למ"ש "לא מצאתי שם"

קצת עלי:
היי קוראים לי רייצ'ל אבל כולם קוראים לי ריצ'י,אני בת 16 ואני סובלת מהדבר הזה, שנקרא תיכון..
יש לי חבר שקוראים לו זאיין, ושתי חברות הכי טובות בשם:רינת וקורן.
ההורים שלי מתו ובגלל זה אני בפנימיית הכוכבים הנופלים
*התחלה*
'אבל זה מה שעושה אותך יפה..-' שמעתי בטלפון עד שזאיין הוריד לי את האוזניות מאוזני,
"מה את שומעת בייב?" שאל ברכות "עוד פעם מקשיבה לשירים שלנו(וואן דיירקשן) באובססיביות?"
"סתום" אמרתי וקמתי לנשק אותו
"יש לג'ייס מסיבה את באה?"
"ג'ייס? זה הטמבל הגבוה עם השיער הבלונדיני,עיניים חלומיות וגוף שרירי לאללה?" שאלתי בציניות
"יש לי שיער שחור!" אמר "חח כן זה הוא"
צחקקתי ומוללתי את קצוות הצעיף שלי
"למה את לובשת צעיף" שאל
"קר לי!!" אמרתי
"So come on baby I'll make you you warm" אמר זאיין ומשך אותי לחיבוק
לאב בירדס" אמר מארק מאחורה
"דביל" אמרתי וסטרתי לו ובתגובה הוא נתן לי אגרוף
"די מארק!" צרח זאיין מאחורה והפריד ביננו.
המנהלת עברה "על היום הראשון אתה מתחיל מריבה?" הפנתה מבט אל מארק "ואת תתביישי לך! שניכם מרותקים לחדרים שלכם!"
"אב-" התחלנו אני ומארק להגיד
"בלי אבל!!" אמרה והשאירה עונש כבר על שנינו
"כול הכבוד מארק!!!" צרחתי והלכתי לחדרי
זאיין שצעק לי לחזור אפילו לא עניין אותי
הגעתי לדלת וניסיתי להיזכר בצירוף 'האם זה 6-9-6-9-0 או 8-8-9-6-2 ' ניסיתי את הראשון והדלת נפתחה.
"אני ממש חייבת לרשום את זה" אמרתי לעצמי בקול
"את מה?"
הסתובבתי ולא ראיתי כלום,כנראה אני הוזה.
נשמע יללה חייתית ונכנסתי לשירותים וראיתי ש את יוסיריאן החתול של הוגו.
הוגו היה האיש שדאג לכול הדברים שלי,אבל למה הוא נמצה ב:03:00 אצלי בחדר?