איפה אני?

שני10 27/06/2014 743 צפיות 2 תגובות

פקחתי את עיני לאט לאט ומה שראיתי זה שחור.
התבוננתי סביבי וראיתי חלון קטן ומאוורר קטן בקצה של החדר, היה מנורה קטנה שבקושי ראיתי איתה.
איפה אני? עד היום אני שואלת את עצמי.
צועקת את זה שמשהו ישמע ויענה לי על השאלה.
אבל…
אבל עד היום, עד היום אני לבד בלי אף אחד שיענה על השאלה הקטנה.
אני פה מנותקת מהעולם מהמשפחה היקרה מהחברות.
הלוואי שהם היו איתי אני מתפללת כל יום מחדש.
לפחות משהו אחד שאני לא ירגיש לבד
אני מתוסכלת וכל לילה בוכה.
הדמעות זולגות מעיני בקצב איטי.
כל דמעה על משהו קטן שהלך וכולם ביחד על…

על החיים שהלכו לי!!!!!
כן עד היום אני לא מבינה למה אני פה בתוך חדר קטן כאשר כולם שם!?


תגובות (2)

נשמע ממש מעניין!!

27/06/2014 20:42

ירגיש=ארגיש (פועל בעתיד בגוף ראשון יחיד – אני – מתחיל ב-א')
כשכתבת "על… על החיים שהלכו לי!!!!!" לא… לא הבנתי בדיוק למה. זה לא בדיוק עוזר להזדהות או משהו, או שזה דבר שרק אני לא מבינה.
בכל מקרה, לדבר כזה היה מספיק סימן קריאה אחד, אם לא פחות.
בסוף, כשכתבת "אני לא מבינה למה אני פה בתוך חדר קטן כאשר כולם שם!?" חשבתי על שני דברים:
א. הפיסוק לא נכון. בסוף אמורים לכתוב "?!" ולא "!?" אבל באמת שזה שולי.
ב. אם את כותבת "אני לא מבינה למה אני פה בתוך חדר קטן כאשר כולם שם!?" זה נראה כאילו ה"אני לא מבינה" הוא חלק מהשאלה. אני אציג לך את ההבדל.
1) זה כמו שאני אכתוב מה קרה?=האם מה שכתבת הוא כמו בצורה שאמרתי לך שאכתוב.
2) זה כמו שאני אכתוב. מה קרה?=זה דומה למה שאכתוב. ואז עלתה בי השאלה מה קרה.
אבל אלו לא אותם הדברים.
לכן היה עלייך לפסק את השאלה כך: "אני לא מבינה. למה אני פה בתוך חדר קטן כאשר כולם שם!?" או כך: "אני לא מבינה למה אני פה בתוך חדר קטן כאשר כולם שם."
מלבד זאת, זה מעניין מאוד לדעת איך זה יתפתח. הכתיבה כן מסקרנת בדרכה שלה ומושכת מספיק כדי שנחכה לפרק הבא.
עצה שלי להמשך: אל תעשי סיפור שלם שבו היא רק חושבת בתוך החדר (אלא אם לדוגמה היא חושבת על החיים שהיו לה, ואז זה סיפור חייה ולא קורותיה לאחר שנלקחה) אלא שיקרה משהו. החוטפים באים, היא מצליחה להשתחרר, היא מקבלת מסר, מישהו מגלה אותה… משהו כזה. עלילה עם התרחשויות היא תמיד מעניינת.
בהצלחה בהמשך הסיפור!

27/06/2014 20:44
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך