״הבת של..״פרק 4

למחרת

״את רוצה ללכת לבית ספר?״,שאל איתן
״לא…נראלי אני הלך״,קמתי
״אני בטוח בזה שאת לא הולכת לבית שלך…את מודק?״,הסתכל אלי
״זה הבעייה שלי…מצטערת,תודה על שעזרת אבל אני צריכה ללכת״,אמרתי
״לפחות אני יכול להקפיץ אותך?״,שאל
לאן בכלל אני צריכ ללכת?…כולם שקרנים…אפילו החברה הכי טובה שלי שיקרה לי
״אני…לא צריכה..תודה בכל זאת״,יצאתי מביתו
התחלתי ללכת לא יודעת לאן…מקווה להוציא כסף ולהסתלק מכאן…לבית שלי אני לא חוזרת!
אני חייבת לקחת בגדים אבל אך?…
לבסוף מצאתי פתרון…הצלחתי לבלבל תשומר ראש
ורצתי לחצר…טיפסתי עד למרפסת של חדרי
והצלחתי..למזלי אף אחד לא היה בחדרי
נכנסתי ולקחתי במהירות את התיק שלי
שמתי במהירות מלה בגדים
שמעתי צעקות זאת הייתה אימי ואבי שמעתי גם את דניאל
פתחתי טיפה את הדלת כדי לשמוע
״לא מצאנו אותה…חיפשנו בכל מקום שחשבנו שהיא יכולה להיות אבל אין…אפילו לבית ספר היא לא הלכה״,אמר דניאל
״מה נעשה?…זה מסוכן בישבילה…אתם חייבים למצוא אותה״,צעקה אימי בקול של בכי
״לוסי…אנחנו נמצא אותה.,היא תחזור״,אמר אבי
״היינו צריכים לספר לה…״,אמרה הפעם בקול רגוע
״אין עוד פתרון…אנחנו נגיד לה..״,אמר
איזה שקר הוא הולך להמציא שוב?…בטח עוד שקר מפגר!
לא רציתי לשמוע יותר,עשיתי צעק אחורה ובלי כוונה נתקלתי בשידה שלי ובושל נפל ונשבר לרסיסים
שיט איזה דפוקה
שמעתי צעדים וזה בטח אבי,הלכתי במהירות וקפצתי מהמרפסת,נפלתי חזק על הרגל
ולקח לי כמה זמן לקום
לפתע ראיתי את אחד העובדים של אבי רץ אלי
קמתי במהירות למרות שכאב לי הרגל
2 שומרי ראש תפסו אותי,בלבלתי אותם והמשכתי לרוץ
לפתע מישהו תפס אותי חזק וזה היה עוד שומר ראש
נתתי לו בעיטה והמשכתי לרוץ
״קטלין״,דניאל צעק ורץ אחרי
המשכתי לרוץ למרות שכאב לי הרגל
דניאל המשיך לרוץ אחרי
לפתע מכונית נעצרה וזהיתי את איתן
לא הייתה לי ברירה אחרת,נכנסתי
״איתן סע..״,הסתכלתי דרך המראה אך דניאל מתקרב
״מה קורה?״,שאל מבולבל
״אני הסביר לך אבל סע!״,צעקתי והוא נסע במהירות
הסתכלתי מאחור אך דניאל נעצר מתנשף…הוא הסתכל אלי בפעם הראשונה בפרצוף מצטער
״מי זה היה?״,שאל איתן
״אחי..״,אמרתי בעצב
״ולמה הוא רץ אחריך?״,שאל
״כי…סתם מריבה משפחתית״,אמרתי
״קטלין אני יודע מה זה מריבה משפחתית…ולא בגלל זה לוקחים תיק ובורחים מהבית״,אמר
סבבתי את ראשי והסתכלתי דרך החלון

״טוב ניראלי יצאנו מהעיר…״,אמר והסתכלתי על איפה היינו
״אני המשיך מפה לבד״,אמרתי ובאתי לצאת
״לא…אני לא משאיר אותך לבד..גם ככה הם יחפשו אחרי כי הם כבר ראו אותי לוקח אותך״,תפס את ידי ואמר
״אוקיי…״,סגרתי את הדלת
״אז לאן הולכים?״,שאל
״לכל מקום שתרצה רק לא לבית שלי..״,אמרתי בעצב
״אני חושב שיש כאן מלון קטן באזור..,נלך לשם ונמשיך תדרך מחר״,אמר
״אוקיי..״,הסתכלתי אליו והנהנתי
הגענו למלון הקטן הזה מול הים אחרי כמה מריבות קטנות איתן שילם אל החדר
אני לוקח תספה״,אמר כשראינו שהייתה רק מיטה זוגית
פתחתי את המרפסת שהייתה קרובה לים ויצאתי
התקרבתי לים..היה כבר קריר..
״את בסדר?״,שאל איתן והתקרב
״כן…זה..סתם״,חייכתי,חיוך מזויף
הוצאתי מכיסי את האייפון שלי
20 שיחות שלא נענו
50 הודעות
׳קטלין בבקשה מימך..תחזרי..אני מבטיח לך שאני הספר לך הכל׳,זה היה הודעה מאבי
דימע זלגה מעיני…הסודות האלה שהחביאו לי כל החיים הכל בגלל זה!
זרקתי את האייפון לים…
אני לא רוצה לשמוע מהם יותר..
שלבתי את ידי כבר התחיל להיות לי קר
לפתע איתן שם אלי את הג׳קט שלו
הסתובבתי אליו
״תודה..״,חייכתי חיוך קטן והנחתי את ראשי על כתיפו והסתכלנו קצת על הגלים
אחרי כמה דקות חזרנו לחדר
״את רעבה?..אני הלך להביא לך משהו לאכול?״,שאל
״לא,תודה..אני עייפה״,אמרתי
״ואך הרגל שלך?״,שאל
״יותר טוב״,חייכתי
הוא נשכב על הספה הקשה הזאת..והרגשתי רע
״איתן…פה לפה״,אמרתי
הוא קם ונשכב לידי
״קטלין…עברת יום ארוך אני יודע..אבל עכשיו שאני איתך את מוכנה להסביר לי מה קורה״,הסתכל אלי ואמר
״אני חייה עם משפחה שקרנית…הסודות שהם מחביאים מימני הורסת הכל…ואפילו החברה הכי טובה שלי שיקרה לי..״,אמרתי בעצב
״ואולי זה רק לטובתך…?…אולי באמת כדי לא לדעת,את יודעת כשמגלים משהו זה תמיד יכול להרוס חיים..״,אמר
״אולי…אבל זה יותר מידי..״,אמרתי
״אני חושב שאני מכיר מקום טוב להיות בו כמה ימים…נלך לשם מחר…אבל קודם אני הלך לקחת כמה בגדים..את רוצה להישאר כאן לפני?״,שאל
״לא..זה בסדר״,חייכתי
״אוקיי..״,אמר
היה שקט…ומיד שקעתי במחשבות…מה המבט הזה של דניאל אמר…דניאל תמיד היה רע איתי למה עכשיו הוא מצטער?…
״לילה טוב״,אמר דניאל
״לילה טוב״,חייכתי
הוא כיבה את האור ומיד שקעתי בשינה

למחרת

התקלחתי מהר,לבשתי ג׳ינס קרעים,גופיה לבנה ארוכה,ג׳קט אור שחור ומגפונים שחורים
הגענו מהר לביתו
ברגע שנכנסנו שמענו מוזיקה בבית שלו והתחלתי להילחץ..ההורים שלו פה?
״חשבתי שההורים שלך לא פה״,אמרתי
״זה לא הם..״,אמר ועלינו
עברנו ליד החדר של אחותו..וראינו נערה ,בחור שכב עליה והם התנשקו
לפתע היא ראתה אותנו והבחור מיד קם
״קלואי?״,שאל איתן
הבחור שם במהירות את החולצה שלו וברח
״היי לך״,אמרה וקמה הייתה רק חזיה עליה
היא לבשה את החולצה שלה וכיבתה את המוזיקה
״מה את עושה פה?״,שאל
״זה גם הבית שלי להזכיר לך״,אמרה
״ברחת שוב מהפנימיה?…כי אם כן אני..״,היא קטעה אותו
״אני רציתי לחזור הביתה…התגעגעתי לכולם״,אמרה
״למה לא אמרת לנו?״,שאל
״רציתי לעשות הפתעה״,אמרה
״בנתיים ההפתעה שקיבלתי זה שראיתי את אחותי הקטנה בת 15 שוכבת עם בחור שניראלי טיפה מבוגר בישבילה״,אמר
״אוי נו באמת איתן…״,גלגלה את עיניה
״ומי את?״,שאלה
הרמתי את ראשי והסתכלתי אליה..
״חברה שלו?״,שאלה
״מה זה עינינך?..״,שאל איתן
״אוקיי…״,אמרה
היא נראתה מבוגרת לגילה..היא הייתה דומה לאיתן,רק שלה היה שיער בלונדיני ארוך גלי כזה,עינים ירוקות,היא לבשה גופיה לבנה וחצאית ג׳ינס מיני
״אני מצטער..״,אמר איתן אחרי שקלואי ירדה למטבח
״זה בסדר..״,חייכתי
״אנחנו כבר נלך״,אמר
ירדנו למטה וישבתי
הייתה תמונה גדולה של המשפחה..הם נראים כאלה מאושרים,כאלה בלי שקרים,בלי סודות..משפחה רגילה
״אז מה?…את חברה שלו?״,שאלה קלואי ואכלה חטיף
״לא..״,עניתי
״אז מה הסיפור?״,שאלה
״הוא עוזר לי ל…ללמוד״,אמרתי
״איתן?..עוזר ללימוד?..זה מצחיק״,אמרה וצחקה
״למה?״,שאלתי
״כי אחי לא טיפוס של…לומד,אז תשקר הזה זה לא עובד איתי״,אמרה והסתכלה אלי
״הוא עוזר לי במשהו״,אמרתי
שמענו צלצול וקלואי הלכה לפתוח
לפתע קבוצת נערים נכנסה
איתן ירד במהירות וראה את כולם
״רק שניה אני מבטיח לך״,אמר לי
הוא חיפש את קלואי ותפס אותה
היא אמרה לו משהו וחזרה
״מצטער…אני מבטיח לך שנלך אני רק צריך להשגיח עליה״,אמר
״זה בסדר״,אמרתי בחיוך
כל דקה מלה נכנסו והתחילו לעשות מסיבה…