לחיי אלפיים חמש עשרה- פרק 21

ג'ו שוב השאיר אותי בחדר אחרי שכולם הלכו. כולנו היינו עייפים, אבל זה לא אומר שאנחנו יכולים להפסיד יום עבודה, בטח שלא הוא. חגגנו אתמול עד בערך שלוש לפנות בוקר, והוא היה כל כך מאושר. החיבוק שהוא קיבל מהילדים שלו שקפצו עליו קצת אחרי שהוא נכנס היה הדבר שהכי העלה לי דמעות באותו הערב. מעבר לזה הוא עלה רגע ודיבר, הודה לכל מי שעזר לארגן את הערב הקסום הזה. כל האווירה הייתה מדהימה. האוכל היה מצוין, ההסתובבויות בין מיוצגים כאלה לאחרים הייתה כיפית כי יכולתי להתעדכן בחייהם של אנשים, והשיחות עם עמרי היו נחמדות. הוא העביר לי את רוב הערב, ממש התחברנו. אני מרגישה שיש בינינו קשר מצוין. התקשורת באמת הגיעה בערך שעה אחרי שהכל התחיל, אבל אני לא הייתי צריכה לסדר ראיונות לאף אחד, פה רק בחרנו לחגוג. כל מי שיצא החוצה יצא אל הראיונות, זו הייתה בחירה שלו אם לצאת או לא. אני נשארתי כל הזמן בפנים וגם אחרי, כדי לבדוק שהכל מסודר ושיש לי אישור ללכת.
"אני.." התחיל ג'ו לגמגם. חייכתי חיוך קטן. "אין לי המון מה להגיד חוץ מתודה ענקית" הוא צחק, "זה היה אירוע יוצא דופן, ואני נהניתי בטירוף, והשקעתם נורא וזה חימם לי את הלב. טוב לדעת שכל כך אוהבים אותי בתעשייה הזו".
"אתה אחד מהאנשים הכי אהובים בתעשייה הזו, כל מי שהזמנו אמר ישר כן ושהוא גם יבטל תוכניות כדי לבוא". אני לא יודעת אם זה בגלל השם של ג'ו ושכדאי להתחבר איתו, אבל לדעתי זה כי כל כך אוהבים אותו. אי אפשר שלא. הוא אדם כל כך נחמד וכל כך אכפת לו, והוא מדבר עם כולם בגובה העיינים והדבר האחרון שהוא זה מתנשא, אז ברור שיאהבו אותו.
"אז באמת תודה, גרמתם ליום ההולדת הזה להיות משהו מיוחד".
"אתה יודע.. אנחנו עושים את זה בערך כל שנה. מה היה כל כך מיוחד הפעם?".
"אני לא יודע להסביר" הוא אמר לי בחיוך, "אבל אני חושב שהרבה זמן לא ראיתי את הילדים שלי כל כך שמחים, וכל כך שמחתי לחגוג ביחד איתם. הכל היה מיוחד אני חושב בזכותם, כי הם הפכו את הבוקר לבוקר מיוחד, ואז להיות איתם גם אחר כך זה היה מדהים. הם האהבה של החיים שלי, הדבר הכי חשוב לי בעולם, ולחגוג איתם את הרגעים השמחים האלה, זה ממלא אותי באושר עילאי". אין כמו אהבה של אב לילדיו.
"אני צריך היום שתיסעי לדירה של עמרי" הוא אמר לי. הסתכלתי עליו לא מבינה. "הסוכנת שלו בטח כבר דיברה איתו הבוקר, אבל הוא מועמד לפרסומת חדשה מוצלחת ביותר, לחברה טובה שאנחנו מייצגים אותה. הפרסומת קצת.. בוא נגיד, תוציא ממנו את היכולות המשחקיות הסקסיות יותר, והוא יצא קצת מתדמית הילד שבנתה לו הסדרה".
"אתה בטוח שזה טוב בשבילו?" שאלתי.
"היא לא פרסומת שנכנסת לחדרי המיטות של אנשים, יש בה רק נשיקה אחת קלה, אבל הפרצופים, והדרך משחק, והטקסט הקטן שנתנו. עברתי עליה, היא טובה בעיניי".
"פרסומת למה?" שאלתי מחויכת.
"בושם" הוא צחק, "אלא מה.. איזה פרסומת סקסית שכוללת נשיקה תהיה למוצר אחר- הרי הגבר נמשך לריח טוב, והאישה מפתה אותו קצת. שוביניסטי להגיד, אבל האמת שזה גם היה יכול לעבוד הפוך. גם הגבר יכול להיות עם ריח טוב שהאישה מאוד רוצה. אני אבל מכיר את אלה שיעשו את הפרסומת הזו, והיא לא תצא בזול, היא תהיה איכותית. לא הייתי שולח את עמרי לעשות פרסומת מטומטמת".
"סומכת עלייך" אמרתי בחיוך, "יש לך את הכתובת?". הוא הנהן והגיש לי נייר עם הכתובת. חייכתי וקמתי ממקומי.
"ושוב תודה על אתמול, זה היה בלתי נשכח" הוא חייך חיוך גדול. הנהנתי אליו ואמרתי לו שאין בעד מה, ויצאתי מהחדר. טוב, אני הולכת להעביר עוד יום עם עמרי.
בזמן הנסיעה, שלא הייתה ארוכה מידי, הקשבתי למוסיקה באוטו וחשבתי על מה שהיה אתמול, שוב. זה היה האירוע הכי כיפי שהייתי בו לאחרונה, כי היה משהו כל כך קליל עם האנשים שהייתי איתם, עם המוסיקה הקלה שהייתה. כשמידי פעם העברתי את מבטי וחיפשתי את ג'ו ראיתי כמה הוא מאושר, חיוך היה מרוח לו על הפנים כל הערב, וסירב לרדת. אני אוהבת לראות אותו מאושר. הוא חשוב לי כבוס ועובדת, אבל יש לנו קשר שונה. הוא קידם לי את הקריירה נורא, ובזכותו כל כך טוב לי לעשות את מה שאני עושה ביומיום. עבודה מול מיוצגים זו העבודה בעיניי הטובה ביותר, לדעת מה קורה באור הזרקורים ועדיין לחיות חיים פרטיים לגמרי.
"שלום שלום" אמר לי עמרי מחויך ונתן לי נשיקה קלה בלחי. חייכתי ונכנסתי לדירתו. הוא הציע לי לעשות סיור קטן בדירה הצנועה שיש לו, וחייכתי ואמרתי שאני אשמח. הוא הראה לי את הסלון, את המטבח, את חדר השינה ואת המרפסת הקטנה שיש לו. בחרנו לשבת במרפסת ולעבור על הטקסט. מזג האוויר היה קריר בחוץ אבל לא מנע מאיתנו לשבת וליהנות שם. פחדנו קצת שירד גשם מאוחר יותר כמו שהתחזית אמרה, נראה מה יקרה.
"האמת שכשקיבלתי את הטקסט הזה אני קצת.. פחדתי".
"כי זה מוציא ממך משהו אחר?" שאלתי. הוא הנהן.
"זה בושם בתוצרת ישראלית?" שאלתי שוב. אני לא זוכרת שג'ו מייצג חברה של בושם. הוא הראה לי את הטקסט ואז נפל לי האסימון. זו חברה שמשיקה גם ליין של בשמים לאישה, ביחד עם חברה של תמרוקים, עכשיו זה ברור לי. אני זוכרת בע"פ את כל החברות שג'ו מייצג ולכן לא היה נשמע לי הגיוני שאני לא יודעת על מה הוא מדבר.
"בוא ננסה, בוא תנסה להריץ את הטקסט. אני לא עובדת כל כך מקצועית מול טקסט כזה, ואני לא יודעת איך לעזור לך כל כך, אבל בוא נראה שזה יושב לך בנוח, זו המטרה שלי. להרגיל אותך לתפקיד הזה".
"אוקיי" הוא אמר לי מהוסס. אני התחלתי להקריא את כל ההוראות של הפרסומת, והוא הקריא את שלושת המשפטים שהיו לו, זה הכל. אבל המשפטים האלה קורים בזמן של תזוזה, לפחות לפי מה שכתוב, והאישה מדברת יותר פה. ניסיתי להבין את הראש של התסריטאים, למרות שזה הזכיר לי מאוד פרסומות אחרות. בסדר, הכל דומה כשזה מגיע לבושם.
"חכה שנייה" אמרתי לו, "בוא נעמוד קודם כל". הוא הנהן אליי וקמנו שנינו, נעמדנו אחד מול השנייה. "תחשוב על מי שהיית בבר בסילבסטר" אמרתי לו. הוא הרים מיד את ראשו אליי כלא מבין, ורק אז נפל לו האסימון. כשהוא בא אליי הוא חישמל אותי, וההתנהגות שלו והנשיקה שלו היו ממכרות. כשהוא היה קרוב אליי, משך אותי אליו והדביק אותי אליו, הרגשתי משהו חזק כמו שהרבה זמן לא. הוא חייב להיכנס שוב לדמות הזו כדי להצליח להיכנס לתוך הפרסומת הזו.
"דיברת על זה עם מישהו?" הוא שאל כשהוא עדיין קרוב אליי. הנדתי את ראשי לשלילה. "אוקיי" הוא הנהן, "בוא ננסה".
הרצנו את הפרסומת כולל ההליכות, אבל עשינו את זה בפנים, בסלון. ניסינו להיכנס לדמויות, ואני ניסיתי לדקלם את השורות של הבחורה. הכל כבר עלה לי לתוך הראש, כבר יכולתי לראות איך זה ייראה. והוא נכנס לזה. אותה אמירה קטנה, שאף אחד אחר לא היה יכול להגיד כי אף אחד אחר לא היה בסיטואציה הזו, גרמה לו להיכנס לדמות הנכונה. אני לא יודעת אם בכל סילבסטר הוא נכנס לילד הזה, הסקסי והמופנם שמצליח להפיל בחורה לקסמיו, אבל פה הוא הצליח לגמרי בתפקיד שלו.
"וואו, תודה" הוא אמר לי כשהתיישבנו על הספה. חייכתי אליו חיוך קטן, ונשמתי נשימות עמוקות כי כל ההליכות מפה לשם, ותוך כדי המחשבה על הטקסט, ותוך כדי זה כל מה שחשבתי על מה שהיה בערב ההוא, עלה לראשי, ולא יכולתי להסתיר את ההתרגשות שלי. לא הפסקתי פתאום לחשוב על הקסם שהיה ביני לבין עמרי שם בבר, ואני חייבת להוציא את זה מהמוח שלי.
"אני חושבת שהסתדרת" אמרתי לו בחיוך קטן, "אז אני אלך לדרכי".
"הכל בסדר?" הוא שאל. הנהנתי אליו, אבל בכלל לא הייתי בטוחה בזה. כל מה שניסיתי לעשות היה לעזור לו, וכל מה שזה גרם לי בסופו של דבר זה להתערער לגמרי.
"אני.." הוא התחיל להגיד, ואני הרמתי את מבטי אליו, עדיין היינו שנינו ישובים על הספה. הוא התקרב אליי מהר ונישק לשפתיי, נשיקה ממכרת ומערפלת בדיוק כמו שהייתה אז באותו ערב. הדבר האחרון שיכולתי לעשות היה לחסום אותו, וכל הרגש יצא החוצה בנשיקה אחת סוערת.