לעמוד למול הגורל-פרק4-צ'נדלר

לצ'נדלר נשארה הבעת הבושה על הפנים אחרי שסטרה למייק.
מה פתאום ללא שום התראה היא סוטרת לו? אולי זה הגיע לו, אבל היא הייתה צריכה לעשות משהו אחר.
ניקיטה רק הודה לה. הוא נראה די דומה לה, ממש כמו תאום, היה לו שיער בלונדיני כהה וקצת ארוך. עיניים ירוקות, ממש כמו דשא ונמשים כהים על העור החיוור שלו. הוא לבש סווטשרט כחול ומכנס ג'ינס תואם. לפי דעתה של צ'נדלר הוא היה קטן ממנה בשלוש מידות.
"למה עשית את זה? בחייכם אנשים!" רטן מייק. צ'נדלר רק שלחה לעברו פרצוף זועף.
ניקיטה פנה לאחת המיטות ושלף מתחתיה מזוודה קטנה ושחורה. הוא פתח אותה, אבל זו לא הייתה סתם מזוודה, היא הייתה מלאה בשיקויים ומבחנות מכל הסוגים, כלי מדידה ואפילו כלי נשק.
ניקיטה שלף בקבוקון בושם צהוב והתיז קצת מן הנוזל שבתוכו על מייק. היה לו ריח יסמין מעורבב עם ג'ינג'ר ו…פיצה?!
"מה זה יעשה לו?" שאלה אליסיה. "שום דבר, רק שימחקו לו כמה דברים לא נחוצים מהראש."
מייק התנער וחזר למציאות. "אז- מה קורה אחוקים?"
קונואה הרים גבה. "אחוקים?"
"כן, אתה יודע אחי, כינוי, משהו שחברים ממציאים אחד לשני…"
"בסדר…"
"אני ממש לא חברה ואפילו ידידה שלך," התערבה אליסיה. "אני יודע שאת משקרת…." הצהיר מייק.
"אני שונאת את הכוח הזה שלך!" אליסיה קמצה אגרופים, "וגם אותך!"
"תפסיקו!" צעקה צ'נדלר, "אלימות לא תעזור בכלום!"