במסתור פרק 3

נכנסתי לחדר שלי טרקתי את הדלת מאחורי נשכבתי על מיתתי והתחלתי לבכות על הכרית,
אבא שלי היה האדם היחיד שהבין אותי ותמיד התחשב במצב, אם אמא שלי אף פעם לא היה לי קשר טוב, מאז שאחותי הגדולה עזבה את הבית ואחותי השנייה נכנסה לבגרויות אני צריכה לעשות הכל בבית ואמא שלי תמיד מכריחה אותי, אני לא יודעת איך להתמודד אם כל מה שקרה היום הרגשתי שזה היום הכי רע שהיה לי איי פעם. לפתע שמעתי את פעמון הדלת מצלצל אמא פתחה ואמרה "כן כן זה קשה מה לעשות לא אני לא חושבת שזה קשור, כן כן אני יודעת אבל זה מעגל החיים, לא הבנתי איך זה כל כך קל לה ואז לרגע חשבתי לאמא שלי יש ג'יפ שחור והג'יפ השחור נסע לכיוון הבית שלנו הוא ידע את הטלפון שלי, אבל לא לא אין מצב שזו היא!!
היא לא הייתה עושה דברים כאלה ולא הייתה הורגת את אבא שלי, אבל איך היא לוקחת את זה כל כך בקלות?!?!?, ואז יצאתי מהחדר רציתי להיות אם כולם למטה כדי להתעודד כשבאתי לרדת נזכרתי שהשארתי משהו בחדר של ההורים שלי, נכנסתי ואז שמעתי מין זעקות חלשות, היה נראה לי שזה מחדר הארונות פתחתי אותו וראית את בעלה של אחותי שוכב שם כמעט חסר הקרה קשור, לא ידעתי מזה אומר. שהוא הרוצח אז אמא שלי כלאה אותו? או שאמא שלי רצחה את אבא שלי וכלאה אותו?, אבל ידעתי שזה מישהו מבפנים, ברגע שבאתי לפתוח לו את הפה הוא עצם עיניים ולא הגיב בדקתי לו דופק עוד היה לו. הוא עשה לי מין סימון מוזר אם היד ואם רגליו דחף אותי החוצה ולחש אל תגידי לאף אחד על כלום ממה שקרה כאן את לא יודעת את כל הפרטים, הוא סגר את החדר ארונות ושתק כי הבין שמישהו יודע מה קורה כאן, נעמדתי מחוץ לחדר ארונות ולא ידעתי מה לעשות ראיתי שהמקלחת של ההורים של פתוחה ויש סרט שמסמן שאין כניסה, כמובן שהתעלמתי ממנו ונכנסתי לשם. ואז ראיתי בתוך החדר שהאמבטיה עוד מלאה במים טיפה אדומים וליד יש כתם דם ענקי, הבנתי שזה המקום כמעט התחלתי לבכות כשלפתע אמא שלי נכנסה "הנה את, ראיתי שהדלת של החדר שלך פתוחה ולא היה שם אף אחד אל תעסי את זה בימים כאלה!" אמרה, עניתי לה בסדר ויצאנו כל הדרך במדרגות שתקנו כאילו הירידה הייתה לאבדון נהייתי כבדה ואז הגענו למטה אלינור התקפלה ובכתה כמו מטורפת על אלמוג לא הבנתי הריי לפני שעליתי בקושי דמעה אחת הייתה בעיניה, "מה קרה לך אלינור?!?!" שאלתי "גם אבא מת וגם בובי שלי( ככה היא קוראת לבעלה) נעלם" ענתה כשמחנק בגרונה, פתאום שמענו ירייה נבהלנו כולנו קפצנו על הספה כמו ילדות בנות חמש וסמנו לב שאמא כבר לא לידנו, ואז אמרה אלינור בעצבים "זהו זה חייב לשים לזה סוף אני הולכת לבדוק מי זה!!"