ככה זה לאהוב?

הלילה ירד כמעט מיד אחרי זה.
החשיכה כיסתה את הכל. עצים, בתים, חול וים. באותו לילה, היא לא הייתה דומה לשמיכה חמימה, אלא יותר למישהו המצמיד ידו לעינייך וחוסם את טווח ראייתך.
מגרש הכדורגל הקטן, המגרש היחיד שהיה בדור אל, נותר שומם. המגרש, שביום היה כה פופולארי, ילדים מכל הגילאים ומכל המינים באו כדי להילחם על הזכות להיות בו, נותר עזוב ומוזנח בעת החשיכה היורדת.
זוגות יחידים עוד טיילו בשעת לילה מאוחרת זו, צמודים זה לזו, מדברים בלחש, משתמשים בקסם השמור לאוהבים. נדמה היה להם שדמות אפלה ומסתורית עוד רצה לבדה במגרש, מכדררת את הכדור לצד הזה, ודוהרת לתפוס אותו בצד השני. אך כיאה לזוגות אוהבים שהיו שקועים בעצמם ובחלום, הם לא שמו על זה את ליבם. דורון הביט בהם בשאט נפש. עכשיו, אחרי המשחק הארוך, אזל כוחו לגמרי. הוא התיישב, סחוט, על מדרגות הבניין הקרוב, הכדור עדיין מתחת לכתפו.
זוגות זוגות. בכל מקום. הם מילאו את השטח כאילו היה שייך להם. דורון הביט לכל מקום הנקרה בדרכו, ונדמה לו שראה רק זוגות. זקנים, צעירים, בגילו שלו, וגם יותר גדולים. אפילו כמה זוגות ילדים בגן מצא.
אמא ואבא צועדים ברחוב, שניים העומדים להינשא מדברים על העתיד בלחש. חתול וחתולה, שני גרגירי חול עפים ברוח ונכנסים לעיניו. שני שתילי פרחים נטועים זה לצד זה, וכאילו שמחים ביחד. שני כוכבים בשמיים, כמעט והופכים לאחד.
וכולם צועדים ברחוב החשוך, מסתכלים אל האורות, ומדברים בנעימה השמורה לאוהבים.
שניים שניים. זוגות זוגות. אחד ועוד אחד. זוהי משוואה פשוטה, אך לגמרי לא קלה. והם ממשיכים ללכת, לא שמים ליבם אליו. זוגות זוגות. והנה הוא לגמרי לבדו.

מהי בעצם אהבה? רגש? מה עוד? תחושה?
הוא ניסה לעשות סדר במוחו. "בוא נחזור למשוואה", אמר לעצמו.
אחד ועוד אחד שווה שניים. כל אחד יודע זאת. אבל מה אם כל אחד מהשניים האלה, הוא עולם משלו? בן אדם חי ונושם? מה זה אומר לגביהם בתור שניים? ואולי יסתכל על כל העניין מבחינה מדעית. כן, השיעורים בבית הספר השפיעו עליו קצת. אמא ואבא לפחות ישמחו.
מבחינה מדעית, אהבה זה מכלול הרגשות שעובר אדם כאשר הוא פוגש אדם אחר שמוצא חן בעיניו. משהו כזה. זה בעצם רגש, אבל איזה רגש!
זה כאילו שכל הרגשות כלואים ברגש אחד. הוא יכול להיות מבולבל, ועצוב, ונבוך, ודואג, ומיואש, ומאוכזב, וכועס. הוא יכול להיות שמח, ומתרגש, ומעז, וחופשי. הוא מרגיש כאילו אין לו יותר דאגות, אבל יש לו יותר משהיו קודם. פתאום אכפת לו מדברים שמעולם לא חשב עליהם.
זה יכול להיות מישהו עלוב ומכוער וטיפש, אבל בשבילך הוא הכי שווה הכי נהדר הכי מקסים. האהבה גורמת לך לראות אותו בצורה שונה. זה יכול לקרות לך באמצע השיעור, בבית, במקום זר. זה יכול להיות בגלל מבחן מוצלח, מעשה טוב, או פשוט ככה פתאום.
זה אולי מוזר ולא הגיוני, אבל ככה זה. פשוט ככה.
הוא המשיך לשבת במדרגות המגרש הנטוש עוד כמה דקות, ואז אסף את חפציו, החזיק את הכדור בידו, הקפיץ אותו עוד פעם אחת אחרונה על הדשא הלח, ומיהר לביתו.