החיים שלי כבר לא אותם חיים מהרגע שפגשתי אותך פרקים 19+20 [פרק כפול]

נקודת מבט פריאל
"היה לי ממש כיף" דניאל אמר וחייך אליי,עמדנו בפתח הבית שלי.
"גם לי,תודה רבה" אמרתי והחזרתי לו חיוך.
"לילה טוב" אמר דניאל ונתן לי נשיקה קטנה על הלחי.
"לילה טוב" עניתי לו חזרה.
נכנסתי הביתה ,הבית היה חשוך,הדלקתי את האור בסלון, ונכנסתי למטבח והנחתי את המפתחות שלי.
"מתי?" שאלתי. אבל הוא לא ענה. כנראה שהוא במסיבה.
לקחתי הפלאפון שלי וחייגתי למתן,אבל הפלאפון שלו לא זמין, ואז כבר התחלתי לדאוג.
שלחתי הודעה לפאר כי ידעתי שהיא במסיבה, ויכול להיות שמתן שם.
'היי פרי,אני לא אגיע למסיבה בסוף.חזרנו מאוחר ואני עייפה אני אדבר איתך כבר מחר, תגידי אח שלי נמצא במסיבה?' שלחתי.
'אוקיי יפה שלי..מקווה שנהנית,וכנראה שהוא כאן' פאר שלחה לי חזרה.
עליתי לחדר שלי והחלפתי בגדים הייתי כל כך עייפה שרק נשכבתי במיטה שלי ונרדמתי.

נקודת מבט פאר
אחרי ההודעה שפריאל שלחה לי לא יכולתי להפסיק לחשוב על מתן,כל כך הרבה שאלות עלו במחשבותיי.
למה הוא משקר לפריאל ואומר לה שהוא נמצא במסיבה ולליאור הוא אומר שהוא בבית,לא מרגיש טוב?
מה הוא מסתיר? ולמה אני בכלל דואגת לו?
"אחותי את באה לרקוד?" שאלה לינור,וקטעה לי את המחשבות.
"לא,אולי עוד מעט.תגידי ראית את ליאור?" שאלתי.
"כן שם ליד הבר" אמרה לינור והצביעה על הבר.
"אוח..כמה צפוי ,תודה סיס" אמרתי ונתתי לה חיבוק.
הלכתי לכיון הבר,לליאור.
"ליאורי?" שאלתי.
"אוו הינה אחותי המהממת,פריאל אלקיים!!" הוא אמר ומחא כפיים.
"ליאורי אתה שיכור?" שאלתי.
הוא הסתכל עליי וצחק.
אז כבר הבנתי את התשובה לבד.
"אני הולכת הביתה" אמרתי לליאור.
"אחותי רק באנו" הוא אמר.ולקח מהברמן עוד כוסית.
"אז אני מבינה שאתה נשאר פה" אמרתי.
נתתי לו נשיקה קטנה על הלחי ויצאתי…
'סיסוש, אני הולכת הביתה.אני לא כל כך מרגישה טוב,תשמרי על ליאור בשבילי שלא יעשה שטויות' שלחתי ללינור.
'סבבה אחותי,תרגישי טוב..' לינור שלחה לי חזרה.
יצאתי מהבית של רומי משאירה את ליאור במסיבה שיכור,הוצאתי את הפלאפון שלי להתקשר לדימיטרי אבל בסוף החזרתי אותו לתיק.
החלטתי ללכת הביתה ברגל…

נקודת מבט מתן
הגעתי לפארק,ישבתי עם כמה חברים מהשכונה ועוד כמה בנות חוץ מאיתנו לא היה שם אף אחד, שתינו והשתכרנו כאילו אין מחר.
לא רציתי לזכור כלום מהיום הזה,לא רציתי לראות אף אחד,שלא לדבר על לחזור הביתה.
כבר הבנתי שאת הכסף אני לא אשיג,אז מה שאומר שנשארו לי עוד שישה ימים לחיות,אז למה לא לנצל אותם.
ישבתי על הספסל והתיישבה עליי איזו אחת,אני אפילו לא זוכר איך קוראים לה.
"אתה זה לא מתן מרציאנו?" היא שאלה וליטפה את הלחי שלי.
"בכבודו ובעצמו" אמרתי.
"אני מעריצה שלך" היא אמרה בקול הצפצפני שלה.
"וואלה? יפה לך יש לך טעם טוב.." אמרתי ומילאתי לי עוד כוס אלכוהול.
"מה קרה לך בפנים?" היא שאלה ונגעה איפה שקיבלתי את הבוקס מהעוזר של בן חיים.
"סתם הסתבכתי עם איזה מאפיונר שאני חייב לו הרבה" אמרתי,באותו רגע אני לא יודע מה עבר עליי,כנראה שהאלכוהול התחיל להשפיע וכבר לא הייתה לי שליטה על מה שאני אומר.
"וואו מה אתה אומר" היא אמרה.
ואז הבנתי שהייתי צריך להשתיק אותה שלא תדבר על זה יותר מידי,אז קירבתי אותה אליי ונישקתי אותה, והיא זרמה עם הנשיקה.
טוב איך לא? בכל זאת אני מתן מרציאנו וכל אחת חולמת על נשיקה איתי.
ואז הנשיקה הפכה להיות יותר,ויותר סוערת.

חזרה לנקודת מבט של פאר
התחלתי ללכת הביתה ,לא יודעת מה חשבתי לעצמי שהחלטתי ללכת הביתה ברגל ועוד לבד בחושך.
הוצאתי את הפלאפון שלי מהתיק כדי לחייג לדימטרי אבל בסוף התחרטתי והחזרתי אותו לתיק.
"פאר כבר עברת חצי דרך,זה אומר שנשארה עוד חצי" אמרתי לעצמי בעידוד.
הגעתי לפארק והתחלתי ללכת…
הלב שלי התחיל לדפוק כל כך חזק,והידיים שלי התחילו לרעוד,רק התפללתי לעבור את הפארק ולהגיע הביתה בשלום.
הפארק היה חשוך ושומם,ריק מנפש חיה,התחלתי להתקדם וללכת בתוך הפארק..
ואז נשמעה מוזיקה רועשת לאורך הפארק,המשכתי ללכת וראיתי חבורת נערים שיכורים.
ומאותו רגע הפחד שלי רק התגבר,פחדתי מהם,פחדתי שאיזה אחד מהם יתקרב אליי ויעשה לי משהו.
ניסיתי ללכת כמה שיותר בשקט לידם,שלא ישימו לב אליי.אבל העקבים שלי הרעישו ואי אפשר להתעלם מהרעש שהעקבים שלי עשו.
המשכתי ללכת והתקרבתי לחבורת נערים האלה,ואז איזה אחד מהם שהיה ממש שיכור נעמד מולי חסם לי את המעבר.חדתי להסתכל עליו בעיניים,פחדתי ממנו אבל בסוף הסתכלתי עליו וראיתי את מתן?

חזרה לנקודת מבט מתן
המשכתי להתנשק עם אותה אחת,ואז פתאום שמעתי רעש מעצבן,רעש של עקבים.
הפסקתי את הנשיקה עם ההיא,שאפילו אין לי מושג איך קוראים לה,אבל מי יזכור משהו ממה שקרה כאן מחר בבוקר.
קמתי מהספסל שישבתי עליו והקמתי ממני את ההיא.
ראיתי מטושטש,והנדנדתי מצד לצד, ראיתי מישהי עם שמלה שחורה קצרצרה נעמדת מולי מפוחדת.
לא יכולתי לראות בבירור מי זאת אבל מה שבטוח היא הייתה מוכרת לי.
היא התחילה להתקרב אליי.
"מה זה מתן מה קרה לך?" היא שאלה ונגע במכה שהייתה ליד העין שלי.
זיהיתי את הקול שלה,אבל לא יכולתי לראות כל כך טוב מי זאת.
רק צחקתי והנדנדתי מצד לצד כשהבקבוק אלכוהול בידי.
היא לקחה מידי את הבקבוק.
"היי מה את עושה?" שאלתי עצבני.
ואז היא משכה בידי.
"לוקחת אותך הביתה" היא ענתה.
"הביתה? אין לי בית" אמרתי והצחקתי.
היא לא התייחסה ומשכה אותי איתה.

נקודת מבט פאר
לקחתי מידו של מתן את בקבוק האלכוהול.
"מה את עושה?" הוא שאל בטון עצבני, שהתחיל קצת להפחיד אותי האמת…
"לוקחת אותך הביתה" עניתי,ותפסתי את ידו ולקחתי אותו איתי לבית שלי.
כל הדרך הוא התנדנד מצד לצד וצחק. הוא היה ממש שיכור.
נכנסתי הביתה…
"ליאור?" צעקתי.
אבל הוא לא ענה כנראה שהוא עוד במסיבה.
הסתכלתי בשעון שהיה תלוי במטבח וראיתי שהשעה הייתה 0:45
לקחתי את מתן והכנסתי אותו למקלחת.
"היי חמודה לאן הולכים?" הוא שאל.
"למקלחת" אמרתי והכנסתי אותו למקלחת.
"אני לא חושב שעוד הגענו לשלב כזה ביחסים בינינו" הוא אמר וצחק.
"תשתוק כבר" אמרתי ודחפתי אותו למקלחת.
הדלקתי את המים.
"כוסאמק זה קר!" מתן צעק.
"חכה כאן אל תזוז" אמרתי למתן.
נכנסתי לחדר של ליאור,פתחתי את הארון שלו ולקחתי מכנס וחולצה.
"קח תתלבש" נתתי למתן את הבגדים ויצאתי.

נקודת מבט מתן
הילדה שלקחה אותי מהפארק שהכניסה אותי לבית שלה,שהאמת היה לי ממש מוכר.
היא הכניסה אותי למקלחת ולפני שהפסקתי להבין מה קורה זרם של מים קרים הרטיבו את כולי.
"זה קר!!!!" צעקתי.
"חכה כאן" היא אמרה ויצאה.
ואז היא חזרה עם בגדים "תלבש אותם" היא אמרה ויצאה.
ירדתי לקומה שנייה שאני לובש את הבגדים שהיא הביאה לי,
"קח תשתה" היא אמרה והביאה לי כוס מים.
"תודה" אמרתי וחייכתי אליה,היא החזירה לי חיוך.
ואז פתאום הרגשתי את האלכוהול עולה לי
"אני חייב להקיא" אמרתי ורצתי לשירותים.
הקאתי בשירותים והיא הייתה מאחורי ליטפה לי את הגב.
"תודה פאר" אמרתי וחייכתי אליה. אז ככה קוראים לה,נזכרתי זאת פאר אחות של ליאור.
"אתה בסדר?" היא שאלה.
"כן" אמרתי.
ישבתי במטבח ושתיתי מים,ואז פאר חזרה עם ערכת עזרה ראשונה.
"צריך לטפל לך בפצע" היא אמרה.
הנהנתי להסכמה.
פאר התקרבה אליי עם הצמר גפן והחומר המחטא והניחה אותו על הפצע שלי.
"זה קצת יכאב" היא אמרה וחייכה אליי חיוך קטן.
הנהנתי להסכמה.
"אח!" פלטתי זעקת כאב, והסטתי את פניי הצידה.
"מצטערת,הזהרתי אותך שזה יכאב" היא אמרה.
היינו ממש קרובים אחד לשנייה,הבטתי עמוק בעינייה הכחולות הגדולות והיא הבטיה בעיניי.
התקרבתי אליה,והיא התקרבה אליי היינו ממש שניה מנשיקה..