ברוך הבא לחדר 266 – פרק 19

ראיתי את ניק בחלום שלו, בדיוק כמו שהיה במציאות, רק שהרגשתי וידעתי שאני השולט בכל הסיפור.
"ניק, אני אגלה לך את האמת, אני וווייל גילינו את האמת על חדר 266" אמרתי.
"חדר 266?" הוא שאל בחשש.
"אתה סוכן של חדר 266" אמרתי.
ניק השפיל את מבטו.
"אז זה נכון?" שאלתי.
"כן" הוא אמר.
"מה המטרה שלכם?" שאלתי.
"אנחנו רק מנסים לגלות את המפתח שלך."
"המפתח שלי?" שאלתי, מבולבל.
"בוא איתי" הוא אמר לי.
הוא יצא החוצה, לעבר המכונית שלו, מטלטל את המפתחות באצבעותיו.
אני נכנסתי פנימה מקדימה, בשעה שהוא התכוון לנהוג לחדר.
ווייל התיישב מאחור, והתחיל לתחקר את ניק על כל הדברים שהוא רק רצה לדעת בנוגע לכדורגל.
לבסוף הגענו לחדר 266.
למזלי, זכרתי את כל הדרך לשם. קיוויתי שזה המקום הנכון, אחרי הכל, היינו בתוך החלום של ניק, ואף אחד לא הבטיח שהחלום אמיתי.
ניק שלף מפתח מהכיס שלו, ופתח את הדלת, שנפתחה בחריקה.
הגעתי שוב פעם, אל אותו המסדרון הלבן המוכר, שעליו שלט האזהרה של חדר 266.
"זה לא חדר" ציינתי "זה יותר מסדרון."
ניק בהה בי במבט משונה, ואז פתח את הדלת לחדר 266.
הדלת נפתחה, ומארק חיכה שם, יושב ומתעסק באיזה מסמך.
"ניק?" שאל מארק "אייזיק…"
"הבאתי את אייזיק לכאן, הוא גילה על המקום כאן." אמר ניק "לא אשמתי, לא סיפרתי לו כלום."
"אפשר להבין מה קורה כאן?" שאלתי, והבטתי בניק.
"כן, אני עובד כאן, והמטרה הראשונית שלי הייתה לגנוב ממך את המידע, כלומר, הכריחו אותי להתחבר אליך."
פערתי עיניים.
"לא!" קרא ניק "אנחנו באמת חברים, באמת, פשוט בהתחלה לא, אבל בכל זאת."
"אפשר לפחות לדעת מה אתם כל כך רוצים לגנוב?" שאלתי "כלומר, אולי הייתי נותן לכם."
מארק צחק צחוק קר.
"אתה חושב שאנחנו טיפשים?" שאל מארק "אולי עדיף שנשאיר אותך כאן, עדיין יש לנו את החרקים שאתה מפחד מהם."
הזזתי את היד במציאות, וכל התמונה נשברה.
ניק עדיין ישן.
גם וייל שיחרר את היד.
ידעתי שניק עלול להתעורר בכל רגע.
לחשתי לוייל שיבוא לחדר שלי כדי שנוכל להכין ביחד תוכנית פעולה.