן
"ליאור אין סיכוי שאני לוקח ממך את הכסף הזה!" קבעתי עובדה והחזרתי לליאור את המעטפה עם הכסף.
"זה לא שיש לך ברירה אחרת,אתה מעדיף לתת להם להרוג אותך?" שאל ליאור בחצי צעקה.
"תודה,אבל אני…אני כבר אסתדר" אמרתי.
"איך תסתדר,איך בדיוק תסתדר?" צעק ליאור.
"אני כבר אמצא דרך" אמרתי.
"יש לך יומיים,יש לך פאקינג יומיים להחזיר את הכסף אתה קולט,זה עניין של חיים ומוות!" צעק ליאור.
ואז שמעתי צעדיים,וצל שמתקרב אלינו לא הצלחתי לראות בבירור מי זה אני וליאור עצרנו את המן ויכוח שהתרחש בנינו באותו רגע.
לאט לאט הזהות של הדמות שהתקרבה אלינו נהייתה ברורה יותר.
לא האמנתי למה שעיניי ראו באותו רגע. זאת..זאת הייתה פריאל,פרילי שלי היא נעמדה מולי ובכתה.
"פרילי?" שאלתי בקול רועד.
"מתי זה נכון אתה חייב שני מיליון שקל,ואם לא תשיג אותם אז…אז יהרגו אותך?" היא שאלה וקולה היה חנוק מהדמעות,היא עמדה מולי ורעדה.
לא היה לי מה להגיד זה כאילו שה נגמרו לי המילים,רק הבטתי בה ובלעתי רוק.
התקרבתי אליה וחיבקתי אותה.
"מתי תענה לי!" היא צעקה ודחפה אותי ממנה.
ליאור ואני החלפנו מבטים. לא ידעתי מה אני הולך להגיד לה.
"פריא.." ואז שמענו קול מתוק,קול שהיה מוכר לי,היא התקרבה אלינו.
וראיתי את,את פאר!?
מה גם היא פה,מה היא עושה פה?
היא הסתכלה אלינו ורצה לחבק את פריאל.
"פאר? מה את עושה פה?" שאל ליאור בכעס.
היא לא ענתה היא רק חיבקה את פריאל,וראיתי שדמעה זלגה מעיניה.
"שאני אבין עקבתן אחרינו?" שאל ליאור בכעס.
הן לא ענו.
"שאלתי משהו" אמר ליאור בכעס.
ואז פאר התנתקה מהחיבוק עם פריאל.
"כן,כן עקבנו אחריכם!" היא צעקה חזרה.
ליאור פשוט הסתכל על פאר במבט מרחם.
פריאל המשיכה לבכות,אבל ראיתי שהיא נרגעה קצת.אז ניסיתי להתקרב אליה שוב.
התיישבתי לידה בספסל שהיא ישבה.
"פרילי?" שאלתי בקול עדין.
היא הסתכלה לכל מקום בפארק חוץ ממני.
"פריאל!" אמרתי בקול יותר גבוה.
"זה נכון?" היא שאלה.
"אני…אני מצטער" אמרתי.
"על מה בדיוק אתה מצטער?" אמרה פריאל בצעקה ונעמדה מולי.
"על מה על זה ששיקרת לי ,או דווקא על זה שהסתרת ממני דברים, תגיד לי על מה בדיוק!" היא הטיחה בי.
"על הכל" אמרתי בקול שקט והשפלתי מבט.

נקודת מבט פאר
"שאני אבין את ופריאל עקבתן אחרינו?" שאל ליאור בכעס,ואחז בידי באגרסיביות.
"ליאור תעזוב אותי זה כואב לי!" התחננתי.
"תעני לי!" ליאור הטיח בי וחיזק את האחיזה.
"ליאור אתה מכאיב לי!" צעקתי,והרגשתי את עיניי מתמלאות בדמעות.
"לא עוזב עד שתעני לי" הוא אמר.
"כן עקבנו אחריכם טוב לך?!" אמרתי ואז הוא שיחרר את האחיזה שלו בידי.
"למה?" הוא שאל בצעקה.
"כי..כי.. בגלל מתן טוב לך?" אמרתי.
"מה הקשר למתן?" הוא שאל.
הסתכלתי עליו ואז עיניי שוב התמלאו בדמעות
"פריאל סיפרה שהיא חושבת שמתן מסתיר ממנה דברים אז.."
"אז פאר אלקיים הגאונה הציעה לעקוב אחרינו?!" הוא השלים את המשפט.
שתקתי לא היה לי מה לומר.
"למה את חושבת שאת יכולה לסדר את כל העולם,למה את חושבת שאת יודעת הכל,עכשיו סיבכת את שתיכן" ליאור אמר.
"עובדה,עובדה שבזכות זה שעקבנו אחריכם גילינו את האמת!" צעקתי.
"את האמת?" שאל ליאור בגיכוך
"כן את האמת!" אמרתי.
"אין לתאר אותך פאר,את..את פשוט חטטנית.תפסיקי כבר להתערב בחיים של אחרים!" אמר ליאור.
המילים שלו פגעו בי חזק,זה מה שהוא חושב שאני חטטנית,שרכילות זה מה שמעניין אותי.
לאט לאט הדמעות שלי שוב החלו להתחזק,אוף אני שונאת לבכות,אני שונאת להיות בכיינית.

נקודת מבט פריאל
"אני..אני מצטער" אמר מתן בקול שקט.
"על מה בדיוק אתה מצטער,על זה ששיקרת לי,הסתרת ממני דברים,על מה בדיוק?!" שאלתי בצעקה.
"על הכל.." הוא אמר והשפיל מבט.
הסתכלתי עליו והתחלתי לבכות.
"פרילי את הדבר הכי חשוב לי בעולם,את מבינה שאני לא יכולתי לסכן אותך ככה" הוא אמר וליטף את פניי.
"אתה יודע מה זה עשה לי, מה זה עשה לי לדעת שהסתבכת ככה ואני אפילו לא יכולה לעזור לך?" אמרתי בקול שבור.
"אני אספר לך הכל מבטיח,והכל יסתדר" הוא אמר וחייך אליי חיוך מנחם.
חייכתי אליו וחיבקתי אותו חזק,והרגשתי איך אני מתחילה להתפרק מחדש.
"די פרילי יהיה בסדר" מתן אמר ונשק לראשי.
"אני..אני רוצה לדעת הכל" אמרתי.
"את תדעי,אני אספר לך הכל" הוא אמר.
חייכתי אליו וחיבקתי אותו שוב.
"אבל..אבל לפני שתספר אני רוצה,שעוד מישהי תשמע על זה, היא דאגה לך כל כך ומגיע לה לדעת" אמרתי והפניתי את מבטי לכיון פאר וליאור.
מתן חייך אליי והנהן להסכמה.
מתן ואני התחבקנו חיבוק אחרון והתקדמנו לכיון ליאור ופאר.