תולעת ספרים255
אז היי ....אממ הפרק יצא די מעפן ובקשר לתגובות הקודמות לגבי הרווח בסימני פיסוק התרגלתי לכתוב ככה אז קשה לשנות הרגל . תגיבו :*

I found you – 2

תולעת ספרים255 05/07/2014 795 צפיות תגובה אחת
אז היי ....אממ הפרק יצא די מעפן ובקשר לתגובות הקודמות לגבי הרווח בסימני פיסוק התרגלתי לכתוב ככה אז קשה לשנות הרגל . תגיבו :*

קפצתי מהכיסא הסגול והמרופד וירדתי למטה דרך אלפיי מדרגות .
"אני מוכנה ! קדימה בואו נצא ." אמרתי מקווה שככול שנצא יותר מהר נסיים אם זה יותר מהר .
"תחזרי להחליף ג'ייסון ." אמא צצה לפתע
"למה מה רע ?" שאלתי בהרמת גבות "לא לובשים שמלות אם נעליי ספורט ! כמה פעמים אני יכול לחזור על כך !?" היא הרימה את קולה
"ואני חזרתי על אותו משפט אלפי פעמים : בפעם האחרונה שלבשתי נעליי עקב או בובה היו לי שיפשופים נוראים ! נוח לי אם האולסטאר שלי !" דיברתי באותו טון
"אנג'ל תעזבי את הילדה ." אבא נכנס לארמון והעיר לאמא .
חייכתי לעברה חיוך ציני והתיישבתי על הספה השחורה שעשויה כולה מעור .
"נו אפשר ללכת ?" אני מרימה את קולי לאחר עשר דקות של צפייה בתוכנית המטופשת בובספוג …
"מותק אנחנו עורכים את החגיגות באולם האירועים כאן בארמון את מוזמנת ללכת ." אודליה צצה משום מקום
"מה נסגר איתכם מאיפה אתם צצים פתאום ?" מלמלתי וקמתי מהספה
ודילגתי לי לאולם .
דלתות העץ הגדולות היו פתוחות לרווחה , מוזיקה קלאסית ומשעממת דלוקה .
הריחות של האוכל הטעים נדפו ונכנסו לאפי .
התיישבתי לי בצד השולחן , מקומי הקבוע …
פיהקתי ומתחתי את זרועתיי .
שקעתי בכיסא ושילבתי את ידי ועצמתי את עייני נותנת לעצמי מנוחה .
"אלוהים שוב היא נרדמת .. קדימה ג'יי האורחים יבאו בכול רגע ." שמעתי את קולה של אודלעה בפעם השלישית היום .
נאנחתי וישרתי את עצמי מצמצתי מספר פעמים וקמתי מהכיסא .
"שלום מותק מה שלומך ?" דודה ריבקה נשקה ללחיי ובעזרת הרוק שלה מחקה את הסימן האדום שהשאירה על לחיי .. גועל ..
כל האורחים ורוב המשפחה התכנסו באולם .
התיישבתי במקומי ,
"נא לשבת בבקשה ." אבא הקיש על הכוס בעזרת כפית .
כולם התיישבו והמוזיקה נפסקה .
"היום זה הוא חג מיוחד , היום הוא חג המולד ! אז לחיי אלפיים וחמש עשרה !" הכריז אבא והרים את כוסו המלאת שמפנייה , וכולם אחריו גם אני .
הגלינג של הכוסות נשמע ושתיתי הכל בבת אחת .
המוזיקה הופעלה שוב והאורחים קמו ממקומם והתחילו לרקוד .
אני ישבתי והתעסקתי אם כוס שמפנייה שהייצה לצידי .
"קדימה מותק בואי לרקוד ." דוד חיים צץ פתאום והושיט את ידו
משכתי בכתפיי.
"קדימה מותק ." חיים משך אותי מהכיסא והתחלנו לרקוד כמו מפגרים .
תודה שבאתם !" אבא צעק בחביבות כשכולם כבר יצאו מדלת הארמון .
"מותק אני חושבת שכדאי שתעלי לידרך יש שם הפתעה ." אמרו לי אמא ואבא והלכו ביחד מחובקים .
יצאתי מאולם האירועים וכך יצאתי החוצה והבחנתי בשלג .
צעקתי באושר ועליתי במהירות לחדרי .
פתחתי את דלת חדרי והוא היה חשוך .
פתאום התנגן לו השיר : All That Matter
"מה לעזע…" פתחתי את הדלת עד הסוף וראיתי את פאקינג ג'סטין ביבר !
"אעאע….ג'סטין !" צווחתי ודמעות פרצו מעייני .
"היי מתוקה ." הוא חייך עליי וחיבק אותי . ופתאום נזכרתי שלא צייצתי לו היום כמו כל הזמן .
"הנה לך ." הוא הושיט את ידו לכיס האחורי שבמכנסיו והושיט לי כרטיס להופעה שלו .
הצתלמנו אלפיי תמונות והתיישבנו על המיטה .
הסתכלתי על השעון שעל הקיר .
דקה לשתיים עשרה .
ג'סטין הסתכל לשעון וחייך עליי .
שתיים עשרה בול ….
ואז הוא פשוט נישק אותי , הבעיה היא שאני לא יודעת מה לעשות …


תגובות (1)

שלום לך מתוקה:-)
יש לי כמה הערות לגבי הסיפור שלך:
1. תביני, העלילה מתקדמת מאוד מהר. את חייבת לפרט ולפרט ועוד פעם- לפרט. את השמלה, את הכיבוד, את האנשים, את הריקודים… ממש הכל.
2. איך בפרק השני ג'סטין מנשק אותה בלילה? בקושי כתבת משהו על זה.
3. אני לא יודעת אם שמת לב, אבל השורות שלך מאוד קצרות. כל משפט כמעט מתחיל בדיבור. זהו אינו מבנה.
4. לגבי סימני הפיסוק שלך… עזרתי למישהו במייל על כמה בעיות שהערתי לו והוא ענה לי שככה הוא כותב וזה הרגל. וזה ממש לא נכון! אני מניחה שבאמת קשה לשנות הרגלים אבל באמת שזוהי כתיבה מאוד מוזרה (אין לי מילה אחרת) ומציקה בעיניים

קחי את דבריי לתשומך ליבך, אל תעלבי כי אני באה לתקן אותך. את מוזמנת לפנות אליי בכל שאלה.
אוהבת:)

05/07/2014 10:56
סיפורים נוספים שיעניינו אותך