אני לא מיוחדת-פרק 8

-המשך נ.מ מייק-
אני זוכר ממי קיבלתי אותה.זה היה בוסל. הוא אחד מבניו של השטן,שליט האוויר.אני נזכר, אני נזכר בכל.
זהו היה יום פשוט, יום שעבר כהרגלו, שהיתי באותו הזמן אצל סבי.זהו היה היום בו הוריי היו אמורים לחזור מתאילנד.חיכיתי בקוצר רוח למתנות שהבטיחו והגעגועים שהפצירו בי במשך חצי השנה הזו.
אט אט הזמן עבר וסבי ישב וראה טלוויזיה.
"סבא?", אמרתי בהבעת פנים בלתי סבלנית.
"למה הם עדיין לא הגיעו?", שאלתי ודמעות עמדו לזלוג.
"הם בדרך מייק, הם בדרך", הוא אמר וטפח על ראשי, ומיד חזר לתכניתו בטלוויזיה. נוספו עוד שעתיים מהרגע שבו היו אמורים לחזור. הטלפון צלצל וסבא ענה.
"הלו", ענה סבי.
"מר שלטר?מדברים משדה התעופה. לפני כ14 וחצי דק' התרסקה טיסה מס 367 מתאילנד, ובין הנהרגים היו בני משפחתך, אלי וג'ורג' שלטר."אמרו לסבי.
"סבא? סבא מה קרה?" ראיתי את ראייתו מיטשטשת וסבי נפל על הספה.לפני הכל מהר לקחתי את השפורפרת ושאלתי מה קרה. הם מתו, הוריי מתו.מאותו יום כל מה שהיה לי נלקח ממני, סבי נפטר חודש לאחר מכן ובית הוריי התעקל. לקחו אותי לבית יתומים ובגיל 12 החלטתי לברוח. רגע לפני שברחתי התגלה בפניי שד. שד בשם בוסל.
כנפיו היו ארוכות ושחורות, הייתה לו חרב ארוכה וחדה שזהרה. שיערו היה חום כהה ועיניו ירוקות בהירות, עורו היה מאוד חיוור. הוא החזיר את כנפיו, תפס בי , ובשניות הגענו לפסגת הר מאזור תאילנד.
"מה? איפה אנחנו?", שאלתי בעודי מפוחד.
הוא המשיך לצפות באופק .
"או, הנה זה", אמר וחייך חיוך רשע. בעודי מסתכל על מה שהראה לי אני מבין שזוהי טיסה 367. מתאילנד. אבל היא קרתה לפני שנתיים, איך זה יכול להיות ?!
"מה לעזאזל קורה פה? ההורים שלי שם! איך הגענו לכאן?", אמרתי צועק יותר ממפוחד.
"תעזור להם , בבקשה", אמרתי מתפרע רץ במקום משום שהשד תפס בכתפיי.
"הפהפהפ", אמר וסובב אותי אליו. "לא כל כך מהר", הוסיף.
"אם אתה רוצה להציל את הוריך, תצטרך לעשות משהו בתמורה.", הוא אמר במבט דוחה. פשוט מבט דוחה.
"אני, אני אעשה הכל", אמרתי מגמגם , צופה במטוס המדרדר אל הים וטובע.
שרשרת הופיעה על ידו. השרשרת הייתה גדולה מאוד ועליה היו טמונות הצורות שמש וירח.לפתע השרשרת נחצתה לשניים וממנה נוצרו שתי שרשראות חדשות.ואחת מהן הופיעה על צווארי.
"מה? מה זו השרש-" הוא קטע אותי.
"אתה תצטרך למצוא בשבילי מישהי.קוראים לה אלכס, היא שדה בדיוק כמוך" הוא אמר בחיוך מזלזל.
"שד? אני שד? מה קורה פה?", אמרתי מבולבל.
"ובכן בקשר לזה אל תדאג אני אאמן אותך בשלוש השנים הבאות.אך אני צריך , שכשהנערה הזו תהיה בת 18,תביא אותה אליי, חיה או מתה.", הוא אמר וצחוק מטורף יצא מפיו.
'מתה?אני הולך להרוג מישהי?' חשבתי במחשבותיי.
"השרשרת הזו , מחברת בניכם, מהרגע שתראה את פניה בפעם הראשונה. ברגע שהיא בוכה , השרשרת תיזהר. ברגע שהיא תתרגש,היא תזהר.ברגע שהיא תכעס, היא תזהר.וכך גם לך.ומהיום קוראים לך מייק שיין. וכוחך יהיה זוהרו של יסוד האוויר. זה מיוחד, תשתמש בזה בעתיד בתבונה.", הוא הוסיף וחיוכו נמרח על הפנים.
בשנייה אחת השרשרת השנייה נעלמה מידיו. נגעתי בשרשרת שלי והיא זהרה לשנייה, ומיד הפסיקה. ניסיתי לקרוע אותה , אך היא הייתה הדוקה על צווארי, לא אפשרי להוריד אותה.
"מה עם ההורים שלי?", אמרתי מסתכל עליו במבט תוהה.
"ברגע שתביא את הנערה לידי, אנחנו נחזור לכאן ונציל את המטוס", הוא אמר והעביר את ידו על שערי.
ובשנייה הבאה חזרתי לפתח בית היתומים, וברחתי.
התעוררתי במהירות מחלומי בהקיץ וחשבתי. התיישבתי על הספה ממלמל לעצמי דברים על אלכס. אם זו היא. מה היא עושה כאן. למה. איך. מחשבותיי גם רפרפו על הורי.. דמעות החלו לקרוץ מעיניי.
כל כך הרבה שאלות.
לפתע נשמעה דפיקה בחדרי.
"מייק, מייק צא במהירות, יש לנו בעיות, הרבה בעיות", שמעתי את הארי צועק מבעד לדלת.