מלאך אפל-23
ג'ורדן הביט באנדי,כשברגע לאחר מיכן חיבק אותה חזק אל ליבו.
"תודה,"אמר ג'ורדן מביט בגבריאל.
"על מה?"שאל גבריאל,"אתה עברת את השינוי הזה לא בגללי..אלא,בגלל הלב שלך,שלא ידעת כי הוא מסוגל לאהוב בעוצמות כאלו."
"אני מודה לך על שדאגת לאנדי."אמר ג'ורדן.
"שמור עלייה."אמר גבריאל..נעלם בתוך הערפל של הבוקר.
כשזמן מה לאחר מיכן,שכבו זוג האוהבים במיטתו של ג'ורדן,כשהם אוחזים זה בזו לאחר שהתנו זה בזו אהבים.נדמה היה להם שההרפתקה הזו הסתיימה.אך לא.העיניינים רק מתחילים להסתבך עכשיו.מאוחר יותר,בערב,עמד ג'ורדן על המרפסת,מביט אל העיר.לוקח נשימה עמוקה של אויר צח לריאותיו.עיניו נצצו מאושר.
"יפה כאן בלילה.."נשמע לפתע קולה של אנדי שהקפיץ אותו ממקומו.
"בואי.."אמר,אוחז בידה ומושך אותה אליו.
כשלפתע איבד למספר רגעים את שיווי המשקל שלו,כשהלב הולם בו בקצב מהיר כל כך.הוא חטף סחרחורת נוראית.
"מה קורה לך?"שאלה אנדי.."הלב שלך דופק חזק!"
"אני בסדר."הוא התאושש מיד,כשלפתע היא שמה לב לכך שאפו מדמם.
"יורד לך דם מהאף.."אמרה כשהוא,נוגע באפו,מבחין בדם,ומנגב אותו.
"זה כלום."אמר..כשמספר רגעים לאחר מיכן,הוא החל להשתעל כשדם פורץ מגרונו.
"ג'ורדן,אתה חייב לראות רופא."קראה,מאיצה בו לחזור למיטה,מבחינה בחיוורון על פניו.
הלב שלו דפק בחוזקה,הוא התמוטט לה בידיים.
"אנדי.."הפציר בה,"זה יעבור.."
"אתה בוער מחום!"קראה אנדי,חשה את המצח שלו.הוא החל להזיע בצורה מטורפת..
לאחר שעזרה לו אנדי להכנס למיטה, היא טיפלה בו.החום הגבוה שלו,לא ירד.הוא הזה.אנדי ישבה ליד מיטתו ולא משה ממנה,כשהיא מניחה מגבת ספוגה במיי קרח בכדי להוריד לו את החום.דבר לא עזר.
היא קראה לדודה גבריאל שיעזור לה לטפל בו.
"מה העיניין?..באתי מהר ככל שיכולתי."אמר גבריאל.
"זה ג'ורדן…הוא מאוד חולה."אמרה אנדי,כשדמעות פורצות מעינייה.
"מה יש לו?"שאל גבריאל.
"חום גבוה שלא יורד,הוא יורק דם,מסוחרר,יש לו דופק מהיר.."אמרה אנדי.
"..צריך לקחת אותו לבית החולים.."אמר גבריאל,לאחר שמדד לו את הדופק,"מצבו מתדרדר במהירות.."
"אנדי.."אמר ג'ורדן,מחפש אותה.
"אני כאן."אמרה,כשהוא אוחז בידה.
"קשה לו לנשום.."אמר גבריאל,"צריך למהר!"
כשעד מהרה הוא מאבד את הכרתו..כשהתעורר,מצא עצמו בבית החולים,כשאנדי יושבת לצידו.
"אל תלכי.."ביקש ממנה,כשידה נאחזת בידו.הבוהק הסגלגל חזר לעיניו.הוא היה כל כך חיוור.כל כך,חולה.
"אני פה.לא הולכת לשום מקום.."אמרה,מוחה דמעות מעינייה.
כשמאוחר יותר,כשג'ורדן שוב נרדם..ישבו גבריאל ואנדי ודיברו.
אנדי הייתה כל כך מודאגת בקשר למצבו המתדרדר של ג'ורדן.
"מדוע הוא כל כך חולה,דוד גבריאל?"שאלה אנדי.
"אנדי.."פתח את דבריו.."לכל דבר יש מחיר."
"מה??..למה אתה מתכוון?"שאלה,מעט מבוהלת ממה שאמר לה.
גבריאל לא רצה להרחיב את הדיבור על מה שעומד לקרות לג'ורדן.הוא ידע כמה שניהם מאוהבים.
אנדי לא זזה ממיטתו,אף לא לרגע.הוא בעצמו,חיפש פיתרון כלשהו.תרופה למחלתו הנוראית של ג'ורדן.
כשהוא פוקח את זוג עיניו היפות ומביט בה.
"היי.."אמר.
"היי,"אמרה בפניו.כשהוא סובל מכאביי תופת בכל גופו.
"..אני לא אוותר עלייך.."אמרה בדמעות.
"אנדי.."אמר,כשדמעות חונקות בגרונו..והוא ומוחה את דימעותיה.
"אתה תהייה בסדר.."הבטיחה לו.
"לא אנדי.."אמר.."אל תעשי לי את זה."
"נמצא פיתרון.."היא אמרה שוב.
"אני גוסס,אנדי.."הוא אמר,כבר מודע למצבו הרפואי.הוא דיבר בהכרה מלאה.
"לבטח יש איזו שהיא תרופה.."החלה לומר.
"אין."הוא אמר,"אין מרפא.זה סוף שלי,כנראה."
"לא!!"קראה אנדי מנסה להפיח בו מעט תקווה.."אני לא אוותר עלייך!"
תגובות (1)
תמשיכי דחוף:)