תהיות
הרבה אנרגיה נשפכת מתוך מעמקיי ליבי למען האחד שיהיה שלי.
אני מסתכלת סביב והנה אחד, אבל רגע יש גם עוד אחד. מה אני רוצה בכלל?
מתנהגת כאילו אני זו לא היא, כשהיא זו בעצם אני.
זוגות, יחידים, הולכים סביב. ואני יחידה.
לא מתווה לעצמי דרך ברורה, לעבר המקום האחר שידוע כי הוא עדיף יותר.
אתמול היו שניים, ומה עכשיו אני לא יודעת.
כל פעם שצץ אחד, כולם עולים יחדיו, ולמה האנרגיות הולכות לשם. תחזרו אליי, תשקו אותי בשמחה כרווקה או שתביאו לי את האחד האמיתי שבו אתאהב.
יכול להיות שכבר הכרתי אותו, אבל עד שאני אכיר בו ייקח זמן.
אוהבת, לא אוהבת, אוהבת.
כן, אהבה היא גדולה ומפוזרת, לא ברורה, לא מוגדרת.
יש כאלה שחיפשו נוסחא ובסוף מצאו, מצאו את הדטרמניזם בדבר הכי לא נתון לביקורת שקיים, ונוגע, פוגע בכולנו.
תגובות (0)