למה, אמא? למה? – שיר על החטופים.
שבועיים שאת כבר לא יודעת אמא,
שבועיים שאת בוכה אמא.
שבועיים שחיכית למידע כלשהו,
אמא.
בטח לא ציפית לזה, אה אמא?
כן אמא.
כן.
אני מת.
לא יודע בדיוק כמה זמן,
אמא.
לא יודע בדיוק למה אמא.
את יודעת?
אני רק יודע שעלינו על הטרמפ,
כהרגלנו.
אני יודע שהם התחילו לצעוק עלינו פתאום.
אני זוכר שהבנו פתאום שאין דרך חזרה.
אני יודע שהם רצחו אותנו.
אותי.
אני יודע שהם רצחו אותי, אמא.
אני לא יודע אבל למה.
למה אמא?
לא עשינו להם דבר, רק ביקשנו טרמפ.
רק רציתי לחזור אלייך אמא.
רק רציתי להגיע הביתה ולאכול מהקציצות שלך,
הקציצות ברוטב שתמיד מחכות לי כשאני חוזר מהישיבה.
בטרמפ.
רק רציתי לחזור הביתה.
לא רציתי להיחטף.
לא רציתי למות.
לא.
אבל עכשיו אני מת, ואני רוצה לדעת למה.
אז למה, אמא?
למה?
תגובות (12)
אני יאמין בשלום כשתהיה לי סיבה..בינתיים רק מרגישים כאילו מתחילה עוד אינטיפאדה
*אאמין. סורי גרמר נאצית.
כבר התחילה אינטיפאדה שלישית הם אמרו את זה. אני לא מאמינה פשוט בשלום עם אומה שלא בשלום עם עצמה.
אין שלום וגם לא תהיה שלום צריך להתעורר למציאות ערבים שונאים אותנו ואנחנו שונאים אותם .
בחיים לא יהיה פתרון עד שהיה רוגע ושוב פעם התחיל הרקטות בדרום בחיים זה לא יפסק זה ימשיך לכל החיים .
מה שצריך זה פשוט לקוות לטוב !!
יהיה*
אני לא מאמינה ואני איתך בזה אני רוצה שהם יסתלקו מאדמותינו ויעזבו אני רוצה שיספחו את אדמותינו אני רוצה שהמלחמה הארורה הזו תסתיים כאן כשאנחנו מנצחים!! אני רוצה לדעת שכל הקורבנות וכל הדם שנשפך של אחיינו ואחיותנו לא יהיה לחינם אני יהודייה ואני גאה בזה והתגאה לעולם!!
כל פעם שהמדינה הזאת חושבת לכשות שלום עם חיות האדם האלו אנחנו מקבלים חרא הם מקבלים מחבלים לממש את מזימות מלאות הדם שלהם ועוד שטחים שהם יכולים להיות קרובים יותר לשגר טילים לעברנו אז למה? למה שנרצה בשלום אם זה לא הדדי? למה שנרצה בשלום אם חיות האדם האלו ממשיכים לרצוח תינוקות שלא ידעו טעם חטא?
אני איתך!
לנסות*
השיר כתוב די גרוע. המסר חזק והרעיון של הכתיבה מצד אחד המתים מזעזע (בקטע טוב).
אני במצב רוח רע בגלל החדשות אז אין לי כוח לפרט על הבעיות בטקסט. רק הערה אחת- השם של השיר ממש לא טוב.
אני מאמינה בשלום. אני לא מאמינה בשלום עם ערבים. אני לא מאמינה בטיפשות והתכחשות לעובדות חיות. או במקרה שלנו- מתות.
כן אני יודעת שהכתיבה יצאה ממש גרועה, אני לא במצב של כתיבה ספרותית עכשיו.
מבינה אותך לגמרי.
אוף אני קראתי עם דמעות בעיניים