הבעיה (העיקרית) במערכת החינוך המודרנית

בעניין התחומים, הרי כבר אמרנו שזה מוסרי לקחת מהילד את הזכויות שלו בתמורה לעתיד שלו (כלומר, כל המאמר התבסס על הנחת היסוד הזו, אחרת הוא היה נעצר בפוסט של הבחור ההוא).
בעניין התרגול, אם אתה מלכתחילה לא מתכוון לתרגל (כלומר, לעבוד בתחום) אז אין טעם בכלל ללמוד את התחום.
בעניין החשיבה העצמאית, זה בולשיט. בית הספר אמור לתת לך את הכלים להיות יצירתי וכל זה, אבל בפועל זה לא קורה. ברצינות, אני לא יכול לדמיין בכלל איך ישיבה בכיתה שש שעות ביום ושינון נוסחאות קבועות מטפחת חשיבה יצירתית. ובעניין העבודות, לא נכון. הן פשוט תרגול של מה שלמדת גם בבית, אלא אם כן יש לך מורה ממש יוצא דופן.
בעניין תכנון החיים בגיל שתים עשרה, שני דברים:
1. זה מה שאני עשיתי, ועכשיו כשאני סטודנט לפיזיקה באוניברסיטה אני רואה שזה הלך לי מעולה.
2. שוב, כל המאמר הזה מתבסס על הרעיון שאומר שאם כבר לוקחים מהילד את כל הזכויות שלו וכל סיכוי קלוש להנאה מהלימודים בתמורה לעתיד שלו, אז למה לא להוציא ממנו כבר את כל הפוטנציאל. זה לא אתה שמתכנן את החיים שלך, זה הם שמתכננים בשבילך.

איך בדיוק הם אלה שמתכננים לך את החיים? איך? בשתיים עשרה השנים המסכנות האלה? שבכל מקרה כנראה בקושי ישפיעו על ההחלטות שלך? שלך עצמך?
בכל שתיים-עשרה שנות הלימוד (יסודי, חטיבה ותיכון) מלמדים השכלה בסיסית. ב-ס-י-ס-י-ת. שכל אדם צריך לדעת. זה למה מלמדים את כל זה ולא רק נושא אחד שאתה בוחר. כדי שתהיה לך השכלה בסיסית.
את מה שאתה הצעת יש כבר – לימודים אקדמיים. אתה בא, עושה מבחנים למה שאתה רוצה ללמוד – והופה! אתה לומד מה שרצית ללמוד. איזה קסם, הא? מישהו כבר כנראה חשב לפניך על האפשרות ללמוד מה שאתה רוצה בשלב מסוים.
ואם מסגרת בית הספר לא מתאימה לך – אתה מוזמן לנשור. לא שאני מעודדת את זה, אבל אני לא רואה משהו אחר שאתה יכול לעשות אם זה כ"כ מציק לך לשבת שש שעות בכיתה וללמוד חומר כדי שתהיה לך מינימום השכלה נחמדה.
אבל תכלס – תעשה מה שאתה רוצה. תגדל ותגיע להיות השר שאחראי לזה ששכחתי את שמו ותבטל את החטיבה והתיכון. לא אשמתי אם תראה את הכול מתפרק סביבך.
ובקשר לתנ"ך – אתה חי במדינה שמלאה ביהודים, ורובם כנראה לא אתאיסטים. תתמודד עם השיעור הזה. בכל מקרה אין לך ממש מה לעשות עם זה. אתה יכול להתלונן כמה שאתה רוצה – אבל לעשות אתה לא יכול לעשות כלום. אתה תמשיך לשבת שש שעות בכיתה, שישה ימים בשבוע, עד שתסיים את כיתה י"ב (בהנחה שלא תנשור).

סוף סוף יש לי קצת מן פוי, אז אני הולך להסביר את זה שוב:
1. בפעם המיליון, זה היפותטי. הם לא באמת מתכננים את החיים שלך (הכוונה, במציאות), אלא רק בתרחיש שיצרתי כדי להוציא את כל הפוטנציאל מהילד.
2. ביסודי (וגם בכיתה ז') זו השכלה בסיסית. בלי ספק. אני לא מכיר שום בן אדם שלא צריך לדעת איך מחסרים, מחברים, מכפילים, מחלקים, קוראים, כותבים וכו'. אבל בחטיבת הביניים (פחות כיתה ז') ובתיכון מלמדים תחומים שברובם המוחץ האדם הממוצע לא ישתמש לעולם. את מכירה מישהו שעובד בתחום מדעי הרוח שזוכר מה זה חדו"א? מישהו שעובד בתחום המדעים המדויקים וזוכר את "אנטיגונה" בעל פה? מישהו בכלל שזוכר משהו משיעורי ידע הארץ, עכשיו כשיש וואיז?
3. אני לא הצעת את הרעיון של לימודים אקדמיים, אני הצעתי לקדים אותם כדי לחסוך בזבוז זמן משווע.
4. אני לא רואה שום טעם לנשור. אני נהנה ללמוד, ואפילו אם זה יכול לגרום לי לצעוק "אלוהים, תהרוג אותי עכשיו!" בשיעורי מתמטיקה, זה בסופו של דבר נחמד (בעיני) ללכת כל יום לבית הספר ולפגוש שם חברים. אבל בשלב מסוים זה מתחיל ממש לשעמם, כי פשוט לועסים את אותו החומר עוד, ועוד, ועוד, ועוד, ועוד…
בית הספר לא מאתגר את האינטלקט של התלמידים ולא מעודד אותם לחשוב, אלא רק דוחס למוח שלהם עוד ועוד חומר שרובו מיותר. סליחה, אבל אני מעדיף לנצל את הזמן שלי.
5. בקשר לתנ"ך – אני לא מתלונן על שיעורי התנ"ך בבית הספר שלי דווקא. אנחנו לוקחים את הטקסט, מנתחים אותו ואז מבקרים אותו. יש שם תמיד המון וויכוחים מעניינים על מוסר, על פוליטיקה ועל דת. העניין הוא ששוב, אני מעדיף לנצל את הזמן שלי כמו שצריך. אין אדם אתאיסט שיכול להשתמש בתנ"ך בחיי היומיום שלו, או אפילו במקרים נדירים כמו חגים (אם יש לך את הספר ביד, אני לא רואה טעם ללמוד אותו בעל פה. זה כמו שתלמדי בל פה את הארי פוטר אפילו שאת יכולה תם לקרוא אותו). ובשביל הדתיים שבינינו, שמאמינים שהתנ"ך כן חשוב לנו, בשבילכם יש בתי ספר דתיים, שם תוכלו ללמוד את התנ"ך בצורה מסודרת ומוגברת. אפילו שייתכן שאתם רוצים גם ללמוד מקצועות רגילים, וזו יכולה להוות בעיה…

1. אני לא רוצה להיות פוליטיקאי.
2. זה לא באמת משנה. אם את טובה בכל הדברים באותה מידה, מבחינת משרד החינוך ההיפותטי שלי את יכולהלעשות אן דן דינו כדי לבחור. העיקר שתלכי ללמוד ותועילי.
3. היה לי מרצה פעם שאמר "מתמטיקה זה תחום לעצלנים, כי כל מה שעושים במתמטיקה זה לחפש קיצורי דרך". לפעמים עצלנות יכולה להועיל.

יש לי בעיה חמורה, אני מסכימה כמעט עם כל מה שאני קוראת ושומעת.
כגון מה שכתבת ומה שיהלי.

1. במקרה של משרד החינוך ההיפותטי שלי, זה לא מעניין אותם מה את רוצה להיות. את תהיי מה שאת טובה בו, ומצדם זה יכול להיות גם זנות. את הולכת להועיל לאנושות ויהי מה. מה שאת עושה בזמנך הפנוי, לעומת זאת, זה לא עניינם.
2. אין עלייך שם חובה לא ללמוד דברים אחרים. אם למדת רק פיזיקה ואת רוצה ללמוד גם ביולוגיה, בבקשה. רק שזה יהיה בזמנך הפנוי ולא על חשבון העבודה.
3. אותי לא מעניינות ההשלכות. אני שם לפניכם את הדרך שבעיני היא הדרך האידיאלית להוצאת הפוטנציאל המקסימלי מהילד, ואחרי המבול. מצדי שתהיה מלחמת עולם רביעית, זו השיטה האידיאלית. אני לא אומר יותר מזה.

כי אחרי הכל, את חלק ממשהו גדול שהתנ״ך הוא המורשת שלו, בין אם תאמיני בזה ובין אם לא.

נראה לי שכל העניין הזה עם לימודי התנ"ך זה די מוזר. יש לכם כיתה שיש בה יהודים, אבל גם מוסלמים, נוצרים ומי יודע מה עוד, וחלק גדול מכל אלה הם אתאיסטים שחושבים שכל העניין הזה הוא בולשיט אחד ענק, פלוס הערסים האלה שמאמינים באלוהים מסיבה לא ברורה (חשבתי שהאל שלהם הוא אייל גולן או משהו כזה, אבל אם הם מספיק מטומטמים בשביל להתבלבל אז מי אני שאפריע להם. הם היו מספיק מטומטמים כדי לסגוד לאידיוטים האלה מלכתחילה) אבל שונאים ללמוד תנ"ך, פלוס אנשים עם כל מיני דעות מוזרות כמו אגנוסטיקה ואפשרויות ואלידיות וכו'. את כל האנשים האלה, עם כל הדעות הסותרות מנסים ללמד תנ"ך, שהוא תרבות של עם אחד בודד ומסכן שהוא במקרה גם המארח של כל האנשים האלה.
א'. אני חושב שזה יכול להיות די פוגעני כלפי חלק מהאנשים עם הדעות האחרות ללמד אותם את העניין הזה. הטענה שמנגד היא שזה תרבות שמשותפת לכל האנושות, והטענההזאת מופרכת בגלל הטענה שלעיל.
ב'. כנראה שהעם היהודי אוהב ריבים אפילו יתר משחשבנו, כי אם הוא מנסה לדחוס כל כך הרבה אנשים עם דעות סותרות בנושאי דת, מדינה, מוסר ותרבות לחדר אחד וללמד אותם ספר אחד שנוי במחלוקת, התוצאה הצפויה היא כאוס. את צריכה לראות את שיעורי התנ"ך (והאמת, גם את רוב השיעורים האחרים) בבית הספר שלי – שלושה שמאלנים (אני ביניהם) נגד שלושים ושמונה ימנים (כולל המורה), וזה עוד בכלל לא מתקרב למה שקורה שם בדעה הדתית (זה קרב מאוזן יותר, כי רוב החברים שלי הם אתאיסטים), ובמוסר זה בכלל תוהו ובוהו.

ריבים זה הדבר האהוב על העם שלנו.
תראה, גם מאמי אתאיסטית אבל אני מבין בשאיזה שהו מקום למה אני לומדים תנך.
כי ממש לפי מה שאמרת-
אנחנו שונים ברמות. דתות, מוצא, הכל. וזה אמור ללכד אותנו [?].. בתור עם, ארץ, פחות או יותר.
זה לא ממש עובד, אבל אני מבינה את הרעיון מאחורי זה.
או שאולי הם פשוט רצו להאמין במשהו יותר נבון מזמר עם ארבע עיינים שמורחק מהארץ שבה, כאמור, הם רוצים ללכד אותנו.

*אני *~*
*באיזה שהו [??]
*אנחנו

מה קורה לי.

זה לא הרבה יותר נבון. הזמר המזרחי עלום השם (אהמ אהמ אייל גולן אהמ אהמ אהמ) אומר שלא מבקשים תעודת זהות מקטינות באמצע מין אוראלי, והתנ"ך אומר שבחור גדול ובלתי נראה ברא איש מבוץ והוציא עוד אישה מהצלע שלו בגן קסמים עם עץ שאסור לאכול ממנו ועליו יש נחש מדבר עם רגליים. הייתי אומר ששני הדברים מופרחים באותה מידה בערך…

אבל אנשים חייבים להאמין במשהו.
זו לא דעה, זו עובדה שמוצבת בשטח.
כמובן שיש אנשים שהמשיכה שלהם לאמונה חלשה יותר, אבל כולם חייבים להאמין במשהו.
הסיפור הנחמד של התנך [גיחוח עדין. אבל עדיין יש שם סיפורים נחמדים.] עדיף בהרבה לפי דעתי על המציאות הכואבת של גבר עם ארבע עיינים שאונס ילדות שעוד לא צריכות לדעת מה זה.
עדיף להאמין במשהו עלילתי ועליז מאשר להתפס במציאות.

אז בעצם אנשים אמורים להאמין באל צבוע ומניאק שנכנס לתחרויות "למי יש יותר גדול" עם השטן (איוב…) וחושב שזה בסדר לכתוב על לוחות אבן "לא תרצח" ואז להרוג שלושת אלפים מהאנשים שבשבילם הוא כתב את זה? ובנוסף, אני לא חושב שצריך לתפוש את המציאות בצורה אופטימית כל כך (ואני גם לא תומך בסגידה לאייל גולן, זו רק הייתה הערה אקראית לגבי צורת החשיבה / האי חשיבה הערסים).

ואגב, בעניין ה-"לא צריכות לדעת מה זה", זה די בולשיט. רוב הפרחות בגיל הזה (14-16) כבר לא בתולות, אבל זה לא הופך את זה לחוקי או מוסרי יותר.

סטיבן, אתה מצחיק אותי.

כי אני צודק?

אני נגד פרחות.
זה נוגד את תפיסות העולם שלי.

ובמה אתה רוצה שהם יאמינו?
במפלצת הספגטי המעופפת?

עתי, על התגובה הזו אני סוגדת לך.

האמת היא שכמה שלא יהיו אנשים אתאיסטים, נוצרים, מוסלמים, מאמיני מפלצת הספגטי המעופפת או סתם משוגעים במדינה הזאת- זה לא יעזור. אי אפשר לבטל את לימוד התנ"ך כמקצוע בסיסי בישראל.
כחלק מהקמת המדינה הכרזנו על עצמנו כ "מדינה יהודית". הפואנטה במדינה יהודית היא לימודי דת. יש בקטע הזה של ההתנגדות לדת עוד הרבה נספחים כמו חוק ההתאזרחות לדוגמה, או חוק השבות.
אני יודעת מה אתה חושב על זה- מטומטם לגמרי וממש לא בסדר שלא שאלו אותנו, התושבים מה אנחנו רוצים- מדינה יהודית או סתם מדינה.
א. אני חושבת שרובם אז היו בעד מדינה יהודית כי היינו פעם מוזרים.
ב. היינו חייבים לקחת את השם הזה על עצמנו כי זו אחת מהעילות שאיפשרו לנו להקים דווקא פה מדינה, ודי בקלות. אתה מבין, בתנ"ך הובטחה לנו המדינה הזו. ואם לא היינו מציגים את המדינה כ "יהודית שמסתמכת על דת התורה" לא היינו מקבלים את האופציה בכלל לבנות פה יישובים וערים וכנראה שלא היינו מקבלים תמיכה משום מדינה בעולם וכנראה שהיינו כבר מתים עכשיו. או באוגנדה.

ולמרות שאתה נראה לי בן אדם משכיל ואני מניחה שאתה כבר יודע את כל זה, אני רק מזכירה לך את הסיבה ללימודי תנ"ך במדינת ישראל :)

האמת ,לא ידעתי את זה (כלומר, ידעתי שהכרזנו על עצמנו כעל מדינה יהודית, אבל לא חשבתי על זה ככה), אבל כמו שאמרנו שאנחנו מדינה יהודית, ככה גם אמרנו שאנחנו מסכימים לחלוקה שהאו"ם הציע ואחרי שרשרת אירועים מטופשים לקחנו הכל ולא הסכמנו להחזיר. אם כבר להיות הפכפכים, אז עד הסוף.

אילוף כלבים יכל להיות מאוד שימושי, אבל מאז ימי הביניים לא נראה לי שרכיבה על סוסים תהיה חשובה איכשהו. העניין הוא שגם במערכת החינוך המודרנית יכולות לא שגרתיות כאלו לא מובאות לידי ביטוי, אז אני חושב שהמצב שאני מציע עדיין עדיף.

כן… באמת שלא נראה לי שיעזור לי בחיים לדעת מה התפקיד של העורבים ושל הכלב והחתול והסוס בבלדה שגם ככה כולם מתים בסוף… שילמדו אותנו דברים חשובים. ודרך אגב עכשיו הרבה מאוד ילדים ומבוגרים לומדים רכיבה על סוסים ואם אתה חושב שזה לא ספורט יש לך ממש טעות.

זה לא עניין של "לא ספורט", אני פשוט חושב שזה הגיוני יותר לנסוע במכונית…

ושוב, אני צריך להסביר לך – אם אנחנו מרשים לעצמנו לקחת מהילד את כל הזכויות שלו ולתקוע אותו באיזה חור עם ארבעים ילדים אחרים במשך חמש שעות ביום שבהן הם ישננו נוסחאות למיניהן למשך כמעט שתים עשרה שנים, וכל זה לא מבחירה, אני לא רואה איך זה מוסרי פחות לבחור בשביל הילד את מה שהוא יעשה בבגרותו. הנקודה היא שהילד יעבור מבחנים שיראו במה הוא הכי טוב ולפי תוצאותיהם הוא יישלח (מרצונו או שלא מרצונו, כי כבר אמרנו שזה לא מוסרי פחות) למקום בו יילמד את המקצוע שבו יעסוק. המאמר הזה עובד לפי הרעיון של – אם אתם כבר הורסים לנו את החיים, אז למה לא כבר להוציא מאיתנו את כל הפוטנציאל.

הייתי חייבת להגיב גם על זה, תסלח לי.
אנחנו לא 'מרשים לעצמנו' לעשות שום דבר. מערכת החינוך משתדלת לצמצם את כמות התלמידים בכיתה ולכן יש לא מעט בתי ספר שמפצלים ומערבבים בין הכיתות בשכבה. מה שכן מפריע במדינה הזו הוא שהתקציב שיש לנו הולך לדברים פחות חשובים מאחרים.
'זה לא מוסרי לבחור לילד את העתיד שלו, נכון אבל זה גם לא מוסרי לגרום לו ללמוד דברים לא חשובים במשך 12 שנה בלי קשר למה שהוא יעשה בעתיד'.
גם נכון.
ההבדל היחיד הוא שאחרי ה12 שנים האלו אנחנו יוצאים ממתחם בית הספר ויכולים לשכוח את מה שלמדנו, יכולים ללכת ללמוד מה שאנחנו באמת אוהבים ולצאת אנשים בוגרים יותר.
אם תיתקע באותו בית הספר אליו מכריחים אותך ללכת כי עברת איזה מבחן בכיתה ו' שאמר שלשם אתה שייך, זה לא אומר שתהיה שייך אליו גם בעוד שלוש שנים, ארבע או חמש. זה גם לא אומר שאתה בהכרח טוב בנושא או בקיא בו- זה רק אומר שעברת מבחן בציון די גבוה.
אני לדוגמה, זוועה בערבית. תגיש לי מבחן רנדומלי שמעולם לא ניגשתי לחומר שבו קודם לכן, ויש לך 50 אחוז שאני אצליח בו. אם אני אצליח, זה לא אומר שאני טובה בערבית- זה רק אומר שעברתי את המבחן.

סיבה נוספת שבגללה אני לא תומכת ברעיון שלך-
ניקח שוב אותי כדוגמה. בוא נניח שאני מצטיינת במתמטיקה (של כיתה ו' כמובן). אני עושה מבחן ובאמת מזהים אותי כאחת ששייכת לתחום המתמטיקה. אני הולכת לבית הספר המיוחד והכל.
עוברות שנתיים, אני מתחילה להתבגר ונמאס לי ללמוד רק מתמטיקה במשך שנה והייאוש מהמחשבה שנשארו לי עוד 4 שנים כאלה הורג אותי. אני מתחילה להפסיק להקשיב בשיעורים, להבריז, להוציא ציונים נמוכים.
מה יעשו איתי? אי אפשר לגרום לי ללמוד בכוח יותר משכבר עושים.
יעבירו אותי שוב את המבחן של כיתה ו'? אני לא אעבור אותו- כבר שנתיים שלמדתי אך ורק מתמטיקה ואני לא זוכרת את שאר מקצועות הלימוד.
אז אני נתקעת בלי השכלה (הפסקתי ללמוד בכיתה ח' ומה שאני יודעת הוא בעיקר מתמטיקה), בלי עבודה, בלי חברים (שהרי כולם ממשיכים ללמוד בבתי הספר שלהם ואני זרוקה ברחוב.

ודבר אחרון חביב חביב,
אתה לא חושב שזה יעצים את ההבדלים בין השכבות השונות באוכלוסיה?
החכמים- ילכו למתמטיקה ולפיזיקה, החלשים יותר ינסו להצליח בלשון והיסטוריה וההכי חלשים ילכו לספרות ולספורט. המעמדות יהפכו לקריטים כי כולם ינסו להיות הכי טובים. ואלה שבאמת יגיעו לפסגה, מי הבטיח לך שכולם יתאמצו בשביל להישאר שם. אם יוצאים מנקודת הנחה שאי אפשר להעיף אותם כי אין מה לעשות איתם (הסברתי על זה קודם), הם יכולים להיות התלמידים הכי גרועים בעולם אבל העתיד שלהם יהיה מוצלח כי הם הוגדרו בסוף כיתה ו' כחובבי מתמטיקה.

זה לא יהפוך את החיים לסיוט, כשכל העתיד של הילד- במה יעסוק כל חייו, באיזה מעמד יהיה ואיך יוגדר מבציבור תלוי באיזה מבחן שהוא עושה בכיתה ו'?

ממש מתנצלת שאני חופרת, הרגשתי צורך להביע את דעתי הכנה.

שמע,
אם היה לי יותר זמן פנוי, הייתי טורח להגיב ולהסביר במפורט את העמדות שלי למי שעדיין לא הבין. העניין הוא, שאין לי. אני כרגע מתיש את עצמי באוניברסיטה, וכשאני חוזר הביתה בשש בערב כל יום כבר אין לי כוח אינטלטואלי מספיק כדי לחבר שתיים ועוד שתיים, ודאי שלא להסביר עמדות מפורטות בנושא החינוך. בסוף השבוע אני אתיישב ואענה על כל התגובות של כולכם, אבל בינתיים אין לי כוח ובעיקר אין לי זמן.

אני מודה, הרעיון הזה באמת נורא (כל המטרה של מה שאני אומר היא להבהיר כמה מערכת החינוך היא גרועה אם אפילו הרעיון המזוויע הזה עוקף אותה בהוצאת הפוטנציאל מהילד), אבל המשך התכובה שלך הוא כנראה הדבר המטומטם, מטופש, חסר נקודה וחולני ששמעתי מעודי. אם המטרה של בית הספר היא לא לתת לך את הכלים שיעזרו לך בחיים, אז מה היא? סתם אמצעי לעינוי תלמידים מסכנים? איזה בולשיט.

אתה מסתכל על זה בצורה ממש ילדותית אז בטח שזה יראה לך כמו בולשיט.
יש הבדל בין כלים לעתיד ובין ידע שימושי לעתיד. זה לא אותו דבר, בכלל. אתה לא תשתמש כמעט באף פיסת מידע שאתה מקבל בתיכון ביומיום אבל זה כי יתן לך אינדקציה לגבי לימודים גבוהים יותר והעדפה שלך באיזה תחום להמשיך, מה שאתה לא מקבל בשום צורה שהיא בבית הספר היסודי במיוחד. לא מדובר כאן על מימוש פוטנציאל אלא על גילוי פוטנציאל, אתה לא לומד היסטוריה כי זה מתאים לך אישית אלא כי צריך לחשוף את כולם לכל התחומים, ככה כשתסיים תיכון אתה תדע איפה אתה עומד מבחינת יכולות להשכלה גבוהה ומבחינת עניין. בלי לדבר על זה שילדים שעולים לכיתה ז' לא מבינים בכלל מה חשוב ומה לא.
בלי לדבר בכלל על השכלה כללית, יש דברים שחשוב לדעת גם אם הם לא פרקטים.
אני לא מבין איך אתה באוניברסיטה ואתה עדיין חושב שתיכון נועד לתת לך כלים פרקטים לעתיד…

דרך אגב הרעיון שלך לא טוב בשום צורה… הוא פשוט רע, אין שום יתרון כלשהו על מערכת החינוך הנוכחית. אני מתעב הרבה מקצועות הומניים ואני לומד אותם בכל מקרה כי אני חייב, אני לא אומר שאני לא סובל בשיעורים אבל הגישה של "כולנו חד קרן שמפליצים קשתות, תנו לנו יחס אישי סעמק", מערכת החינוך לא נועדה לשרת את הבן האינדיבידואלי אלא לתת השכלה אחידה לחברה שלמה כדי שכול בן אדם יוכל לעשות את הבחירות שלו בהמשך.
אבל בוא ניקח את הרעיון שלך – נותנים לילד בכיתה ו' מבחן כדי לראות במה הוא טוב? שיט, בכיתה ו אפילו לא ידעתי מה ההבדל בין ריבוע למרובע. אני מניח שלא הייתי בוחר מתמטיקה, קטעים אבל שעכשיו שאני עושה 5 יחידות עם ציונים מעולים וזה אחד המקצועות שאני לא סובל מהם בבית ספר. מדעים? נעע.. כל שרשרת המזון שלמדתי ביסודי לא עניינה אותי משהו, אני מניח שלא הייתי בוחר כל מקצועי מדעי שהוא.
אני לא אתייחס בכלל לחלק של ללמוד חומר של אוניברסיטה בחטיבת הביניים-תיכון.

אזהרה, התגובה הבאה מדברת רק על קטע הספורט.
ספורט זו פריקה? אם כבר, ספורט רק מוסיף לי עצבים והייתי מאושרת בלעדיו, הייתי לומדת משהו מעניין או לכל הפחות לא הייתי צריכה לעשות את השטויות האלה שנותנים לנו לעשות בספורט. "פריקה".
מה, ספורט לא מוסיף לך עצבים? נגיד ואת באה בבוק ושיעור ראשון ספורט, אז נדלג על העובדה שהלכתי כל הדרך לבית ספר כי נכון שיש כאלה שנוסעים, ונוותר על זה שאני לא יכולה ללבוש ג'ינס מסכן, מה עם העובדה שכשעושים ספורט מזיעים? אז יש לי חמישה ספרים עבי כרס בתיק, ועכשיו אני דוחסת לשם גם חולצה נוספת בשביל להחליף אחרי שיעור ספורט כי יש לי כתמי זיעה ואני מתביישת להרים יד. גם נשאבת לך האנרגיה על שטויות, ואז בכיתה את חושבת שהמוח שלך יחליט שהוא עובד כמו שצריך?
ואם אין לך ספורט על הבוקר, נגיד יש לך בסוף יום, אז אחרי יום לימודים מפרך שהפך לך את המוח לג'לי את צריכה עשרה סיבובי ריצה? ואז, אנשים חסרי מזל שהולכים ברגל צריכים ללכת עוד כמה זמן תחת שמש קופחת או גשם מעצבן [שלרוב אותי הוא לא מעצבן, אבל מטרייה ביד אחת, תיק כבד על הגב, קור בידיים או כפפות שגורמות לי לאבד אחיזה זה לא נחמד, כמובן כשגם צריך להתחמק משלוליות כי… אה, נכון, יש לך נעלי ספורט, לא מגפיים.]
וגם באמצע יום זה לא שוס, זה האמת ערבוב של השניים, יש לך כבר מוח שהוא די ג'לי פודינג והוא כבר במוד חשיבה, ואז את צריכה להפסיק לחשוב, לרוץ, להתחמק מכדור, להזיע ואז להצליח לחזור לחשוב בשתי שניות הפרש [בלי לדבר על סירחון הזיעה]
ספורט רק עושה עצבים, לא שום דבר אחר. ויש אנשים, כמוני למשל, שהם לא אתלתיים וזה לא משנה כמה הם יתאמנו, עשר שכיבות סמיכה זה נס או חלום רחוק. ואז עוד נותנים לי בגרות על השיט הזה. לא יכולים לתת בגרות בשל"ח או משהו? לפחות משהו שנקודת הפתיחה בו שווה.]

הו,ושכחתי להגיד שהיה כתוב טוב, יחסית למאמר מביע דעה שכזה שהוא כלל לא "ספרות יפה".

נחשב כמיותר מבחינתי*

וכך הייתה נשללת ממני זכות הבחירה*
עם הצעה*
אוי כמה טעויות…*הולכת מבוישת ומובכת*