הפסקה

אני חדשה באתר, אבל בבקשה אל תפסיק לכתוב.
אני אקרא עכשיו את הסיפורים שלך ואגיב.
רק אל תפסיק לכתוב אף פעם :)

אני חושבת שזאת די מחוייבות מצידי להגיד לך שדעתך שגויה.
סופר אמיתי מקבל תגובות על היצירות שלו רק כשהן מתפרסמות.
אתה לא צריך תגובות בשביל לכתוב.
אתה גם לא צריך קהל.
הקהל יגיע תמיד כשהיצירה תהיה גמורה ומוכנה לפרסום.

אני מסכימה עם התגובות שמעליי… בלי קשר אני חושבת שהאתר אכן נועד לקבלת ביקורות ופירגונים לסיפורים שסופרים מפרסמים.
הנקודה היא שאם אתה אוהב לכתוב אז אתה תמשיך לכתוב.
אני מניחה שכשאדם לא מקבל יחס באמת יורדת המוטיבציה להמשיך, אך באמת שזו אינה המטרה.
תמשיך לפרסם ולהגיב ואתה אפילו יכול לבקש מסופרים מסויימים במייל חוות ביקורת (כאלה שכותבים בצורה הנכונה ביותר, אני יכולה להמליץ לך על כמה).
אל תוותר עקב תגובות. אל.
אם אתה אוהב את זה- תמשיך עם זה…

קודם כל כולכם צודקים.
שנית כל הוא בן.
אבל גם אני מבואס מכך שיש לי כבר 21 סיפורים ואף אחד לא מגיב, אף אחד לא קורא. זה סיפורים שעבדנו עליהם קשהכל מחבר ומחבר באתר הזה, ואני לא אומר שעכשיו אם לא מגיבים לכם תפסיקו לכתוב.
תנו לעצמכם ביטחון!!
תכתבו בשביל עצמכם ולא בשביל אחרים, לא מגיבים לכם :בסדר. זה קשה אבל תקחו את זה באיזי.

רק לידע כללי, גם לי אף אחד לא הגיב על הסיפורים. אני לא בטוחה באיזה שלב מישהי התחילה לעקוב, אבל אני די בטוחה שזה על איזה שיר [לא] קורע לב שפרסמתי לגבי תגובות.
בכל אופן, אני זוכרת את ההרגשה. זה פאקינג פיס אוב פאקינג שיט.
אבל מה? אני המשכתי לפרסם. עכשיו יש לי בערך 6 עוקבים לסיפור שלי! וזה באמת התרגשות.
וגם כשרק אחת הגיבה, באמת שמחתי. יודע למה? כי כל אדם הוא עולם ומלואו, ואני הצלחתי לסחוף אחרי אדם.
אז בהצלחה, ו… בהצלחה, זהו בערך.

אנחנו כותבים באתר הזה לא בשביל תגובות, אלא בשביל לשתף את היצירות שלנו.
כמובן שזאת החלטה רק שלך אבל במקומך הייתי נשאר ומשתף את היצירות שלי גם אם רק אחת מגיבה לי, או אפילו אם אף אחד לא מגיב לי.
במיוחד שרוב התגובות כאן הם " תמשיך" או "מושלם תמשיך", התגובה היחידה שחשובה היא הביקורת הבונות. אני אישית ועוד כמה כותבים שאני מכיר פשוט עוברים על כל הסיפורים החדשים וכותבים תגובות, אותך פיספתי. אשמח לקרוא דברים חדשים שלך.
בכל מקרה… בהצלחה בהמשך הדרך :)

אוקיי ,אז כולכם באמת שכנעתם אותי אז אני ימשיך להעלות ותודה לכולכם .

קודם כל:
ימשיך=אמשיך
טוב, עכשיו כשטיפלתי בהפרעה שלי, (אני חייבת לבדוק אם יש הפרעה של אותיות אית"I) אני רגועה ושלווה כדי להמשיך לחפור. *מבט לא רגוע עם טיקים בעין*

טוב, טוב. סתם. עכשיו ברצינות.
על הסיפור הראשון שלי עברתי איזה עשר פעמים והוא היה חלק ממטלה בשל"ח (כן, מסתבר שיש מטלות בשל"ח ><?) ויש לי עליו שש תגובות. שלוש הן שלי שרק הודיתי לאנשים.
אחר כך חשבתי שהבנתי את הרעיון. כתבתי משהו קצר, וקיבלתי שתי תגובות, ואחת שלי. אחר כך העליתי סיפור שעבדתי עליו שעות. שעות. אז הייתי פחות מיומנת וממש ממש היה לי קשה להגיע לרק חמש מאות מילים. עד עכשיו אף אחד לא הגיב, למרות שלדעתי הוא טוב.
נכון שבסופו של דבר אנחנו מעלים עבור שיראו, גם אם אנחנו אומרים שלא. אבל אם תשים לב בקטעים רבי התגובות שלי – הרוב זה חפירות או בדיחות פרטיות שלי עם אנשים. לרוב על סיפור עם עשר תגובות מגיבים לי שלושה אנשים.
אבל כמו שליזי אמרה: מגיבים לי שלושה עולמות.
אני חושבת שפרסום הדברים והתגובות באמת מדרבנות. אל לך להפסיק לכתוב רק בגללן, אבל אם אתה לא רוצה אתה גם לא חייב להפסיק לפרסם. כשאתה יודע שאתה מפרסם משהו – אתה משקיע. אפילו בלי לשים לב. וכשאתה משקיע – אתה משתפר.
והרי זה כל הרעיון לא?

תבחר מה שתבחר (הערבית היא המחר! סתם, סתם. רק נזכרתי בסטיקר של לימודי ערבית שנמצא אצלנו איפה שמלמדים צרפתית *חוכמה*) אבל אני ממליצה לך להמשיך לכתוב, גם אם לא לפרסם.

אוקיי אני ייקרא ויגיב על הסיפורים שלך

קודם כל, לא התכוונתי להגיב רק בשביל התגובות החוזרות. התכוונתי לעזור, ואני מקווה שהצלחתי.
בכל מקרה, כותבים "אקרא" ו"אמשיך". פעלים בעתיד גוף ראשון יחיד (אני) מתחילים ב-א' ולא ב-י'.

אוקייי

קראתי כמה מהסיפורים שלך והם ממש יפים! אני מקווה שגם אם בסוף תחליט להפסיק ולעלות לכאן תמיד תמשיך לכתוב!!!!!!!

זו הודעה ישנה