כתיבה של אמצע הלילה
לעולם לא נהיה דביקי רגשות, גם לא היינו
תמיד פשטת ממני בחיוך זממי את המסיכות והבגדים.
הסתכלת עלי עם שמץ של ניצוץ בעיינים,
עם מבט שתמיד ימיס את ליבי "כולנו חיילים של הרגשות, וברור שלא ארצה משהו רציני" אמרת.
אבל לא היה לי אכפת, כי במבט אחד חטוף החיוך שלך הבטיח לי מפתח לדלת ליבך,
אם כי אולי היה מזוייף.
אבל אני חייבת להגיד לך, שאפילו את הדרך בה אתה נוהג ברכב, פותח בקבוק בירה ומזייף לי שירים שטחיים מהמטבח, גורמת לי להתחרפן מכל מובני האהבה האפשריים.
אנשים כמונו לא מאמינים בתלותיות כך חשבתי כי המזל שלנו לא ניחן בגבולות,
אולי חצי קיימים.
אני מקווה שנמשיך להיות אנחנו חצי ערומי תקוות בדירה כה סואנת,
ובסוף לאחר שאתעייף מלהשאיר את חותם שפתיי במעלה גבך, אולי תביט בי בדרך בה אני מביטה בך.
תגובות (4)
בכללי יפה.
היו כמה משפטים שכבשו את ליבי וכמה שהרגשתי שהם לא מקצועים.
אהבתי את הרעיון
יוקי
אוקי,תודה בכל זאת:)
ממממ זו התחלה של סיפור מהמם. המשפט האחרון לא הבנתי. מה שכן, אהבה זו לא תלות. אם זה תלות אז זו מחלה. אהבה זה כמו שאוהבים אימא או אבא- לא משנה מה הם יעשו לנו אנחנו עדיין נאהב אותם גם אם לא נתגעגע אליהם כל הזמן ואנחנו לא רוצים להעביר כל שבוע אתם. משיכה זה דבר אחר, גם משיכה זה רגש שאנחנו לפעמים לא פחות תלויים בו, משיכה גם יכולה להיות 'ספציפית' וחזקה נורא, מיני. ואז יש לאהוב איך מישהו גורם לך להרגיש, זה אומר שאם הוא יהיה מגעיל אלייך וההתנהגות שלו תשתנה את כבר לא תאהבי ורק תתגעגעי לאיך שהיה פעם- זו תלות. כי פה את תלויה באיך שהוא גורם לך להרגיש.
מקווה שעשיתי היגיון חח
חחח שמעי, אפשר להסכים שעם רגשות אי אפשר להתווכח, כל הסיפורים שלי מבוססים על הרגשות שלי, לא באה לשנות אותם.. להפך.:)