מלאך ושטן- פרק 4-

פרק 4-
מנקודת המבט של איתי-
נכנסתי לכיתה בזמן, גאה בעצמי. חברה של אלינור ישבה במקום שלי, ושתיהן צחקו.
״עופי לי מהמקום״ אמרתי לבחורה.
״בהצלחה״ היא אמרה לאלינור והלכה משם. אלינור הסתכלה עליי והסתובבה לכיוון של המורה.
״לא ידעתי שאת יודעת לחייך״ אמרתי והתיישבתי.
״לא ידעתי שאתה יודע לדבר ברוגע״ היא אמרה.
״אשכנזייה״ מלמלתי ונאנחתי.
״דפוק״ היא החזירה. הסתכלתי עליה.
״איך קראת לי?״ שאלתי והתקרבתי אליה.
״אתה מוכן להתרחק?״ היא שאלה בעצבנות והזיזה אותי ממנה. הסתכלתי על היד שלה, שמיד חזרה לאזור שלה.
״אז מה, יש לך אח בקרבי?״ שאלתי.
״לא״ היא ענתה.
״אז מי היה ההוא שאסף אותך?״ שאלתי.
״לא עניינך״ היא מלמלה. הסתכלתי עליה. יוצאת עם חייל? זה מפתיע.
״יפה יפה״ מלמלתי והסתכלתי קדימה.
״איתי״ מאיה קראה לי. הסתכלתי הצידה.
״אה?״
״אתה בא היום למסיבה?״ היא שאלה.
״אם יהיה לי כוח״ אמרתי.
״תבוא״ היא אמרה בחיוך והרימה גבה.
״נראה״ אמרתי, וחזרתי להסתכל קדימה.
״איתי, למה אתה לא כותב?״ רונית שאלה.
״אני מעדיף להקשיב לך, אלה שכותבים ישכחו את זה כשתפסיקי לדבר״ אמרתי. היא חייכה.
״מקובל עליי״ היא אמרה בחיוך והמשיכה לדבר. מורות כאלה קלות.
״לא ייאמן איך שכל המורות קונות את מה שאתה אומר״ אלינור אמרה ונשענה אחורה כשרונית סיימה לדבר. חייכתי.
״לא רק המורות״ אמרתי והסתכלתי עליה. היא חייכה, גלגלה עיניים וחזרה לכתוב. היא חייכה? יפה איתי, הצלחת.

״היי רונית, אני צריכה את איתי שנייה״ נעמי המנהלת נכנסה.
״אהלן נעמי!״ אמרתי בחיוך ונעמדתי.
״בוא החוצה״ היא אמרה.
״ביוש רונית״ אמרתי בחיוך ויצאתי החוצה.
״תפסיק להתחצף איתי, זה לא הולם אותך״ נעמי אמרה כשיצאתי.
״אני לא מתחצף, פשוט מנומס״ אמרתי בחיוך תמים.
״רציתי לשאול אותך איך בלימודים״ היא אמרה.
״פחדתי שאתה לא מסתדר ומפריע למורות, אבל כשנכנסתי ראיתי אותך יושב בשקט ומקשיב. אני מאוד גאה בך״ היא אמרה בחיוך. חייכתי וגירדתי בראש. איך זה קרה?
״אני מאוד שמחה שאתה יושב ליד אלינור. בחורה רצינית, מצטיינת.. זה טוב לך״ היא אמרה.
״כן, היא אחלה״ אמרתי.
״יופי, רק תמשיך להתרכז בשיעור״ היא אמרה בחיוך וסימנה לי לחזור.
״תודה נעמי״ אמרתי לה בשקט.
״המנהלת בשבילך״ היא קרצה לי ופתחה לי את הדלת. הנהנתי בחיוך ונכנסתי בחזרה לכיתה.

הברזתי מהשעתיים האחרונות. יותר נכון להגיד שהגעתי לחמש שעות הראשונות. תמיד טוב להסתכל על הצד החיובי.
התקדמתי לשער, וראיתי את החייל של אלינור עומד בשער. זה יהיה מעניין.
״מחפש מישהי?״ שאלתי אותו ואמרתי צהריים טובים למנשה השומר.
״אלינור גרינברג, מכיר?״ החייל שאל אותי.
״ועוד איך מכיר״ אמרתי בחיוך ויצאתי מהבית ספר.
״מה לך ולה?״ שאלתי. הוא הסתכל עליי.
״אני החבר שלה״ הוא אמר, ראיתי שהוא מתחיל להתעצבן. פתחתי עיניים.
״חבר, היא אף פעם לא סיפרה לי. מצטער אחי, לא ידעתי״ אמרתי והתקדמתי לאופנוע שלי, מתאפק לא לצחוק. יש כאלה שכל כך דורש לעבוד עליהם יא אללה
״ילד, בוא שנייה!״ הוא קרא לי. הסתובבתי אליו.
״מה אתה קשור אליה?״ הוא שאל.
״רק בלילה אני קשור אליה״ אמרתי ושמתי עליי קסדה, ועפתי משם.
מלך העולם אני

מנקודת המבט של אלינור-
יותם התקשר אליי בהפסקה. אמרתי לכולן שהלכתי לשירותים והלכתי לענות לו.
״היי״ אמרתי. חיכיתי לשמוע את הקול שלו. הבערך דייט שלנו לא הסתיים כלכך טוב והרגשתי רע עם זה.
״היי״ הוא אמר.
״הכל בסדר?״ שאלתי, שומעת משהו מוזר בנימת קול שלו.
״תגידי, יש לך מישהו?״ הוא שאל במהירות.
״מה זאת השאלה הזאת?״ שאלתי בחיוך.
״זה אומר שכן?״
״לא, אין לי״ עניתי. ״למה אתה שואל?״ שאלתי.
״הייתי אצלך בבית ספר״ הוא אמר.
״נו״ זירזתי אותו והתיישבתי, מכווצת את הגבות. אני תמיד ככה כשאני מסוקרנת.
״היה איזה בחור שהופתע שאמרתי לו שאני החבר שלך, ודי אמר לי ששכבתם כמה פעמים..״
״מה?!״ הרמתי את הקול בתדהמה. לא יודעת מה יותר מפתיע אותי. מה שהבחור אמר או זה שיותם אמר שהוא החבר שלי.
״מי זה היה?״ שאלתי. מה שהבחור אמר, ללא ספק, הפתיע אותי יותר.
״לא מכיר. הוא היה בחוץ כשאספתי אותך שבוע שעבר״ הוא אמר.
אוי.
אני ארצח אותו.
״זה סתם ילד מטומטם ודפוק שחושב שהוא מצחיק״ אמרתי בעצבנות, מוציאה את כל עצבים שלי במשפט אחד. הוא נאנח.
״את לא מבינה כמה אני מאושר שאמרת את זה״ הוא מלמל. הסמקתי וחייכתי. הצלצול הפריע לי להמשיך לדבר איתו.
״אני אדבר איתך יותר מאוחר, אוקיי?״ אמרתי.
״אוקיי״ הוא ענה.
״ביי״ אמרתי בחיוך.
״ביי״ הוא ענה, וניתקתי את השיחה. נשמתי עמוק והתקדמתי לכיתה.

מנקודת המבט של איתי-
נכנסתי לכיתה על הבוקר, וראיתי את אלינור מסתכלת עליי בעצבנות. אז החייל החמוד שלה קינא.
״למה אתה כזה דוחה?״ היא שאלה כשהתיישבתי.
״בוקר טוב איתי, איך עבר עליך הסוף שבוע?״ אמרתי.
״אתה חושב שאתה מצחיק, אבל אתה כל כך לא״ היא מלמלה בכעס. הסתכלתי עליה.
״החייל עשה לך סצנה?״ שאלתי בחיוך.
״באיזו זכות אתה מדבר איתו בכלל?״
״הוא שאל אם אני מכיר אותך״ הרמתי את הקול, שתתחיל להירגע הסנובית הזאת.
״יופי״ היא מלמלה והסתכלה על המורה. הסתכלתי עליה בעצבנות.
״יאללה מה את בוכה, צחקתי איתו״ אמרתי.
״תתרחק מחברים שלי, אוקיי?״ היא אמרה בעצבנות.
״לא נוגע בהם עם עיפרון״ אמרתי והחזקתי את העיפרון שלה.
״זה עט״ היא אמרה ולקחה לי את זה מהיד.
״תפסיקי להתנשא מפגרת״ אמרתי בעצבנות.
״תפסיק להציק לי״ היא אמרה. העיניים שלה נצצו. טוב איתי, פה להפסיק.
״אוקיי״ מלמלתי והסתכלתי על המורה.