♥ I Love you -פרק 3-

פרק 3:

(נקודת מבט ירדן)

כיביתי את הטלוויזיה והחזקתי את השלט ביד מאחורי גבי.
"למה?!" קרא אסף גם כן בכעס ועבר לשבת ליד אילאי
"ככה!" עניתי באותו טון "בואו תעזרו לי לשטוף את הבית" ביקשתי
"כן המפקדת" שניהם נעמדו והצדיעו לי "אקה" הם אמרו ומיד לאחר מכן התגלגלו מצחוק.
עם כל העצב שההורים שלי ושל אילאי נהרגו אנחנו מנסים עדיין לשמוח ולצחוק כמה שאפשר…
"המפקדת אקה, אה?" אמרתי והתיישבתי על הספה "אין בעיה ,תשטפו לבד את הבית" אני יודעת שעכשיו הם לא יעזו לעצבן אותי.
"לא ,לא ,לא ,זה לא מה שרצינו" התחרט לפתע אסף ואילאי הנהן בראשו בהסכמה
"אז מה רציתם?" שאלתי כאילו בהתעניינות, וחיכיתי לתשובה, שילבתי תוך כדי את ידי ועדיין ישבתי על הספה
"נו, אל תהיי כזאת, תשטפי איתנו וזהו ; את יודעת שזה היה בצחוק" ענה אסף בחוסר סבלנות, הוא חשב שאני לא צוחקת איתו…
"בסדר, צחקתי איתכם ; אסור לצחוק?" שאלתי וקמתי ממקומי "לכו תביאו את כל הדברים" ביקשתי
"למה אנחנו?!" אמר אסף בחוסר רצון ונאנח אנחה מעצבנת, מי ישמע הוא נהיה לי עכשיו זקן בן מאה….
"אתה לא עמדת על הרגליים שנתיים והכנת ארוחת ערב לשישה אנשים!" קראתי בתוכחה
"בסדר, בסדר ,לא צריך לצעוק" אמר אסף בגיחוך וסחב את אילאי להביא את כל הדברים כדי לשטוף.
הם חזרו לאחר כמה דקות כשבידיהם דלי מים עם סבון, שלושה סמרטוטים ושלושה מגבים, אסף החזיק בקצה אצבעותיו את הסמרטוטים בגועל; צחקתי.
"מה את צוחקת?!" קרא אסף והשליך את הסמרטוטים על הרצפה בגועל.
"ראית איך אתה מחזיק את הסמרטוט? אם היית רואה את זה גם את היית צוחק " עניתי והפסקתי לצחוק
"אוקיי, בסדר" אמר אסף בגלגול עיניים , אני לקחתי את דלי המים והסבון והתחלתי לשפוך מים על הרצפה ברחבי הבית.
לאחר שסיימתי לשפוך מים בקומה הראשונה לקחתי מגב וסמרטוט ,השארתי את אילאי ואסף לנקות בקומה הראשונה ועליתי לקומה השנייה.
שפכתי מים ברחבי הקומה השנייה בשקט (כדי שאף אחד לא יתעורר) והתחלתי לגרוף את המים לכיוון המדרגות.
כשאני מורידה את המים במדרגות אני אוהבת לשמוע את הרעש שזה עושה, לא יודעת למה… אה! וגם להשפריץ על אילאי ואסף, אני אף פעם לא מפספסת את זה…
התחלתי להוריד את המים במדרגות וחיכיתי שאילאי או אסף, או שניהם יופיעו מולי.
לאחר כמה שניות הופיע אסף, גורף ביסודיות את המים לדלת היציאה האחורית, לכיוון החצר; התחלתי להעיף עליו מים.
"מה את עושה?!" קרא אסף בעצבים וניסה להעיף עליי מים, ללא הצלחה "זה מאתיים שקל !" קרא והצביע על הג'ינס שלו, זה היה יפה, אבל הייתי משלמת על זה מקסימום מאה חמישים שקל, לא יותר; על זה הילד הזה מוציא את הכסף שלו?!
"אתה בטוח שזה עולה מאתיים שקל?" שאלתי אותו ב- 'פליאה' "לא הייתי שמה את זה אפילו בפורים" ניסיתי לעצבן אותו יותר, והוא בהחלט התעצבן ומצא מה להחזיר לי…
"בטח שלא היית שמה את זה בפורים ,את לא יכולה להשים מכנסיים, וכן, אני בטוח! "
"אוקיי, ניצחת" נכנעתי לבסוף והמשכתי להוריד את המים ולהוציא אותם לחצר וכך גם הוא.
"יאללה, מה יש לכם היום? יותר מהר, צריך גם לאכול ולהתקלח, אין לי את כל הלילה" אמר אילאי כשראה שאנחנו בקושי מתקדמים, יותר משפריצים אחד על השני….
"בסדר" אמרנו אני ואסף ביחד, בטון של אשמים ואילאי נאנח והתחיל לנגב את הרצפה.
"אני הולכת לנגב את הרצפה למעלה,תקראו לי שיתייבש" ביקשתי ועליתי למעלה עם מגב וסמרטוט.

—

סיימתי לנגב את הרצפה בסמרטוט; הרצפה פה כבר הספיקה להתייבש ולמטה עוד לא, כמה זמן?
ירדתי למטה שוב ובדקתי אם הרצפה התייבשה כבר; היא הייתה יבשה.
הלכתי לסלון, שבו ישבו אילאי ואסף, התרסקתי באפיסת כוחות על הספה ועצמתי את עיניי, אני כל כך עייפה….
"מה קרה,את עייפה? אל תתעייפי עדיין, יש לנו עוד הרבה מה לעשות" שמעתי את קולו של אסף; הוא בא לבאס אותי,או מה?!
"אתה חייב לבאס?" שאלתי ופקחתי את עיני, גיליתי את אסף מחייך חיוך קטן
"זה התפקיד שלי" הוא קרץ לי,עדיין בחיוך.
"טוב,למה אנחנו מחכים? בואו נלך לאכול" אמר אילאי וקם ממקומו.
אני ואסף קמנו גם ונטלנו ידיים, לאחר מכן התיישבנו לאכול.

—

סיימנו כבר לאכול ואני כבר סיימתי גם להתקלח שוב.
נפלתי על מיטתי.
"לילה טוב…" מלמלתי ושקעתי בשינה עמוקה.