חברה דמיונית-אמיתית

וואו הקטיבה שלך מאולה!!!
האברת את המשר כמו שצריך… אהבתי ממש! :)))

אני לו מבינה, למה הסיפור שלך מורקב מ17 שאלות? ולו הבנתי את הסופ של הסיפור,
הי בסופ דימיונית או אמיטיט?
אבל בקללי זה ממש יפה.

ולHarMazon, מסר קוטבים עם ס'.

קודם כל הבנות שהגיבו למעלה- שגיאות כתיב! שינו לב לזה! Stories3 את לא יכולהללהכיר למישהי אחרת שיש לה שגיאת כתיב כשלך יש הרבה יותר.
עכשיו לסיפור
את מדברת על מישהי שהיא קרובה אלייך נפשית אך לא פיזית נכון? שאת רק מדברת איתה בתוך סמסים או לא יודעת מה. את לא יכולה להיפגש איתה את לא יכולה לשמוע אותה צוחקת, כי אתן כל כך רחוקות אחת מהשנייה.
אני פירשתי את זה כך מפני שגם לי זה קורה. יש לי כמה חברות מאוד טובות מהאתר שאני פשוט לא מבינה איך אני יכולה לחיות שהן לא ליידי, תביני הן כל כך חשובות לי ואני פשוט לא יכולה להספק מהודעות. אני רוצה לצחוק ולהנות איתן הן כמו אחיות רק לא קרובות פיזית.
הכתיבה יפה מאוד, באמת. כתיבה לא חייבת להיות ספרותית כדי להיות יפה, היא לא חייבת להיות במשלב גבוה כדי להיות מכובדת. כתיבה זאת כתיבה, וכל מה שרשום בה הוא טוב. בעיקר שאת מדברת על משהו של עצמך- אף אחד לא יכול להעיר לך על כך מפני שזאת הכתיבה שלך!

שימו **
להכיר=להגיד
אני מתנצלת אני מהטלפון שלי והוא כל הזמן משנה לי את המילים….

כן גם אני פירשתי את זה ככה.
וגם לי זה קורה.

האמת שהחבר הלא בדיוק דמיוני שלי הוא טדי הדובי, אבל כשהוא לא איתי אני מדמיינת שאני מדברת איתו…
אני מכירה את התחושה הזאת שאת מתארת (בלי קשר לטדי) וכתבת ממש יפה :>

חבר דמיוני הוא אתה רק עם חיים אחרים.
אהבתי את הקטע.
לפעמים אני מדברת אל חתולים כמו מפגרת, "חבל שאתם לא מדברים, לא מבינים. כי אני בטוחה שיש לכם אישיות מעניינת."
ואכן, אני זקוקה לאנשים כאלו, שידברו איתי, יחבקו אותי והעיקר יבינו אותי.
במקום זה יש לי חתול וספרים שקראתי את כולם, בבית.
נו, טוב חפרתי מספיק.

ליזה, זה מקסים.
אני חושבת שדווקא בגלל ששאלת כל כך הרבה שאלות פה -ללא מענה- זה מה שגרם לעניין הקורא.
וכן, לעתים אנחנו רוצים להכיר מישהו ווירטואלי במציאות. ואת יכולה לחשוד שזה פדופיל מהחמאס שם, מאחורי המסך. אבל תמיד לדעת- שהוא נחמד :-)

אולי אתם תגידו שאני ילדה משונה, אבל מעולם לא קרה לי דבר שכזה ומעולם לא ייחלתי לאחד.
יש אנשים שאני שמחה מאוד שהכרתי, אבל גם זה לא לתמיד. ובכל מקרה הייתי יכולה לחיות בלעדיהם.
ובכלל, אנשים ממעיטים בערכם של חיבוקים כיום, ככה שגם עבורי אין להם יותר מדי ערך.

תודה על התגובות.
לוליטה, מבחינתי זה לא קטע ספרותי אלא התלוננות והוצאה אגרסיבית של מחשבות. הייתי מתלוננת לחברה במקום לכם, אבל יש לי רק אחת וזה [א] עליה ו[ב] אני מתלוננת לה יותר מדי בכל אופן.
מילים, כבר פגשתי אותה בעבר [מקום עם הרבה אנשים, שעות טובות, פלאפון עלי, נזהרתי וזה] ואני פשוט רוצה לפגוש אותה שוב כי זה היה לפני המון המון זמן. תכננו להיפגש שבוע הבא אבל בגלל הצבא היא בסוף לא יכולה, ואני ממש ממש התעצבתי אז כתבתי את כל זה.
סטינגרי, אני ממש אוהבת חיבוקים, ויש אנשים שאני נקשרת אליהם בצורה מיוחדת. אני לא חושבת שזה מוזר, אני באמת נקשרת בקלות ויש הרבה כאלה שלא.
כל השאר, סליחה שלא נתתי התייחסות אישית, תודה שהתייחסתם אל הפריקה.
ושוב אני חוזרת, מבחינתי זה לא קטע ספרותי. יש לי הגדרה ממ מוזרה לקטע ספרותי, אבל אם אני הדמות הראשית זה כבר לא סיור מבחינתי. זה קרוב מדי לחיים שלי.

זה בסדר, אני ילדה בדדה בלי קשר אלייך :)
פשוט יש אנשים שהם רק נפגשים פעם ראשונה בחיים שלהם ומתחבקים כאילו אחד מהם נופל אל מותו והשני חייב להציל אותו ממוות מלא ייסורים ומסוף העולם. זה קצת מצחיק לראות אותם למען האמת, אז אין לי יותר מדי תלונות :P

זה קטע ממש עוצמתי ומרגש אפילו שאני לא יודע במי מדובר-
אבל כנראה שזהו חידה של הכותב….
~5~