אל תשכח/

אל תנסה לשבור אותי,
אל תנסה להראות לי את כל טעויותיי,
אני יודעת מה אני עושה,
הרי בעצמך אמרת שלכל דבר יש סיבה.
אל תתקרב ותגרום לרגשותיי להתבלבל,
תישאר רחוק, בלי לדבר;
תחייך ותעדיף לשקר,
כי אני לא יכולה יותר להתקדם.
נשאבת אל מערבולת עמוקה,
של שנאה, אהבה, וריקנות גמורה;
וחיוכים של פעם שממשיכים להגיע,
רק כי אין להם מקום קבוע.

אל תתעלם מדברים שאמרתי,
שיחות, חיוכים, חיבוקים,
אל תשכח שתמיד חיכיתי,
גם בחלוף השנים.
אל תנסה לשבור אותי,
אני רסיסים שהרכבת בעבר,
חלקים דהויים שהיו בחייך,
שאיפות, מחשבות, זיכרונות.
אל תנסה להראות לי את כל טעויותיי,
הרי שילמתי על כולם.
אל תעמיד פנים שהלכתי,
כי זו אני שנשארה באותו המקום,
הרי אתה זה שהסיט מבטו,
ולא חזר להסתכל לאחור.