לחיי אלפיים חמש עשרה- פרק 20

בערך שבועיים היה המשרד כולו בליחשושים, הכל כדי להסתיר דברים מג'ו. תמיד בתחילתו של חודש פברואר מגיע אירוע שכולנו מתכוננים אליו הרבה, וזה יום ההולדת של ג'ו. אנחנו תמיד בטלפונים סודיים עם אשתו, והיא גם יחד עם הילדים חושבים איפה להפתיע הפעם את ג'ו. גם התעשייה על הרגליים, המיוצגים, אנשי בידור אחרים. אין מישהו בתעשייה הזו שלא מכיר את ג'ו לנר.
כשהגיע היום הגדול כולנו התעסקנו בדברים רגילים. ג'ו הגיע עם זר על הראש שלו וכולנו איחלנו לו מזל טוב רגיל וחביב. הוא נתן לכולם משימות רגילות להיום, שלא היו רבות כי בדדרך כלל ביום ההולדת שלו הוא אוהב להקל עלינו, והוא השאיר אותי רגע במשרד אחרי שכולם הלכו. זה קורה בכל יום הולדת, הוא תמיד מספר לי מה המשפחה הכינה לו על הבוקר.
"בבוקר כל הסלון היה מקושט" הוא אמר לי בפנים חמימות, "וכל כך התרגשתי. הילדים כבר גדולים יותר, והקטן ביותר כתב באותיות עקומות בעברית מזל טוב אבא, ואני פשוט לא יכולתי להסתיר את דמעות ההתרגשות שלי. הוא בשנה הבאה יעלה לכיתה א', והוא כבר למד לכתוב כמה אותיות. חוץ מזה הם הכינו עוגה טעימה, והכל היה מלא ממתקים כאילו זה אחד מימי ההולדת של הילדים. אשתי אמרה לי שאת הברכה הגדולה היא תיתן לי בערב, אבל סיפרה שהיא מרגישה שהיא התעלתה על עצמה השנה, הילדים חיבקו אותי כל כך חזק.. הרבה זמן לא התרגשתי ככה". לא יכולתי להסתיר את כל ההתרגשות שהייתה לי. אחד הדברים שתמיד חשבתי שאהיה זה אמא להרבה ילדים, וההתרגשות לשמוע כמה הוא מאושר מכל מה שיש לו, מהילדים שלו, מאיך חוגגים לו. בעיניי, לא חשוב כמה המסיבה בערב תהיה מדהימה, האושר האמיתי זה האושר שבבית שלו, מה שהוא חווה בפרטיות על הבוקר. זה לא משנה שכולם מכירים אותו, הכי חשוב זה האהבה שיש לו מהמשפחה הקרובה שלו, ואת זה בכל שנה הוא מספר ובכל שנה אני מתרגשת. אני מרגישה שיש לי כבוד ענק לדעת מה קורה בבית הזה.
"אני באמת מאחלת לך את כל הטוב שבעולם" אמרתי לו בחיוך, "יש לי כבוד ענק להיות חלק מהמקום הזה, ואני שמחה על שנתת לי את ההזדמנות אז בעבר להיות פה, ולהפוך למה שאני בשביל המשרד הזה. זה המקום בשבילי ומאוד טוב לי פה, ואני מקווה שאתה יודע את זה" אמרתי לו בחיוך. הוא הנהן אליי בחיוך, עדיין אותו חיוך של התרגשות שהוא חווה בבוקר, ואמר שהוא מעריך אותי מאוד, את העבודה הקשה שאני משקיעה פה, ואת כל מה שאני נותנת למשרד.
"בכל מקרה" הוא אמר לי בסוף, "תיסעי היום לסטודיו של 'נעמה כספי' ותעשי רשימה של הקולקצייה החדשה. אחרי זה תעבירי את הרשימה פה למחשב ומבחינתי את משוחררת. אני אוהב להפגיש אותך עם המיוצגים עצמם, את כבר יודעת את זה". הנהנתי וקמתי ממקומי.
"בר" הוא קרא לי כשהייתי ליד הדלת, "רק דבר אחרון" הוא אמר לי בחיוך. הנהנתי אליו וחיכיתי שימשיך בדבריו. "איך לך ולכתב?" הוא שאל בחיוך גדול. צחקתי ואמרתי לו שהכל מצוין, שמאוד טוב לי איתו, וצחקתי על ההתעניינות שלו. אני יודעת שכבר זמן הוא רצה שאני אצליח לשלב בין העבודה לבין הזוגיות. יצאתי מחדרו מחויכת וצעדתי לכיוון השולחן שלי. לקחתי את התיק ואמרתי לבלה שאני יוצאת לכיוון הסטודיו של נעמה כספי, היא צריכה לדעת הכל.
בזמן הנסיעה צלצלתי לערן, אולי במקרה יהיו לו כמה דקות פנויות לדבר. הוא לא ענה לי, ככה שחשבתי שהוא עסוק במשהו חשוב שהוא לא יכול להתפנות ממנו, ובשבועיים האחרונים דיברנו לא מעט וגם נפגשנו פעמיים, כך שהכל בסדר וזה לא הכי דחוף לי לדבר. שמתי רדיו באוטו והאזנתי למוסיקה הנעימה, מרגיעה את עצמי קצת וחושבת על האירגונים האחרונים שצריכים להתבצע לקראת המסיבה בערב.
"הלו" אמרתי כשהטלפון צלצל ברכב.
"בר?" שאלו אותי. זיהיתי את קולה של האישה. זו הייתה אשתו של ג'ו. היא התקשרה כדי לדעת אם יש דברים נוספים שצריך לסדר, ואמרתי לה שהכל מאורגן, שהכל מוסתר מג'ו ושהיא רק צריכה להגיע למסעדה בערב לארוחת ערב חגיגית. הילדים מגיעים לפתיחה ע"י אחת מאנשי המשרד, מישהי שהם כבר מכירים, וילכו בערך שעתיים אחר כך כי הם צעירים ויהיו עייפים. אנחנו בכוונה מתחילים את הכל בסביבות שבע וחצי, שמונה, כדי שהילדים יוכלו ליהנות וללכת בלי להרגיש שהם פספסו הכל. היא שוב אמרה לי כל הכבוד על האירגון וכך השיחה הסתיימה לה. מהמעט שיצא לי לדבר איתה, היא אישה מקסימה.
בסטודיו של נעמה כספי התלהבתי כמעט מכל בגד שהיא הראתה לי. היא שילבה מראה של אישה יומיומית במשרד ואישה שהולכת לאירוע חשוב בערב. כשהיא הציעה לי לקחת מתנה על עבודה טובה סירבתי, אני חייבת לסרב לדברים האלה, אסור לי לקבל מתנות. רק אמרתי לה שיש לה קולקצייה מקסימה ורשמתי כל פרט, כולל את מקורות ההשראה, כולל את הבגדים וההדפסים שהיא השתמשה בהם, זה דברים שאני תמיד צריכה לציין בשביל ג'ו, אחר כך הופכים את זה לכתבה טובה שמנוילנת לתוך התיק שלה. יש תיק לכל מיוצג.
"את מגיעה הערב?" שאלתי אותה בסיומם של הדברים. היא הנהנה אליי בחיוך וביקשה ממני רגע להישאר כדי לייעץ לה איזה שמלה ללבוש להערב. שתי השמלות הן כמובן שלה. בחרתי לה את זו שהייתה נראית טובה יותר, לפחות ניסיתי להסביר לה למה אני חושבת שהיא תתאים יותר לערב הזה. נפרדתי ממנה בחיוך ואמרתי שנתראה בערב, וחזרתי בחזרה למשרד של ג'ו עם הרבה חומר להעביר למחשב. הקולקצייה שלה, ובכלל העיצובים שלה, הם בין האהובים עליי ביותר שהחברה מייצגת. יש לי שלושה דגמים שלה בארון הפרטי שלי שקניתי בכסף של עמל רב, שום הנחת סלב.
כשחזרתי למשרד הונח לי פתק על השולחן, כל הפרטים לגביי הערב, רשימות המוזמנים שהשומרים יעמדו בכניסה ויבדקו. הוא יגלה ברגע שהוא יגיע לשם, אבל זה קורה כל שנה, והוא בשום שנה לא יודע לאן לוקחים אותו, לאיזה מסעדה או מקום. כולנו כבר רגילים לארגן לו את המסיבות האלה, והרוב ממומנות על ידי החברות או המקום שרוצה בכוונה לארח שם את המסיבה לכבוד ג'ו. אנחנו כמעט ולא מוציאים שקל.
אנחנו, האנשים המרכזיים של החברה, תמיד מנסים להפתיע את ג'ו במתנה מעניינת, אבל אנחנו אף פעם לא מצליחים. אנחנו מנסים לחשוב על רעיונות מקוריים אבל אף פעם אין לנו. אולי פעם אחת נצליח לקלוע ובגדול.
סיימתי כמה שיותר מהר להעביר את כל החומר על הקולקצייה של נעמה כספי ונסעתי הביתה כדי להתארגן. זה היה אירוע שהתקשורת לא מוזמנת אליו, גם לא אמורה כל כך לדעת עליו. הם תמיד יודעים עליו בדיעבד, שעה אחרי, ומפתיעים את כולם בערך שעה אחרי שזה מתחיל. התקשורת תמיד מגיעה מאוחר כי כולנו שומרים את זה בסוד, כי כולנו מפחדים שזה יגיע לג'ו. אפילו לערן לא סיפרתי מה קורה איתי היום בערב. אני כבר מחכה לראות את הפנים המופתעות שלו.
אחרי המקלחת לבשתי אוברול ארוך בצבע שחור, משהו מיוחד ומאוד אלגנטי. התאפרתי, הסתרקתי, הכנתי את עצמי לערב שכולו מלא שמחה. אני בדךר כלל גם מבלה קצת זמן עם הילדים, כי אני תמיד שמחה לראות אותם והם אותי, יש פעמים שהם באים לבקר במשרד ואני משחקת איתם. אני צריכה להיות פשוט אני בערב הזה, וסומכים עלינו שייצא ערב טוב. אני בטוחה שיהיה מוצלח. חוץ מזה, אני גם רואה את עמרי, שזו אמנם הפעם הראשונה שהוא נכנס לאירוע כמו זה, אבל כמיוצג החדש אין סיכוי שהוא לא יגיע. זה כבר סוגר את העניין שבטוח לא יהיה משעמם הערב.