הפייסטוס נגד אלוהים: נקמתה של אתנה
הפייסטוס היה זועם במיוחד. הוא לא האמין שאלוהים עשה את זה לאתנה.
היא אחלה אלה! למה לעשות לה דברים כאלו?!
הוא רצה לרצוח אותו.
הוא רצה לבעוט לא במוח.
הוא רצה להרוג את כל שאר הנתינים הקטנים שלו.
והוא עמד לעשות את זה.
ויותר מזה.
אה כן, והוא גם רצה שאתנה תפסיק להיות בתולה. הריי היא אחלה אלה!
הוא התיישב ליד מיטתה של אתנה הישנה והביט בה באהבה.
"אתנה… את אחלה אלה… ויותר מזה… אני עומד להעניש את מי שפגע בך ככה." אמר לה.
אתנה התעוררה בבהלה. כשראתה את פניו של הנפח היא הביטה בו ברוגז. "אני בתולה, יא אידיוט!" צרחה, והעיפה לו כאפה רצינית.
"אני אוהב אותך!" הוא צעק.
היא רק סטרה לו חזק יותר.
"מה אני יכול לעשות כדי שתסכימי להיות אהובתי?" הוא שאל. אתנה הרהרה.
"לבעוט לאלוהים במוח ולרצוח אותו, ולהחזיר לי את המוח שלי." היא אמרה.
"כך ייעשה!" צעק ורץ החוצה בסערה.
אתנה גלגלה את עיניה. "טיפש…"
"טוב. איפה אלוהים יכול להיות?" חשב הפייסטוס.
"אני צריך עזרה ממישהו. אני צריך לשאול מישהו. אני אשאל את האדס." אמר וירד לממלכתו של האדס.
הוא נכנס לתוך הגן של האדס, ועיניו מיד נחו על פרפסונה היפהפייה.
הוא ניגש אליה וחיכך את ישבנו במותנה.
"שלום לך, יפתי." הוא אמר.
"שלום לך…" היא אמרה.
"מה אתה עושה עם האישה שלי?!" נשמע קןל רועם וזועם מאחוריו. האדס עמד שם, נוטף מים ועם מגבת סביב מותניו.
"הו, אותך חיפשתי." אמר הפייסטוס בלי בושה.
"גם אני!" צעק האדס ורץ אליו.
הם החלו להתכתש.
"בבקשה, לא באתי לריב איתך!" צעק הפייסטוס. האדס הביט בו בהפתעה.
"לא?" הוא שאל.
"לא! באתי לשאול אותך איפה אלוהים גר!" צעק הפייסטוס.
האדס עזב אותו והחל להסתובב במעגלים.
"אם אומרר לך, מה יצא לי מזה?" שאל האדס.
"לא יודע." אמר הפייסטוס.
"אז אני לא אגיד לך." אמר האדס.
"אני יכול לתת לך פיצה בחינם?"שאל הפייסטוס.
האדס נעץ בו מבט.
"בסדר, גם אספקה לכל החיים של ערגליות!" צעק הפייסטוס.
"הולך!" צעק האדס.
"עכשיו תגיד לי איפה הוא?" שאל הפייסטוס. האדס הנהן.
"בענן הגדול השלישי פנה ימינה, ואתה כבר תראה." אמר האדס. הפייסטוס הודה לו, הבטיח שהאספקה תגיע מחר ונעלם.
הוא באמת איתר בקלות את הממלכה של אלוהים. הוא נכנס פנימה ומלאכית יפהפייה קיבלה אותו.
"שלום, אתה לפגישה עם אלוהים?" שאלה.
"כן." אמר.
"אז תאלץ להמתין." אמרה.
"ואם אני אגיד לך שאת יכולה לזכות להיות עובדת באולימפוס ולקבל ערימות של זהב בכל יום?" שיחד אותה.
"אז אתה יכול להיכנס מיד." היא אמרה והכניסה אותו לחדר הכס של אלוהים.
אלוהים ישב על הכיסא. עדיין בבוקסר. מסומם וישן.
"זה יהיה קל…" מלמל לעצמו הפייסטוס.
"היי! אלוהים!" קרא הפייסטוס. אלוהים המסומם הרים את ראשו באיטיות. "אה?…"
"כן כן, אתה!" צרח הפייסטוס, "באתי לקחת את המוח של אתנה!!!" ובמילים אלה הפייסטוס הסתער עליו עם פטיש.
אלוהים התעורר מיד ועצר את הזמן.
היא ניגש אל הפייסטוס והביט בו.
"אז… הפייסטוס… אוהב אתנה. אני מצטער לומר לך, אבל היום אתנה לא עומדת לאהוב אותך."הוא אמר וצחק.
"אני אוכל את המוח שלך… ואז… אזרוק אותך לצינוק!" צעק הפייסטוס.
"לאאאאאאא" צעק הפייסטוס אבל זה היה מאוחר מידי.
הוא שאב את כל ההמוח שלו החוצה ואכל אותו כמו אטריות.
"לצינוק!" צעק. הפייסטוס נגרר לצינוק כשהוא ממלמל: "בובו גוגו…" כמו תינוק בן שנה.
"אח זה היה טעים. בקרוב כל המוחות של אלי האולימפוס יהיו שלי!" צעק אלוהים וחזר להסתמם.
תגובות (2)
חחחחחחחח יצירתי!
כל הכבוד ריקי'לה! ורייצל'לה!
זה עשה לי את היום