אהבה וצרות אחרות פרק 18

עמדתי מול הדלת ודפקתי שלושה דפיקות חלשות. **אם תוך דקה הם לא פותחים אני מסתובבת והולכת הביתה. עדיין אל מאוחר ללכת לסרט** חשבתי לעצמי והלב שלי דפק בקצב כל כך מהיר שפחדתי שהוא יצא לי מהחזה ויפקיר אותי בשטח אויב. "רגע!" שמעתי את קולה של דינה והתפללתי שלא התלבשתי מוגזם מדי. "ליה!" היא פתחה את הדלת וחיבקה אותי בחוזקה "איזו יפה את!" היא צעקה וסימנה לי להסתובב "החצאית עושה לך תחת מהמם" היא לחשה ל באוזן ואני צחקתי מההלם "וואלה?" שאלתי אותה מחייכת כשהיא סימנה לי להיכנס לבית "זה לא מוגזם מדי?" שאלתי אותה וחיכיתי שהיא תסגור את הדלת. "ממש לא! כולנו התגנדרנו לארוחה הזאת!" היא צחקה והסתכלתי על הסטילטו העצומות שהיא לבשה "אהבתי את הנעליים" אמרתי לה וחייכתי בנימוס "תודה לך" היא צחקה את הצחוק המתגלגל שלה והובילה אותי אל השולחן. "דה פאק.." הסתכלתי על השולחן שהיה מלא באוכל מכל הסוגים "דור התעקש שתטעמי מכל מאכל.." היא לחשה לי באוזן וחייכה "אין לי מושג על מה היא מדברת." שמעתי את דור מאחוריי ומבטו עדיין לא התאושש ממקודם "היי" אמרתי לו בנימוס ולמרות העקבים הוא עדיין היה יותר גבוה ממני "היי" הוא אמר ועבר על פניי "זה משה,אבא של דור" דינה הסתכלה על האיש שישב בראש השולחן והיה נראה בשנות הארבעים המאוחרות שלו "נעים מאוד" הוא קם ולחץ את ידי בחיוך "אהה אז אתה הרפתן הראשי" חייכתי ולחצתי את ידו "אמרתי לך שהיא מצחיקה" דינה אמרה למשה וצחקה גם היא "אז את ליה" הוא עזב את ידי וקמטי צחוק הופיעו לו בצדי העיניים כשהוא חייך "מסתבר" אמרתי לו והוא הוביל אותי לשבת ליד אלירן "את אלירן ואריאל את מכירה?" הוא שאל וחזר להתיישב בראש השולחן "כן,נפגשנו אתמול" חייכתי אליהם והיה שקט מביך של כמה דקות **אז סרט היום לא יצא..**
"למה באת?" דור שישב מולי שאל לא מבין "מה?" לא הבנתי מאיפה הוא הפיל עליי את השאלה הזאת "למה באת? את לא שונאת אותי?" הוא שאל ודינה צבטה אותו בידו "לא באתי בשבילך..באתי בשביל דינה" אמרתי לו בחיוך מזויף "אה אז עכשיו אתן חברות?" הוא שאל וחייך חצי חיוך ערמומי "דור" משה אמר את שמו בטון מפחיד "מה" הוא שאל את אבא שלו ולקח לו כמה שניות להפנות את מבטו ממני אל אביו "אני גם ככה הולך לחטוף על הראש בגלל זה אז למה לא לנצל את הרגע?" הוא החזיר את מבטו אליי והניח את ידיו על השולחן "יש לי די הרבה שאלות" הוא אמר ושוב שתיקה של כמה שניות. "זה דחוף?" שאלתי אותו מנסה להציל את המצב "כשאמרתי לך שדניאל בוגד בך..למה אמרת שאני תופס טרמפ עליו?" הוא קירב את ראשו אליי בסקרנות והמשיך,"ולפני שבוע כשנישקתי אותך..למה אמרת שהבנת שאת עוד אחת מהבחורות שלי?" התחלתי לחוש לא בנוח ובאתי לקום כשהרגשתי את ידו של אלירן תופסת אותי "תישארי" הוא אמר והסתכל לי בעיניים "תני לו..הוא אוהב את התשומת לב.." הוא הסתכל על דור ואמר לו,"תמשיך..כולנו מקשיבים.." דור הסתכל עליו ומחק את חיוכו "אל תדאג..זה יהיה קצר.." הוא אמר לו והחזיר את מבטו אליי "נמאס לי ממך ליה. חשבתי שאת מיוחדת מתחת לכל המגננות שלך..וניסיתי לגרום לך להפתח אליי. וחשבתי שהצלחתי..עד שהמצבי רוח שלך התחילו להשתנות וראיתי את מי שאת באמת. בזבזתי את הזמן שלי עלייך ואני לא מתכוון לבזבז עוד..את אגואיסטית וצינית וכשאת פותחת את הפה הייחודיות שהמראה שלך משדר מתפוגגת כלא הייתה..ולמרות שאני-" קמתי מהכיסא מהר ויצאתי מהדלת מנסה ללכת הכי מהר שאני יכולה ולהתרחק מההשפלה שהרגע עברתי. "ליה!" חשבתי ששמעתי את דור ונעצרתי באמצע הכביש. הדמעות התחילו לרדת בלי שום התראה וסובבתי את ראשי למראה דור שצעק את שמי שוב. מבטי קפא. הסתכלתי עליו כשהעיניים שלי בורקות מדמעות. "ליה!" הוא התחיל לרוץ אליי במהירות כשאור מסנוור התקרב אליי במהירות ומאותו רגע הרגשתי את הכל בהילוך איטי. הצפירה עמומה וההדף שהביא לכאב החד שבגבי. הרגשתי את הדם זולג לי מהראש ואת העיניים שלי נעצמות לאט לאט "ליה! ליה לא אל תירדמי..בבקשה..אני מתחנן.." הרגשתי את ידו של דור נוגעת בשערי ומנגבת את הדם שזלג מראשי בידו. הדבר האחרון שראיתי היה את מבטו כשדמעות זולגות משתי עיניו ואת הקול שלו שהלך והתעמעם. מסך שחור. מאותו רגע..הבנתי איך ששיחה אחת יכולה לשנות הכל.