ימים פרועים שלי ♥

אני ואתה,
אתה ואני.
רואים אחד את השני, לא משנה, לא משתנה.
יותר מידי נכון, יותר מידי שגוי,
אם לא אשלוט על המושכות, אני עלולה להידרדר הלילה?
לאבד את עצמי? או שמא אני כבר אבודה?
ומהצד אתה בלתי נראה, מהצד אתה שקט,
ואם אנסה הכל הולך להשתנות זה בטוח, אתה תהפוך למוקד ראייתי היחיד, אך האם זה שווה מספיק?

יקירי בדמיונות הכי פרועים שלי, אתה ואני יכולים להיות הדבר הכי טוב שקיים,
הדבר הכי טוב שאי פעם קרה לנו,
אבל בייבי מצד שני, בחלומות הכי פרועים לי יש גם סיכוי שהכרכרה תתרסק ונהיה הדבר הכי נורא עלי אדמות.
יש רעם בשמיים, רעם בליבי,
יש עשן, בקרוב גם אש…
אני יכולה לכבות אותה בשנייה אבל…
האם אני רוצה?…
אני לא יודעת.
מספיק! אני חושבת עליך יותר מידי…

ואני מהססת יותר מידי,
אני צריכה להגיע להחלטה…
ממזמן לא הרגשתי את ליבי רוטט,
ואני קצת מתגעגעת לתחושה של 'להיות מאוהבת',
אבל זה תמיד נגמר באסון, אני מתהלכת על חוט דק, תלויה אי שם, תלויה בך,
ואני לא רוצה שהלב שלי יהיה אצלך כי אני לא סומכת עליך שתשמור אותו שלם,
אבל מצד שני?

אני מתגעגעת לחוסר שליטה, לשיגעון, להרגיש הכל חזק יותר, כואב יותר,
מתגעגעת לימים הפרועים שלי…