זיכרונות-פרק 29 ^.^

לאחר שעה שרק בכיתי קים הסתובבה אלי כדי שהיא תהיה מולי .
היא נגבה את הדמעות שזלגו על פני והדביקה לי עוד נשיקה על שפתיי
"רוצה נבדוק אם אתה יכול להשתחרר?"היא שאלה בקול רך ודואג .
הנהנתי עם ראשי והיא נתנה לי חיבוק
"אני הולכת לבדוק ואני באה" היא אמרה ויצאה מהחדר
לאחר 5 דקות היא נכנסה לחדר
"יש שחרור " יהא חייכה אלי חיוך מאולץ.
– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –
פלאשבאק
"יואו קים קים קים את לא תאמיני" היא אמרה בהתרגשות סוגרת את דלת חדרי
"נו מה היה תספרי לי "אמרתי גם אני מתלהבת
הלכנו והתיישבנו בשדה ליד אגם.בקושי היו שם אנשים ,ואמא איזה נוף מושלם .הרגשתי בסרטים" היא אמרה ושתינו צחקנו
"משום מקום הוא הוציא גיטרה והתחיל לשיר,אמא יש לו קול חלומי ,אני מאוהבת" היא אמרה כולה בעננים
"את מאוהבת בוא כבר שנה שלמה" אמרתי לה מצחקקת
"מה זה משנה תני להמשיך" היא אמרה עם סומק על פנייה קצת מובכת
"ואז הוא נישק אותי "היא אמרה קוברת את פניה בכרית וצורחת בהתרגשות
"נשיקה ראשונה?" שאלתי
היא הסתכלה עלי מהנהנת עם ראשה לחיובי,נושכת את שפתיה
"נו ואיך זה היה?הוא מנשק טוב?" (שיחות של בנות….חחחח-הערת הכותבת) שאלתי בסקרנות
"הוא לא מננשק טוב הוא מנשק מדהים" היא אמרה בשיא ההתרגשות
"השאלה היא אם גם הוא חושב שאת מנשקת מ-ד-ה-י-ם" התגרתי בה
"אוי סתמי " היא אמרה זורת עלי כרית
וככה התחילה מלחמת כריות
עד שלין הפסיקה לזרוק עלי כריות "קים מה את עושה פה?" היא שאלה
"מה אני עושה פה?,אני הקשבתי לסיפור חיים שלך " אמרתי כאילו זה ברור מאליו
,את לא צריכה להיות בבית חולים ולעבור בדיקות ?" היא שאלה מסתכלת על השעון
"אוי נו ….הרסת לי את כל היום" אמרתי ביאוש מסתכלת על השעון
"אין טעם ללכת אני מאחרת כבר כמעט בשעה שלמה" אמרתי מנסה לשכנע אותה ,לא שאני צריכה ממנה אישור.
"בגלל זה לכי מהר" היא אמרה זורקת עלי עוד כרית
"טוב טוב אני הולכת "אמרתי ושתינו צחקנו
סוף פלאשבאק
.
.
(קים)
ג'רמי התחיל לארוז את הדברים שלו כדי להשתחרר מבית החולים ובינתיים אני שלחתי ללין הודעה
.
'איפה את?' שלחתי לה
'אני עם ניר' (חבר של לין-הערת הכותבת) היא החזירה
'איך את?את בסדר?' שלחתי מודאגת
'עם הזמן' היא שלחה
ולאחר שתי שניות שלחה עודד הודעה 'אל תדאגי לי אני עם ניר,תדאגי לג'רמי,בערב אני יחזור הביתה ואני ידבר איתך'
'טוב ' שלחתי לה.מכניסה את הפלאפון לג'ינס הארוך שלי
.
הלכתי ועזרתי לג'רמי לארוז את הדברים שלו
"מה עם לין היא בסדר?" הוא שאלה מודאג
"אתה לא צריך לדאוג לאף אחד עכשיו תדאג לעצמך ,וכן היא בסדר היא עם ניר" אמרתי סוגרת את התיק
"א..טוב"הוא אמר לבסוף
.
הרמתי את התיק של ג'רמי או יותר סחבתי את התיק על הרצפה
.
(ג'רמי)
הסתכלתי על קים גוררת את התיק על הרצפה
"קים" קראתי בשמה ממשיך ללכת בקצב שלה
"אה?" היא אמרה סוחבת את התיק עם יותר כוח
"תביאי ,זה בסדר אני יכול לסחוב את זה" אמרתי עם חיוך קטן על פני אבל אמיתי
היא הסתכלה עלי וחיוך רחב עלה על פניה
"אם זה יעשה אותך מאושר אז בסדר" היא לחשה בציפייה שאני לא ישמע
"קח" היא אמרה נאנחת בהקלה
.
המשכנו ללכת אבל קים נעצה בי מבט
"גם כשאני באבל אני נראה טוב?" שאלתי אותה מסתכל אל תוך ענייה
היא חייכה וסומק עלה על פנייה
"תגיד זה לא כבד לך?איך אתה יכול להרים את זה?" היא שאלה מנסה להתחמק מהמצב שבוא היא נמצאת
"לא זה לא כבד ואם אני לא טועה אני מרים את זה עם הידיים" אמרתי מצחקק קצת
"אוי נו תעשה לי טובה" היא אמרה ממשיכה ללכת
"טוב בסדר" אמרתי מצחקק קצת
.
(קים)
הגענו לבית לפני חמש שעות ולין צריכה להגיע הביתה כל רגע,
עברתי במסדרון כדי ללכת לסלון ולחכות ללין .
ושוב שמעתי את אותם הרעשים שהתמשכו כבר 4 שעות ,הלכתי לכיוון הרעשים שבמקרה הם היו בחדר של ג'רמי ,פתחתי את הדלת וראיתי אותו….