" i'm beautiful in every single way"… – פרק 28
נ.מ ליאור-
"ידעתי שאת פה." אמרתי לנועה.
חיפשתי אותה בכול מקום. בבית שלה, בשכונה בכול מקום אפשרי, אבל לא מצאתי אותה. עד שניזכרתי במקום הזה. זה היה המקום הסודי שלנו שהיינו קטנים, יכולנו להיעלם לשעות מבלי שאף אחד ידע איפה אנחנו. יש פה עץ גדול, דשא ירוק ופרחים צבעוניים, המראה פה בצהריי היום מרהיב. אבא של נועה בנה לנו גם נדנדה פה. הוא היחיד שנועה הסכימה לספר לו על המקום הזה.
הבטתי בה, היא ישבה ונשענה על העץ.
"יופי. רוצה פרס?" היא אמרה לי בציניות וקמה.
"לא."
"חבל." היא אמרה והלכה.
"אני רוצה אותך."אמרתי לה והיא נעצרה. התקדמתי אלייה, היא הייתה עם הגב אליי הוזזתי את השיער שלה לאחור ונישקתי את כתף שלה.
לא מאמין שהיא פה לידי ואני לא יכול פשוט לנשק אותה.
"אני לא יכול להיות עוד שנייה בלעדייך." לחשתי לה והצמדתי אותה אליי, מתמכר למגע ולריח שלה. היא החלה לבכות, הרגשתי את הנשימות שלה מתקצרות.
סובבתי אותה אליי כדי שתסתכל עליי ומחיתי את דמעותייה.
"אתה גם אמרת את זה לפני שנישקת מישהי אחרת, אני באמת אמורה להאמין לזה?" היא שאלה בתיסכול ועצב.
היא הורידה את הידיים שלי ממנה והמשיכה ללכת. אני לא מתכוון לוותר עלייה ככה.
סובבתי אותה אליי ונישקתי אותה. התרגשות מטורפת עברה לי בגוף. כמה התגעגעתי.
אחרי כמה שניות היא נכנעה לנשיקה. תוך כדי הנשיקה התקדמנו אל העץ, הנשיקה הייתה תשוקתית, לא יכול לתאר את רמת האושר שלי כרגע, לא רציתי להתנתק ממנה לשנייה אחת אפילו.
היא הניחה את ידייה על החזה שלי והתנתקה ממני בעדינות.
"את היחידה שנימצאת לי בלב, היחידה שאני אוהב." אמרתי לה והסתכלתי לה עמוק בעיניים.
"תבטיח לי שזה לא יקרה שוב, תבטיח לי שהלב שלי לא יפגע יותר." היא אמרה לי.
"אני מבטיח לך אהובה שלי, זה לא יקרה שוב." אמרתי לה. אני לא מתכוון לתת לה לחמוק לי מבין הידיים, לא עוד פעם.
"את לא מבינה איך אני אוהב אותך …" אמרתי לה והצמדתי את המצחים שלנו עצמתי עיניים מרגיש שכול מגע בה גורם לי לי לסאלטות בקיבה, אין דבר שאני יותר אוהב ממנה.
"גם אני.." היא ענתה לי.
"גם את מה?" שאלתי. מתגעגע לשלוש מילים הקטנות האלה, שלוש מילים שיוכיחו לי שאהבת חיי לא ויתרה עליי. הייתי כול כך זקוק לשמוע אותם.
" אוהבת אותך יותר ממה שאתה יכול לדמיין." היא אמרה לי. חייכתי והנחתי את ידי על הלחי שלה סוחף אותה לעוד נשיקה אוהבת. הרמתי אותה מהרגליים עליי, כך שהרגליים שלה כרוכות סביב מותניי, כשגבה נשען על העץ. לא מתנתקים לרגע.
אני לא הולך לגרום לה לסבול שוב, היא שלי ולעד!
תגובות (4)
הם סוף סוף חזרווווווווווו
יששששש
זה כזה מושלםםםםם
תמשיכיייייי
דיייייייייי קצרצר ומה אם מאור אהובי? תמשיכיייייייייייייי
מושלםם תמשיכי
מהממםם תמשיכייי!!