פרולוג+פרק ראשון חלק א' – עיניים אפורות

_יש פה גם פרולוג וגם חלק ראשון של פרק ראשון_

״התיישבתי על המדרכה.״ הוא מלמל ואור המנורה הזוהרת סינוור אותו. ״ואז… אני לא זוכר.״
״אז תיזכר!״ החוקר דפק על השולחן.
״לא. אני לא יכול. קשה לי מידי.״ הוא אמר בתסכול והניח את ידו על מצחו. הוא הזיע. ״אתה יכול להפסיק לחיות בסרט ולכבות את המנורה המעצבנת הזאת ולהדליק אור נורמלי?!״
״לא.״ החוקר פסק.
״להזכירך, באתי לפה מבחירתי. אז אל תזרז אותי!״
״לגן עדן לא באת מבחירתך.״ החוקר חייך בערמומיות וחשף שיניים צחורות.
״זאת לא אשמתי שמתתי.״ הוא החטיף מבט סביב החדר.
״אז מה קרה?״ החוקר שאל.
הוא נשף בעצבנות והסתכל לתקרה, ״זה מה שאנחנו מנסים לברר!״

****

״אני לא יכולה, קר לי.״ אלין נאנחה והתיישבה על המדרכה התלולה והמשוייפת, הרגליים שלה רעדו, דניאל הניח את כף ידו החמימה עלייה והמבט שלה השתנה מעצב לזיק של אושר. היא הסמיקה וגלגלה עיניים בביישנות. ״אתה חמוד, אתה יודע?״
״לא.״ הוא גיחך וחייך חיוך עקום. הוא דחף אותה חלש והיא הידקה את שפתיה, והביטה לאחור.
משהו היה חסר. היא אוהבת אותו, אבל זה פשוט לא מספיק. ״לא מספיק רומנטי.״ היא לחשה לעצמה.
״מה אמרת?״ הוא שאל ונגע בעדינות בעורפה.
״כלום.״ היא הכחישה ועיסתה את צווארו בחושניות.
״את לא כזאת.״ הוא לפתע פלט וקם ממקומו במהירות. ״את פשוט אחרת עכשיו,״
״אני לא אחרת!״ היא אמרה בטון נעלב ונעצה בו מבט מאוכזב. פריחת העצים הוסיפה נוף יפהפה. אבל שום דבר לא טוב בשבילו. בעיקר היא.
״לא רוצה – לא צריך.״ היא בלעה רוק ומשכה באפה.
״זה לא מה שהתכוונתי!״ הוא הרים את קולו.
״אז זה מה שאני, חושבת עלייך. שאתה סתם נער שנטפל לכולם. תעזוב אותי בשקט.״ היא חנקה את הדמעות. דמעה אחת חדרה והיא מחתה אותה בזריזות. משאירה אותו לבד במערכה.
״זה לא מה שניסיתי לומר…״ הוא חזר על עצמו.
״אבל זה קרה,״ היא חייכה חיוך מזוייף ונשפה אוויר בקולניות. ״טוב, אני עוזבת.״ היא הפנתה את גבה והתחילה ללכת. הוא נגע בכתפה והיא הסתובבה. ״מה אתה רוצה ממני?״
״סקס.״ הוא אמר והרים את גבותיו בתמימות. ״שכיבה אחת במיטה וכל העניינים ייתישרו.״
״אני ממש לא מוכנה לזה!״ היא כיווצה את מצחה והרימה את ידה כדי להחטיף לו סטירה, אבל פספסה. הוא צחקק. ואמר, ״יש לך מזל שאני לא מרביץ לבנות…״
״שתוק.״ היא הסוותה את הדמעות שזלגו שוב ושוב במורד עינייה.
הוא החזיק בשתי ידיו החמות את צווארה, ושניהם היו בעולם משלהם. הוא התקרב אלייה ונשק לה על השפתיים. היא נשבתה לתוך קסמו והוא נישק אותה בשרמנטיות. היא דחפה אותו בקלילות והוא המשיך. היא חייכה חיוך מבין הנשיקה ואז הוא הרפה את ידיו.
הם המשיכו להתנשק והיא פשוט, זרמה.