הפנמייה-פרק 10

נייט שם את ידו על גבי ודחף אותי פנימה,התיישבתי על הספה והוא התיישב ליידי.
שון ישב בספה לידינו והבלונדינית עם העיניים המלוכסנות התיישבה עליו.
על השולחן היה המון בקבוקי שתייה והמון פיצוחים וחטיפים.
כל הערב הם צחקו ושתו,המון,ואני ישבתי בשקט,לא שתיתי,לא דיברתי,פשוט הקשבתי וצחקתי מידי פעם,שון היה משוחרר יותר עם החברים שלו והוא שתה בלי הפסקה.
אחרי רבע שעה הרגשתי את ידו של נייט נוחתת על פנים ברכי,העפתי את היד שלו והוא החזיר אותה בחזרה, "תבחרי מקום לפעם הראשונה שלך" הוא לחש לי.
"אם רק תעז לגעת בי,אני אגרום לזה שהביצים שלך יצטערו שהן מחוברות לאידיוט כמוך!" צעקתי וקמתי מהספה,והצלחתי למשוך את כל תשומת הלב אלי,כרגיל.
שון העיף מעליו את הבלונדינית שהכניסה את היד שלה למכנסיים שלו ונעמד, "נייט,לא היא" שון אמר מאופק ועצבני.
נייט נעמד גם והניח את ידו על מותני, "ממתי שון עוצר אותי מלזיין בחורה?" הוא הסתכל עלי, "את כנראה משהו מיוחד אם שון מגן עליך" הוא אמר אבל ראיתי שזה לא מה שיעצור אותו,ניסיתי להעיף את ידו ממותני אבל הוא לא ויתר לי והשאיר אותה שם בכוח.
"נייט תפסיק כבר להתעסק עם אלה שלא רוצות אותך,יש מספיק שכן רוצות" אחד מהבנים,שמסתבר ששמו ליאל,החליט סוף סוף להראות נוכחות, בזמן שהבלונדינית השנייה ישבה ליידו ושיחקה בשערו.
"הוא יותר מידי שיכור כדי לחשוב בהיגיון" אמר אוראל,הבחור השלישי שהגיע איתם,אחרי שהוא אמר את זה שתי הבנים חזרו לדבר ולצחוק עם הבלונדיניות ששתיהן איתם עכשיו.
נעתי באי נוחות וחיכיתי שמישהו יוציא אותך מהמצב המביך הזה שנייט עומד ליידי ושם יד על המותן שלי,ושון עומד מולנו.
"זה לא מפריע לך נכון?" נייט שאל אותי והוריד את ידו את ישבני,עמדתי שם קפואה,ניסיתי להתנגד אבל לא הצלחתי,לא הצלחתי לזוז.
שון הוריד את עיניו וראה שידו של נייט על ישבני,מבטו התקשח והוא התקדם במהירות לעברנו,הוא תפס ביד של נייט, "תעוף מכאן,עכשיו" שון אמר בקול שקט אבל היה אפשר לשמוע את העצבים בקולו.
התחלתי לרעוד,אבל הפעם לא בגלל נייט,אלא בגלל שון,פחדתי ממנו,לא הכרתי את המבט הזה ואני בטוחה שאם לא הייתי מכירה הייתי מסתדרת מעולה.
נייט היה שיכור מידי כדי להקשיב למשהו ממה ששון אמר,במקום לענות לו הוא פרץ בצחוק.
"נייט אתה מתנהג כמו ילד בן 12,פשוט תעזוב אותה בשביל שון" ליאל ביקש,כנראה שהם מקשיבים לשיחה למרות כל הציחקוקים שלהם מאחורה.
"תעוף מכאן,אחרת אתה תמצא את האף שלך על הביצים שלך" שון איים עליו,כל מה שנייט עשה זה לצחוק ולהקשיב לשיחה בין כולם,הוא היה נראה אידיוט גמור.
"שון זה נייט!אתה יודע מה קרה לבן אדם האחרון שרבת איתו מכות,אתה רוצה שככה החבר הכי טוב שלך יגמור?" ליאל התקדם ועמד בין שון לנייט,בעוד שאני ממשיכה לרעוד,ואף אחד לא מבחין בזה.
"אנחנו הולכים,בוא נייט" ליאל תפס בזרועו ומשך אותו אל היציאה,הבלנדיניות ואוראל הלכו אחריהם,כולם מסתכלים עליי,והם נראים עצבניים.
שון נעל את הדלת,התקדם לספה והתיישב עליה,הוא לקח בקבוק אלכוהול בידו ושתה כל פעם קצת,בוהה בשום דבר.
"הייתי יכולה להסתדר לבד" אמרתי בטון תוקף אך הקול שלי עדין רעד,העברתי את משקלי מרגל לרגל,מחכה שיתן לי תשומת לב.
"למה עשית את זה?" שאלתי כשהוא לא ענה לי,משתוקקת לשבת ליידו ולהרגיש אותו,ובאותו זמן עדין רועדת ומפחדת ממנו.
"בשביל אבא שלך,חוץ מזה אני שונא שלא מקשיבים לי" הוא אמר בלי להסתכל עלי,ממשיך לבהות בריק.
"אל תשקר לי.." ניסתי להסוות את קולי הרועד ללא הצלחה,עדין ראיתי בראשי את המבט המרתיע של שון,אני מניחה שאם לא הייתי מפחדת כל כך הייתי אומרת משהו כמו 'כי כל העולם סובב סביבך?'
אבל זה לא המקרה.
שון הניח את הבקבוק על השולחן קם מהספה והתקדם אלי,כל צעד שהוא עשה אלי אני התקדמתי אחורה עד שנתקעתי בקיר,הוא התקרב אלי עד שהגוף שלו נגע בשלי,והרחתי את ריח נשימות האלכוהול שלו,הוא הניח את שתי ידיו על הקיר,כל יד בצד אחר של ראשי.
הוא הבחין בגופי הרועד ומבטו התרככך, "אני מפחיד אותך?"שאל.
בלעתי את רוקי "אתה חיי בסרט".
הוא התקדם לשולחן ולקח את הבקבוק,שאחרי שלגם ממנו,תכולתו נשפכה על חולצתו.
"שיט" אמר והוריד את החולצה,הוא זרק אותה לפתח הדלת של השירותים,וכמו כל נערה מתבגרת הייתי חייבת להסתכל על השרירים שלו.
נשכתי את שפתי התחתונה,ושון כמובן קלט שאני בוהה בו, "אלוהים נואל תפסיקי להסתכל עלי ככה,זה לא יגמר טוב בסוף".
"מצטערת" אמרתי במהירות והסרתי את מבטי ממנו.
לאט לאט בלי ששמתי לב בכך הפסקתי לרעוד ולפחד,וחזרתי להרגיש בטוחה עם שון.
התקדמתי לכיוון הטלוויזיה ואחזתי בקופסה שהייתה מלאה בדיסקים של סרטים.
"מה את עושה?" שון שאל.
היו שם המון סרטים שלא הכרתי,עד שמצאתי שם מוכר, "ידידים פלוס",הוצאתי את הדיסק מהעטיפה והראיתי אותו לשון, "הרסתי לך את הערב,אז בוא נראה סרט" משכתי בכתפיי והמשכתי, "חוץ מזה סרינה אמרה לי שזה סרט טוב ואני חייבת לראות אותו".
שון חייך והתקדם לעברי, הוא חטף את הדיסק מידי "תשבי".
התיישבתי והוא הפעיל את הסרט,הוא לקח כמה חטיפים ופיצוחים מהמטבח והניח אותם על השולחן,בנוסף לאלו שהיו,וידו השנייה החזיק בקבוק אלכוהול.
חטפתי את הבקבוק מידו ושתיתי,בחיי שהמקום הזה מדרדר אותי,ואני פה רק כמה ימים!
"תודה על ההצעה" אמרתי לשון בציניות.
שון צחק וחזרנו לראות את הסרט.
אבל אני לא הצלחתי להתרכז,חשבתי רק על זה ששון יותר משוחרר שהוא שותה,על כמה שהוא חתיך,ועל איך שהלב שלי דופק עכשיו רק ממגע קל של זרועותינו.
מהר מאוד הגיעו קטעים שאם הייתי רואה אותם לבד הייתי פחות מובכת,נעתי באי נעימות ואני די בטוחה ששון שם לב לזה.