אני לא בת דודה שלה- פרק 67

״אואואו let me kiss you!" צרחתי עם הבנים את המילים של השיר שלהם כאשר הוא מתנגן בטלוויזיה ואנחנו קופצים על הספות והמיטות, בסוף השיר נייל הדביק נשיקה לשפתיי ונפלנו על הריצפה בעייפות.

״לא ידעתי שאת כזאת כייפית!״ ליאם אמר מתנשף
״אני כזאת כשאני רוצה״ אמרתי בציחקוק והם צחקו
״היי יש לי בדיחה״ לואי אמר לאחר כמה דקות
״רק לא בדיחת טוקטוק..״ שמעתי את נייל מילמל, כנראה הארי לימד אותו כמה בדיחות (אוקי אני כותבת את הבדיחה באנגלית כי זה לא עובד בעברית):
"Knock knock"
"Who's there?"
"Little old lady"
"Little old lady who?"
"I didn't know you could yodel"
אמר והתחיל לצחוק, לא הבנתי על מה הבדיחה אבל ראיתי בזווית העין גם את ליאם ונייל מצחקקים
״לא הבנתי״ אמרתי ברצינות אך גיחוך קטן יצא מהפה שלי
״כי אין לך חוש הומור״ לואי הדגרה בי
״לי? אין חוש הומור?״ אמרתי בזילזול
״כן״ הוא אמר חזרה עם חיוך מרוצה על הפנים
״לי יש חוש הומור נפלא״ אמרתי מגנה על עצמי
״תספרי בדיחה״ חושב שהוא הביס אותי
״אין בעיה, תן לי רק לחשוב על בדיחה״ אמרתי, מנסה להיזכר בבדיחה הכי מצחיקה שאני מכירה
״אין לך בדיחה ואין חוש הומור״ אמר לאחר דקה שחשבתי
״אוקי אז אין לי בדיחה זה לא אומר כלום״ מגנה על עצמי
נייל הסתכל מהצד ולא הפסיק לצחוק
״את נייל הצלחתי להצחיק״ הצבעתי עליו
״את נייל כולם מצחיקים להצחיק״ ליאם הצטרף לוויכוח
״אני עוד יצליח, אל תחשבו אחרת״ התעצבנתי מזה ששום דבר לא עולה לי לראש וקמתי מהריצפה מתיישבת על הכיסא שליד השולחן כתיבה הקטן.

נייל משך אותי ונשכבנו שתינו על הספה, ליאם ולואי קמו מהריצפה
״טוב אנחנו נלך״ ליאם אמר והם יצאו אחד אחרי השני לאחר שלואי העיף לעברי עוד חיוך מנצח.

אני ונייל נשארנו שכובים אחד ליד השני על הספה מסתכלים על התקרה ״המרהיבה״.
הוא קיבל הודעה בטלפון, קרא אותה ואז זרק את הטלפון שלו לידו
״מה הייתה ההודעה?״ שאלתי בסקרנות מנסה לא לחטט
״זה היה פול, הוא אמר שמחר אני והבנים נוסעים למישהו שאמור לעזור לנו עם הסרט השני״ הוא אמר עייף מלחשוב על זה שיצטרכו לנסוע שוב ממקום למקום
״סרט שני?״ שאלתי בבילבול
״כן, שכחתי לספר לך?״ הוא שאל ונשכב על הצד כאשר הוא מסתכל עלי
״כן, שכחת״ אמרתי עוברת לאותו תנוחה
״עכשיו את יודעת, מתחילים לצלם את הסרט עוד שבוע, בן יהיה כאן״ אמר, כאילו אני מעריצה שלהם שיודעת מי זה כל אחד בהנהלה שלהם
״מי זה בן?״ שאלתי בבילבול
״הוא היה הבמאי של הסרט הראשון, וכמה קליפים של שירים״ הסביר לי, הינהנתי בהבנה והייתה שתיקה מביכה

״אז יש לנו תכניות כאן באיטליה?״ שאלתי בהיתרגשות
״את רוצה שיקרה מה שקרה בפריז?״ הוא שאל בפרצוף דואג
״מה הסיכויים? נייל אם אני כבר מצטרפת אליכם לסיבוב הופעות אני רוצה להסתובב קצת בארץ״ אמרתי מנסה שלכנע אותו והתיישבתי על המיטה ברגליים שלובות
״בייב, אני מפחד״ הוא אמר בפרצוף חושש
״בבקשה נייל, נלך עם אחד המאבטחים״ אמרתי מנסה לשכנע אותו
״אני מתחננת, אתה יודע כמה אני אוהבת לטייל ולראות מקומות, מה אתה ככה לא תיתן לי לצאת לשום מקום חוץ מלהופעות שלכם? בבקשה נייל״ התחננתי כאשר אני עושה לו פרצוף פאפי פייס
״רק לא הפרצוף הזה״ הוא אמר מיואש, אך בכוונה התקרבתי אליו ממשיכה לעשות את הפרצוף שכל פעם שהוא לא מרשה לי משהו הוא נכנע ברגע שרואה את הפרצוף.
״אוקי אוקי״ אמר לאחר דקה של חשיבה, קפצתי עליו שחיבוק והוא הדביק נשיקה לשפתיי
ירדתי ממנו וחייכתי אליו, חיוך גדול עלה גם על פניו
״לאן נוסעים אחרי איטליה?״ השאלה לפתע קפצה לי לראש
״אירלנד״ הוא אמר נירגש, הבנתי לבד למה
״וניפגוש את המשפחה שלך?״ אמרתי מעט לחוצה
״כן , לאב את לא צריכה להיות לחוצה הם בטוח יאהבו אותך״ הוא אמר מלטף את שיערי ומנסה להרגיע אותי

״אני רוצה ללכת למסעדה״ לפתע צעקתי גורמת לו לקפוץ מבהלה, מבינה ששנים לא הייתי במסעדה.
היה לי קצת מוזר שאני רוצה ללכת למסעדה, לא אשקר.. בזמן האחרון אני לא אוכלת כלום ואני כבר שמה לי שהרזתי הרבה, אני רק מקווה שנייל לא ישים לב.
באותו הזמן אני חושבת שאני יספר לו מה החוטפים עשו לי, הוא צריך לדעת, אבל אני עוד לא יודעת בוודאות ואני לא חושבת שיהיה לי האומץ.
״את רוצה ללכת עכשיו למסעדה?״ הוא שאל מצחקק, הינהנתי והוא קם
״תתארגני ונצא״ אמר, הוצאתי גינס ארוך בצבע לבן וגופיה חגיגית שחורה, החלפתי במקלחת שמתי מייקאפ קו דק של איילינר ומסקרה בגלל שבכל זאת הולכים למסעדה ויצאתי.
נייל לבד חולצה מכופתרת מדהימה אך לא חגיגית מדי וגינס ארוך.
נעלתי נעלי עקב שחורות ולקחתי את התיק שלי
״אז אני מבין שיוצאים לדייט״ הוא אמר מחבק אותי
״כנראה״ אמרתי וחיבקתי אותו חזרה

הודענו לפול שאנחנו יוצאים ושלא יחשבו שנעלמנו וירדנו ללובי, יצאנו מהבית מלון וניסינו לתפוס מונית
״זה מטופש שאנחנו מנסים לתפוס מונית״ אמרתי בהתחשב שזה נייל הורן
״לא נורא, כיף לפעמים להרגיש כמו סתם אנשים רגילים״ הוא אמר, ולאחר שניה מונית עצרה לנו
נכנסנו ואמרנו שלום, נייל אמר לנהג לנסוע למסעדה שמצא כאשר אני התארגנתי והנסיעה התחילה

״אני מבין עכשיו מאיפה אני מזהה אותך, אתה נייל הורן מלהקת וואן דיירקשן, נכון?״ הנהג אמר כאשר כל פעם הוא מציץ לכיוונו של נייל
״נכון״ נייל ענה לו בנימוס
״ואת בטח החברה שלו״ הנהג אמר וחייך אלי
״כן״ אמרתי בביישנות, מה שגרם לשניהם לצחוק.
״אני חייב להגיד שאתם חמודים ביחד״ הנהג אמר לאחר דקה
״תודה רבה״ נייל אמר לו וקירב אותי אליו, אני הסמקתי מעט והוא הדביק נשיקה לשפתיי
״נייל..״ מילמלתי, מהמצב המביך שהוא מנשק אותי בתוך מונית
״אין לך מה להתבייש, זה לא מוזר להתנשק״ הנהג אמר מבין שאני מתביישת ממנו
״נכון..״ אמרתי בציחקוק והם צחקו יחד איתי.
הרגיש לי מוזר לדבר עם אנשים שאני לא מכירה, בכללי אני לא אוהבת להיות בחברת אנשים שאני לא מכירה אבל מאז שהבנים נכנסנו לחיי זה קורה לי כל הזמן, אני לא מרגישה בנוח ואני רוצה שהאדמה תבלע אותי, אני לא יודעת איך להסביר בכלל את ההרגשה ומי שלא מרגיש ככה לא יבין.
לאחר עשר דקות הגענו למסעדה
״זאת המסעדה שביקשתם״ הנהג אמר ונייל הושיט לו את הכסף
״זה יהיה מוזר אם אבקש תמונה? אחייניות שלי אוהבת אותך״ הנהג אמר שניה לפני שנייל פתח את הדלת
״לא יהיה מוזר, אצטלם איתך בשמחה״ נייל אמר והתקרב קדימה, אני נשארתי בצד
״תצטרפי גם את״ הנהג אמר
״אם את רוצה״ הוא הוסיף במהירות, שיחררתי את החגורה והצטרפתי לתמונה כאשר ראשי מוצמד לראשו של נייל והנהג ליד נייל.
״תודה רבה חברים, מקווה שיהיה לכם כיף״ הוא אמר כאשר יצאנו מהמונית
״תודה רבה״ אני ונייל אמרנו לו, סגרנו את הדלת והוא נסע
״ואו״ אמרתי, מתלהבת מהמבנה הגדול של המסעדה שנייל מצא בשבילנו
״אם אנחנו כבר יוצאים לדייט במסעדה, אז למה לא להשקיע?״ הוא אמר ושם את ידו מסביב לגבי, חייכתי אליו ונכנסנו למסעדה המפוארת.